פתיחת העונה החלשה של מכבי ת"א העלתה על המוקד כמה נושאים בוערים. המרכזי שבהם הוא צמד הקרואטים אנטה ז'יז'יץ' ודראגן בנדר. יש שחושבים כי שניהם, ובייחוד הציוות שלהם יחד, היא הבעיה העיקרית של הצהובים. מנגד, יש אחרים שבטוחים כי מדובר בבנדר בלבד.
הצמד הקרואטי מתחלק בחולשות. של בנדר היא בעיקר התקפית, בעוד אצל ז'יז'יץ' הגנתית. אלא שזה לא מסתכם בזה. כדי לנסות ולהבין את הבעיות מזווית קצת שונה, שוחחנו עם מאמן נבחרת ברזיל אלכסנדר (אצא) פטרוביץ', אחיו של דראז'ן הגדול שנהרג בצורה טרגית לפני 27 שנה. הוא מכיר היטב את הממלכה הקרואטית ביד אליהו. לפטרוביץ' יש הרבה תובנות וגם לא מעט עצות לגבי הצמד ז'יז'יץ' את בנדר (שיחק תחתיו בנבחרת קרואטיה באליפות אירופה ב־2017).
בנדר יצא ממכבי ת"א לאן.בי.אי עם הר של ציפיות כבחירה מספר 4 בדראפט, אך ממש לא הפך לסיפור הצלחה. נכון לעכשיו, גם שובו ליד אליהו לא ממש מזהיר. למרות שיאניס ספרופולוס דוחף אותו עם כמעט 20 דקות בממוצע למשחק (פתח ארבע פעמיים בחמישייה; קיבל 34 דקות בוולנסיה), אבל התפוקה שלו מאכזבת: 4.4 נקודות למשחק (27 אחוזים לשלוש) ומדד 5.
"הוא נבחר 4 בדראפט, אבל אנשים שוכחים שהוא הגיע לאן.בי.אי בלי ניסיון ממשי", מסביר פטרוביץ', "זה לא דומה בכלל ללוקה דונצ'יץ', שלמרות גילו הצעיר כבר עשה הכל באירופה, או לבוגדן בוגדנוביץ', שיצא עם ניסיון יורוליג עשיר. בנדר פשוט לא מצא את הנקודה שמתאימה לו באן.בי.אי, העמדה שלו לא היתה מוגדרת מספיק (4 או 5; א"ס) וזה אותו סיפור גם במכבי ת"א. יש לו כישרון, אבל בארבע השנים שלו בארה"ב הוא לא צבר מספיק ניסיון, לא שיחק מספיק. שכחו שהוא עדיין צעיר".
אז מה הפתרון? פטרוביץ' בטוח שבנדר, שמסיים את חוזהו במכבי בעוד כמה שבועות, צריך לעשות אתחול לקריירה: "אסור לו לנסות לחזור לאן.בי.אי עכשיו. הוא צריך להישאר ביורוליג גם בעונה הבאה, לצבור דקות וניסיון - ואז לנסות שוב. העמדה שבה הוא צריך לשחק באירופה היא 4 ומדי פעם לזוז ל־5".
עם ז'יז'יץ' הסיפור שונה. התקפית הוא סביר, לעיתים סביר פלוס (10.1 נקודות בכמעט 60 אחוזים ל־2), וכך גם בריבאונד (6.4) ובמדד (12), אבל הבעיה היא משחק ההגנה שלו. הוא איטי מדי ומזמין יריבות לשחק עליו.
 (1).jpg)
"ז'יז'יץ' לא באן.בי.אי היום כי מחפשים שם סנטרים שקולעים גם שלשות", מסביר פטרוביץ' ומנתח את הבעיה המרכזית, לטענתו, של ז'יז'יץ' בכדורסל האירופי: "כשעוברים לאן.בי.אי מעלים במשקל, אבל באירופה זה הפוך. הוא צריך להוריד במשקל. ביורוליג הכדורסל טקטי יותר, וכדי להיות מסוגל להשתלב בהגנה הקבוצתית - אתה חייב להיות מהיר יותר. הוא חייב תוכנית כדי לשנות את הגוף שלו ולהתאים אותו למשחק".
"זו בעיה מנטלית"
ולמרות פתיחת העונה החלשה של השניים, פטרוביץ' מאמין שהשניים עוד יכולים להשתפר: "אסור לשכוח ששניהם שחקנים צעירים (23), כך שמכבי צריכה סבלנות איתם. הם עוד ישחקו טוב ויתרמו הרבה, השאלה היא כמה סבלנות תהיה במערכת עם הרבה לחץ ורצון לנצח כל הזמן".
ומה לגבי הצלע הקרואטית השלישית במכבי ת"א, המנהל המקצועי ניקולה וויצ'יץ'?
"העובדה שהוא שורד הרבה שנים במועדון לחוץ כמו מכבי ת"א מוכיחה שהם בוטחים בו. אני מתאר לעצמי שעכשיו יש עליו הרבה לחץ כי בנדר וז'יז'יץ' נחשבים לבחירות שלו ומצפים ממנו שהוא יפתור את הבעיות".
ומה אתה אומר על תופעת ההפסדים הצמודים של מכבי?
"להפסיד ככה זה כואב. הפסדים במשחקים צמודים זה משהו שמשנה קבוצה. זו כבר בעיה מנטלית. זה קרה לי בעבר כשחקן. כל הפסד כזה רק מגביר את הלחץ, כך שצריך עבודה פסיכולוגית רצינית כדי למנוע את זה. המטרה צריכה להיות לסגור משחקים כמה שיותר מוקדם ולהבטיח את הניצחון מבלי להיקלע למשחק צמודים, כדי שהביטחון יחזור".
כאמור, אלכסנדר הוא אחיו של דראז'ן פטרוביץ׳ שנהרג בתאונת דרכים ב-1993, ארבעה חודשים לפני גיל 27. דראז׳ן הוא אגדה והיה מראשוני פורצי הדרך של השחקנים האירופיים באן.בי.אי. אלכסנדר עצמו שחקן עבר מצוין ומאמן נחשב. בשנים האחרונות הוא מאמן נבחרות ואחרי בוסניה וקרואטיה כיום הוא מאמן נבחרת ברזיל איתה כמעט והעפיל לרבע גמר אליפות העולם ב-2019 ואמור להוביל אותה לטורניר הקדם האולימפי הקיץ.
בימים האחרונים הוא היה עם הנבחרת בבועה בארגנטינה שם ניצחה ברזיל פעמיים במוקדמות גביע אמריקה. פטרוביץ׳ נשמע נלהב מהפרויקט שבו הוא עוסק להצעיר את הנבחרת בצורה דרסטית.
״אנחנו בונים קבוצה חדשה. יש המון צעירים מוכשרים בברזיל. תוך שנתיים שלוש ברזיל שוב תהיה מדינת כדורסל", הוא מספר.
למה החלטת לאמן רק נבחרות בשנים האחרונות?
״זה לא שהחלטתי יום אחד שאני אאמן רק נבחרות. להיפך אני אוהב את העבודה היומיומית. בינתיים זה המקום שלקחה אותי הקריירה. זה לא אומר שלא אחזור לאמן קבוצות״.
יורוליג?
״זה יכול להיות. אני מרגיש עדיין במלוא הכושר והאנרגיות״.
"עם דראז'ן היינו שלוש פעמים על הפודיום"
מה דעתך על דני אבדיה?
״שיחקתי נגד אבא שלו (שניהם בני 61) אני בזאגרב והוא בכוכב האדום וזו היתה יריבות גדולה. שיחקנו ביחד גם בנבחרת. זופר היה שחקן עם הרבה אופי ומאוד מצחיק גם כשאתה משחק מולו. לגבי דני, אי אפשר שלא לאהוב את הילד הזה. הוא הולך להיות הפתעה גדולה באן.בי.אי. יש לו הכל: כישרון, אופי, יכול לשחק בכל עמדה, אנרגיה בלתי נגמרת. הוא הולך לקריירה ארוכה וגדולה מעבר לים".
אחיו דראז׳ן, שכונה ״מוצרט של הכדורסל״ הונצח בלא מעט צורות. ״כולנו זוכרים ושומרים על המורשת שלו״, הוא אומר. "הגאווה הגדולה של המשפחה הוא המוזיאון לזכרו בזגרב שעל פי אלכסנדר הוא "המקום בו הכי מבקרים בקרואטיה. אין תייר ולא משנה מאיפה שלא מבקר בו״.
כשהוא חושב על מה היה יכול לקרות אם לא התאונה הטרגית הוא דווקא לא חושב על כדורסל. ״אני חושב הרבה מה היה יכול להיות אחרי הכדורסל. הוא היה כמו אלוהים בקרואטיה והכל היה פתוח לפניו, גם פוליטיקה״.
אלכסנדר חושב שמותו הטרגי של אחיו גרם לירידה גדולה בכדורסל הקרואטי, והוכחה לכך היא שהנבחרת שלו לא עלתה על פודיום בשום תחרות מאז 1995.
״עם אחי היינו שלוש פעמים על הפודיום. הכדורסל הקרואטי בנסיגה גדולה וזו אחת הסיבות. דראז׳ן היה בא לנבחרת ראשון וכשהיו רואים את זה אף שחקן לא הרשה לעצמו לא לבוא. עם השנים הגישה לצערי השתנתה, אנחנו לא יכולים להעמיד את הנבחרות הכי חזקות שלנו כמו שקרה לי באליפות אירופה 2017״.
לאחרונה היה ויכוח באירופה מיהו האירופי הכי גדול בכל הזמנים. ז׳אן טבק אמר שזהו טוני קוקוץ' ולא דראז׳ן.
"אני לא אכנס למלכודת הזו. היו שלושה שמוות גדולים בקרואטיה: קרסימיר צ׳וסיץ׳, טוני קוקוץ׳ ואחי. כל אחד יכול להחליט ולבחור מה שהוא רוצה. אני יודע שהמורשת של דראז׳ן היא הדבר הכי גדול שיש וזה מה שחשוב לי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו