דרמה בוועדה למינוי שופטים: השרה מירי רגב וחברי הכנסת אוסנת מארק וצבי האוזר יצאו מהישיבה בניסיון למנוע שני מינויים הנחשבים בעיניהם לבעייתיים - אלה של השופט עבאס עאסי למחוזי בירושלים ושל עו"ד הישאם שבאיטה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז.
לפי לשון החוק, כדי לכנס את הוועדה יש צורך בהשתתפותם של שבעה חברים לפחות, אלא ששר המשפטים אבי ניסנקורן ביקש לפני כמה שבועות חוות דעת משפטית מטעם עו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, שפירשה את החוק כך שכוונתו היא לרוב חברי הוועדה ולא במקרה שחלקם עזבו במהלך ישיבה. "שאלה זו לא הוכרעה, והושארה תחת ההגדרה 'מצריך עיון'", כתבה רקובר כשהתייחסה לאפשרות שהוועדה תמשיך בפעילותה במקרה של נטישת חלק מחבריה. "הצעתנו היא לפרש את הסעיף 'לחומרה', כמתייחס לשאלת הנוכחות בוועדה ולקבוע כי נדרשת נוכחות של רוב חבריה החוקיים של הוועדה - דהיינו, חמישה חברים ומעלה". עקב כך, הוועדה המשיכה את ישיבתה ללא נוכחות החברים שהתנגדו למהלך.
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד עיכבה את מינויי עאסי ושבאיטה במשך ארבע שנים, לאור עברם, אך כעת עומדת חזית של שלושת נציגי השופטים - נשיאת העליון אסתר חיות ושופטי העליון עוזי פוגלמן וניל הנדל, שני מועמדי לשכת עורכי הדין, עו"ד אילנה סקר ומוחמד נעאמנה, וכן שר המשפטים אבי ניסנקורן, מול השרה רגב וחברי הכנסת מארק והאוזר. המשמעות: המינויים המדוברים צפויים לקבל את אישור הוועדה.

אם המינויים יאושרו, יתאפשר אמנם להגיש בג"ץ נגד החלטת הוועדה, אך היות שהמהלך תואם עם נשיאת העליון חיות והמועמדים קיבלו את הסכמתה - אין למהלך סיכויים רבים להצליח.
מאחר שהישיבה התחלקה לשני מועדים - הערב ובעוד שבוע - 13 בדצמבר - חבר הוועדה האוזר הציע לקיים דיון קודם על המיונים שאינם במחלוקת ולהשאיר את המחלוקות לסוף, אולם הוא נדחה על ידי שר המשפטים.
במכתב שכתב לשר צוין, בין היתר: "בשים לב לחשיבות השיח בין חברי הוועדה, וללגיטימציה הציבורית הרחבה הנדרשת בעת בחירת שופטים בישראל, אבקשך לדחות את הדיון בקטגוריות שבמחלוקת לישיבת הוועדה הבאה ל-13 בדצמבר 2020. זאת על מנת לאפשר לחברי הוועדה לבוא בדברים ולהגיע לכלל הסכמות, כמנהג מימים ימימה".
המינויים שעוכבו במשך ארבע שנים
כפי שנחשף ביום חמישי האחרון ב"ישראל היום", הוועדה למינוי שופטים צפויה לאשר שורה של מינויי שופטים במרבית הערכאות. אולם שניים מהשופטים נתפסים כמעוררי מחלוקת במיוחד, בהם שופט בית משפט השלום בירושלים עבאס עאסי שצפוי להיות מקודם לבית משפט המחוזי בעיר. השופט עאסי נחשב לאחת מדמויות המשפט העוינות ביותר למשטרה, צה"ל והמתיישבים.
"אני מבין את הצורך שלהם למנות שופט ערבי, אני לא חושב שזה דבר פסול אבל הם לקחו את האדם הכי קיצוני ושמים אותו בתור שופט מחוזי", אמר ל"ישראל היום" גורם משפטי. "כשבני מיעוטים מגישים תביעות נגד המשטרה או צה"ל הוא פוסק לטובתם פיצויים בעשרות ומאות אלפי שקלים, פעם אחר פעם".
כך למשל, נמחקה תביעתו של תושב חאן יונס מ-2004 נגד צה"ל בטענה שנורה במונית ללא סיבה. התביעה נמחקה מחוסר מעש כעבור כחמש שנים. ב-2010 הגיש שוב את התביעה, אך זו הייתה תחת התיישנות ולכן המדינה ביקשה לדחות אותה על הסף. עם זאת, השופט עאסי החליט לקבל את התביעה תוך חיוב המדינה לשלם פיצויים בסכום של עשרת אלפים שקלים. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי, שביטל בסופו של דבר את פסק דינו של השופט עאסי.
במקרה אחר, דחה השופט עאסי תביעה של מתיישב שהוגשה ב-2013 נגד המשטרה על מעצר בשבת, תוך שהוא מחייב את התובע בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים. על פי התביעה, שוטר בן מיעוטים הכריח את התובע, אדם דתי, לתת טביעות אצבע בשבת, בניגוד לנהלים.
בתביעה אחרת שהוגשה בשנת 2010 על מעצר שווא של אזרח בן מיעוטים, חייב השופט עאסי את המשטרה בפיצוי של 700 אלף שקלים. בית המשפט המחוזי הפחית את הפיצויים ל-350 אלף שקלים בתום הערעור.
כאמור, גורם נוסף שנחשב כבעייתי וצפוי להיות מקודם הוא עו"ד הישאם שבאיטה, שמועמד לשופט בית המשפט לענייני משפחה במרכז. לעברו זקופה עתירה נגד מפקד צה"ל ביו"ש בעניין תנאי מחבלים בזמן מבצע חומת מגן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו