ההסכם עם מרוקו הוא הרביעי בסדרת חוזי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, שמדלג על הסוגיה הפלשתינית. אומנם מנהיגי אבו דאבי, מנאמה, ח'רטום ורבאט ליוו את הצהרותיהם בתמיכה בפתרון שתי המדינות, והראשונה אף הבהירה שאי החלת הריבונות ביו"ש הוא חלק יסודי בהבנות, אך בסופו של יום לא אירעה התקדמות משמעותית בנושא.
בדומה להסכמים הקודמים, ההבנות עם מרוקו כללו תג מחיר מדיני אלטרנטיבי, בדמות הכרה אמריקנית בריבונות הממלכה על סהרה המערבית. לפי דיווח בסוכנות הידיעות "רויטרס", להסכם התלווה גם "נספח ביטחוני" של עסקה לרכישת מל"טים מתקדמים מארצות הברית.
כמו בהסכם הראשון עם אבו דאבי, גם הפעם יותר מרמזו בוושינגטון שחוזה נורמליזציה עם סעודיה הוא עניין של זמן. היועץ של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר לכתבים שמהלך כזה הוא בלתי נמנע. ואולם, בפני פריצת דרך מדינית כזו עומד מסלול מכשולים.
בראש ובראשונה, סעודיה היא מולדת האיסלאם ונחשבת לממלכה שמרנית ומסוגרת יותר ממרוקו ומאחיותיה לחצי האי ערב. במידה רבה, ההתקרבות לישראל ולמערב נכפתה עליה בשל הצורך להיגמל מכלכלת הנפט ולגוון את תחומי ההכנסה שלה. שנית, בעבר הסעודים נלחמו בישראל צבאית וכלכלית, והם תופסים את עצמם כמנהיגי העולם הערבי, שמחויבים לסוגיה הפלשתינית לפחות למראית עין.
שלישית, בניגוד למלך מרוקו וליורש העצר של אבו דאבי, נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, דמות המפתח במגעים, עדיין מבצר את מעמדו וצריך להתחשב בדעתו של אביו, שממנו הוא שואב את הלגיטימציה השלטונית. דוגמה מובהקת לחששותיו ניתן למצוא במסע המעצרים שהוביל בשם "המאבק בשחיתות". במסגרת זאת, ב-2017 מנגנוני ביטחון הפנים בממלכה עצרו עשרות בכירים בחשד למעורבות בפרשת שחיתות. בין העצורים היו 11 נסיכים וארבעה שרים בהווה ובעבר.
המלך סלמאן בן ה-84 דבק בעמדה שקודם כל יש להגיע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. במתקפה חסרת התקדים שלו על ישראל בכנס וירטואלי בבחריין, ראש המודיעין הסעודי לשעבר, תורכי אל-פייסל, נתן ביטוי נדיר למחנה המתנגדים לנורמליזציה בסעודיה. "אי אפשר לטפל בפצע פתוח עם משככי כאבים", הדגיש השגריר הסעודי לשעבר בארה"ב ותיאר את ישראל כ"קולוניה מערבית".
מהמורות משמעותיות אחרות נוגעות ליחסים בין ארצות הברית לסעודיה ולתמורה שהאחרונה תבקש בעבור תהליך נורמליזציה עם ישראל.
יותר מחמש שנים שסעודיה שקועה עד צוואר במלחמה בתימן מול המיליציה החות'ית הנתמכת על ידי איראן. המורדים השייכים לפלג הזיידי באיסלאם השיעי, חיים מזה מאות שנים בחבל ההררי של צפון תימן, ועושים שמות בקואליציה הסעודית. מספר האבידות מהצדדים השונים בסכסוך חצה מזמן את רף המאה אלף ובמהלך הקרבות מצאו את מותם יותר מ-12 אלף בלתי מעורבים.
המלחמה המדממת עוררה על סעודיה את חמת המערב. לאור זאת, מסתמן כי עסקת נשק מתקדם או מכירה של מטוסי אף 35 למדינה זו, יתקשו לעבור את מסוכת הקונגרס האמריקני, קל וחומר כאשר בשנים האחרונות נחתמו עסקאות בסדר גודל חסר תקדים. זכורה במיוחד היא חבילת העסקאות בסך מאה מיליארד דולר, שחתמה וושינגטון עם ריאד ב-2017. זו כללה טנקים, כלי נשק, כלי שיט, מערכות נ"מ, מערכות מכ"מ, אמצעי אבטחת סייבר ועוד. הנשיא טראמפ לא היסס בעבר לאיים בהטלת וטו נשיאותי במקרה של התנגדות בסנאט, אך הפעם זמנו קצר.
מבחינה מדינית, בעידן טראמפ סעודיה זכתה לגב אמריקני רחב בכל הנוגע לאיראן. הסנקציות הכלכליות על טהרן היו הרבה מעבר למה שריאד הייתה יכולה לבקש וכך גם החיסול של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, ראש החץ במעורבות הצבאית של טהרן במזרח התיכון. גם הפגיעה בזכויות אדם בממלכה, לא עמדה לביקורת משמעותית מצד הממשל הרפובליקני.
אז מה כן יכול למשוך את בן סלמאן לנרמול היחסים עם ישראל? מעמד מיוחד במועצת הווקף בהר הבית יכול לפתות את בית המלוכה, שמתהדר בשמירה על שתי הערים הקדושות לאיסלאם, מכה ואל-מדינה. עם זאת, לא ברור עד כמה הסעודים להוטים להיכנס לקלחת הירושלמית. מה גם שהסכמה ישראלית לסחור בזכויות הר הבית איננה מובנת מאליה ועתידה לעורר התנגדות רבה.
מכאן שדווקא הפעלת מנוף לחץ אמריקני על הקטארים להגיע לפשרה עם סעודיה ובעלות בריתה, המטילות עליה חרם מזה יותר משלוש שנים, עשויה להיות הסחורה המדינית.
לפני כשלוש שנים, ריאד, קהיר, אבו דאבי ומנאמה העבירו אולטימטום לדוחא, שכלל את הדרישות לסגור את רשת "אל-ג'זירה" וכלי תקשורת אחרים של האמירות, להפסיק את התמיכה ב"אחים המוסלמים", לצמצם את היחסים עם איראן, לסגור את הבסיס הטורקי בחצי האי ועוד.
לאחרונה הודיעה כוויית, שלוקחת חלק במאמצי התיווך, כי חלה התקדמות במגעים בין הצדדים בעקבות ביקורם של היועצים האמריקנים ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ במזרח התיכון. בשבוע שעבר אפילו מצרים ואיחוד האמירויות בירכו על כך.
לפי כלי תקשורת ערביים, בחודש הבא תתקיים פסגה מדינית בריאד שבה ידונו הצדדים בנקודות המחלוקת. ביידן ייכנס לבית הלבן ב-20 בינואר ולכן פרק זמן זה עשוי להיות קריטי. פשרה עם הנסיכות העשירה יכולה לבסס חזית משופרת מול איראן ולבודד גם את טורקיה.
כך או אחרת, האביב ביחסים בין ארצות הברית לסעודיה עומד לחלוף וחלון ההזדמנויות עומד להיסגר. בקמפיין הבחירות שלו, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן הבהיר באופן שלא משתמע לשני פנים, שיורש העצר הסעודי עומד מאחורי החיסול של הפובליציסט הסעודי ג'מאל חאשוקג'י מה"וושינגטון פוסט". נאמן למסורת של המפלגה הדמוקרטית, ביידן מאמין שארצות הברית מוכרחת להיות מגדלור של ערכים ליברלים לעולם כולו, גם אם זה אומר להעמיד במקום את בעלות בריתה.
יש מי שסבור שדווקא עליית המועמד הדמוקרטי היא זו שתבשר על תפנית בלתי צפויה. הרב שנייר, נשיא הקרן להבנה בן דתית שנמצא בקשר עם מנהיגים במפרץ, טען בשיחה עם "ישראל היום" שדווקא הקרבה בין עמדות הממשל החדש לבין מדינות אלה בכל הנוגע לסוגיה הפלשתינית, עשויה לקדם הסכמים חדשים. בד בבד, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי בן סלמאן שוקל לשמור את נרמול היחסים עם ישראל כדרך לביסוס היחסים עם הממשל החדש. אם מחברים בין הדברים, סעודיה עשויה להציג את עצמה כמי שמקדמת את התהליך המדיני בין ישראל לבין הפלשתינים באמצעות הנורמליזציה, על מנת לפייס את ממשל ביידן.
חרף זאת, נראה שבממשל ביידן הסעודים יוכלו להשיג תמורה מצומצמת בהרבה מאשר בזמן שנותר לטראמפ בבית הלבן. מה גם שחידוש המו"מ עם הפלשתינים לא נראה באופק, למרות חזרת התיאום עם הרשות. בכירים פלשתינים, ששוחחו עם עיתונאים במסגרת "יוזמת ז'נבה", הביעו ספקנות בריאה באשר לתרומת הנשיא הדמוקרטי לחידוש תהליך מדיני.
"אנחנו לא ילדים", הבהיר גורם בעזה ותלה את האחריות המרכזית לקיפאון בישראל, בלי קשר לממשל האמריקני. שר לשעבר מרמאללה הסביר כי הרשות הפלשתינית מודעת לכך שלארצות הברית יש סדרי עדיפויות חשובים יותר, בראשם מסע השיקום ממגפת הקורונה. בינתיים, הם מצפים לחזרה למצב של טרום כהונת טראמפ: תמיכה כלכלית, פתיחת נציגות אש"ף בוושינגטון וקונסוליה במזרח ירושלים.
גם אם לא יוכרז על הסכם שלום או נרמול יחסים בין המדינות, הקשרים בין ישראל לסעודיה נמצאים בשיאם לנוכח האיום האיראני והחשש מגורמי האיסלאם הרדיקלי. מספיק להזכיר את סדרת המעצרים שניהלה הממלכה נגד אנשי חמאס, ההדלפה על הפגישה בניאום והפרסומים לפיהם בן סלמאן סייע בעצמו להסכמים של ישראל עם אבו דאבי ורבאט.
לא מופרך להניח שבמצב עניינים זה, בן סלמאן יעדיף בסוף את הברית השקטה עם ישראל, שאפשרה לו בשנים האחרונות ליהנות מכל העולמות, לפחות עד שיהפוך למלך סעודיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו