צילום: רוסלו שמריה // "מתגעגע לבמה". כהן

השחקן שזכה בפרס אופיר מציג בתערוכה

אתם מכירים את השחקן מוריס כהן מסדרות כמו "כפולים", "בתולות" ו"תיק נעדר", אבל בשנים האחרונות הוא עושה גם אמנות • עכשיו הוא מציג יצירה בתערוכה באילת

את מוריס כהן אתם מכירים משלל התפקידים שהוא עשה בסרטים כמו "אבינו" (שעליו זכה בפרס אופיר) ובסדרות כמו "כפולים", "בתולות" ו"תיק נעדר", אבל כהן, הוא גם אמן יוצר והוא מציג עבודה בתערוכה רב תחומית שנפתחה השבוע בטרמינל הישן של אילת, למרות הקורונה.

התערוכה, תחת השם One Voice היא ביוזמת עיריית אילת ותאגיד התיירות אילת, ובשיתוף משרד התיירות ותיאטרון אלעד העירוני. היא משתרעת על פני 3,000 מ"ר ומטרתה להפיח רוח חיים ועשייה אמנותית באילת, שנפגעה קשות בגלל הקורונה. התערוכה היא חלק מפרויקט בינלאומי באותו שם, שהוקם על ידי תורמים שחיים ופועלים בניו יורק, בהם משה מאנה. יוג'ין למאי ויגאל עוזרי. בין היצירות בתערוכה: מיצבי וידאו, פסלים, צילומים, ציורים ומיצבים אינטראקטיביים. שמזמנים תנועה ועוד.

מוריס כהן (44) יציג בתערוכה עבודה משותפת לו ולאמן רוסלו שמריה, שבה הם מעניקים פרשנות אישית לחומרים כמו בטון, ברזל ונחושת.  "אנחנו עושים את זה כבר שבע־שמונה שנים בערך", מספר כהן. "יש לרוסלו ולי סטודיו ברחוב אברבנל בתל אביב. פגשתי אותו דרך אשתי רותם (זיסמן־כהן, השחקנית - מ"כ) כשהוא היה אחראי לתלבושות בסדרה שהיא שיחקה בה. 

לדברי כהן, "במשך החיים ציירתי קצת. הערצתי את סלבדור דאלי אז העתקתי עבודות שלו, אבל אף פעם לא למדתי אמנות בצורה מסודרת. בצעירותי, כשעבדתי עם אבא שלי בבניין, התעסקתי עם בטון ועם כל מיני חומרים, והיום אני יוצר באמצעותם. חומרים שהטבע נתן לנו. השתתפנו בכמה תערוכות ויש לנו סטודיו פעיל שנמכרות בו יצירות. אנחנו מאוד גאים. 

"היצירה באילת היא תוצאה של שיתוף פעולה עם מפעלי ים המלח באילת. הם נתנו לנו חצי טון מלח. פיזרנו את המלח על החלל והתחלנו להניח את העולמות שלנו. נוצרה מעין פלנטה אחרת שמאפשרת מסע בזמן. ניסינו ליצור עולם ואני מקווה שהצופים יתחברו אליו".

העבודה של כהן ושמריה בתערוכה// צילום: קינדרלנד
העבודה של כהן ושמריה בתערוכה// צילום: קינדרלנד
כהן גדל באילת, ולכן התערוכה באילת מרגשת אותו במיוחד. "הפעם הראשונה שבה עליתי על במה היתה כנער בן 15, כשעבדתי בצוותי בידור בבתי המלון בעיר. ככה נחשפתי לעולם הזה. אילת בשבילי זה מקום מיוחד. המשפחה שלי עדיין גרה שם, האחים וההורים. מבחינתי זה לחזןר הביתה". 

הרבה זמן לא עלית על במה. 

"כשהקורונה רק הגיעה, לא האמנו שזה יגיע לכמעט שנה שלא נשחק. זה היה קצת אחרי שהעלינו בקאמרי את ההצגה 'מתאבל ללא קץ' (מחזה של חנוך לוין בבימוי ארי פולמן - מ"כ), הפקה מרגשת שזכיתי לקחת בה חלק. אחרי חודשיים שלושה בלי במה הרגשתי שזה לא הגיוני. אני ממש מתגעגע לגעת שוב במחזה, לראות מה השתנה ומה קרה לנפש שלי בתקופה הזאת".

אתה ואשתך רותם, שני שחקנים בתקופה קורונה. איך שורדים?

"האמת שיצא לי לעבוד בקורונה. בדיוק חזרתי מצילומים. רותם ביימה בסדרה 'זיגי', ואנחנו עובדים יותר משלוש שנים על סרט דוקו לערוץ 8  שמלווה פלוגת מג"ב בעיר העתיקה בירושלים. אז בתקופת הקורונה התעסקנו יותר בסרט. בלי קשר, המצב הזה לא פשוט, חברים שלי בתיאטרון, אנשים שהבמה זה החיים שלהם, נמצאים בתקופה לא פשוטה. זה עצוב לי מאוד". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...