השקל החדש רשם לאחרונה שיא של 12 שנים מול הדולר כשנסחר בשער של 3.34 שקלים, ויש הערכות רבות כי במהלך השנה הבאה יחול פיחות נוסף בדולר אל מתחת ל־3.3 שקלים.
בתוך כך, השקל רשם פיחות מול היורו - המטבע של מדינות האיחוד האירופי, שהוא אזור הסחר העיקרי של מדינת ישראל. ישראלים רבים מבקשים לדעת מה המשמעויות המעשיות של השינויים החדים בסל המטבעות, ובעיקר כיצד הדבר ישפיע על כיסם. לצורך כך גייסנו את פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, לסדרה של שאלות ותשובות בנושא:
האם הציבור בישראל צריך להיות מודאג, או להתרגש, מהתחזקות השקל מול הדולר?
"חשוב להבין ששוקי מטבע החוץ תנודתיים תמיד, וככאלה, קשה לחזות אותם מראש. גם הכלכלנים והמשקיעים הטובים ביותר, כולל ספקולנטים, לא יודעים לקלוע באופן מתמיד בתחזיות שלהם. לעיתים יש הפתעות בכיוון אחד, ואלה מקוזזות בהפתעות בכיוון ההפוך. התופעה הבולטת השנה: היחלשות הדולר בעולם".
ובכל זאת, מה קרה השנה?
"התחלנו את השנה עם שער של 3.45 שקלים לדולר, והשער כיום עומד על 3.30 שקלים לדולר. כלומר, מדובר בתיסוף, או בהתחזקות של השקל בשיעור של 4%. שינוי כזה הוא לא דרמטי והוא בסדרי גודל רגילים לשוקי המטבע".
מה לגבי השקל ביחס ליורו? גם זה שער חליפין המעניין אותנו כישראלים.
"הדבר המרכזי שקרה השנה הוא שהדולר נחלש ביחס למטבעות רבים בעולם, ובמיוחד ביחס ליורו. השנה הדולר עבר פיחות של 6% ביחס ליורו. יוצא, אם כך, שהשקל נחלש, או פוחת, בשיעור של 2% ביחס ליורו".
מי המרוויחים העיקריים מהמצב?
"בעיקרון, כל מי שרוכש מוצרים ושירותים מחו"ל שמחירם נקוב בדולרים - כולל חברות שמייבאות תשומות וחומרי גלם - יכול להרגיש הקלה, שכן הערך השקלי של היבוא ירד. זאת, בתנאי שהיבואן יתחשב בלקוחות ויוריד מחירים בהתאם לשינוי בשקל ובדולר. לעומת זאת, מי שמייבא מוצרים ושירותים מגוש היורו או מאזורים אחרים, שמחירם נקוב ביורו, יעמוד בפני התייקרות של היבוא במונחים שקליים".
ומה לגבי היצואנים?
"כאן התשובה הפוכה למה שאמרנו לגבי היבוא. יצואנים לאזורים הדולריים נפגעים השנה מהתחזקות השקל, ויצואנים המוכרים את המוצרים שלהם ביורו נהנים מהפיחות של השקל מול המטבע הזה".
בסך הכל, השקל התחזק השנה ביחס לשער החליפין של סל מטבעות החוץ. מדוע השקל חזק כל כך?
"המשק הישראלי חזק מאוד בחשבונות הלאומיים שלו מול חו"ל. ראשית, יש לנו עודף של יצוא סחורות ושירותים על פני היבוא. השנה היצוא של המשק עלה בשיעור נאה למרות משבר הקורונה. זאת, בין השאר, כתוצאה מעלייה ביצוא ההיי־טק. בד בבד, היבוא שלנו מחו"ל קטן. בגלל הסגרים לא יכולנו לנסוע לחו"ל, ועם הירידה בפעילות, חברות ייבאו פחות חומרי גלם מבעבר".
מה לגבי ההשקעות הבינלאומיות?
"גם כאן אנו רואים התעניינות הולכת וגוברת של משקיעי חו"ל בהשקעות בישראל. מדובר בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, אך יש כניסה של מטבע חוץ גם להשקעות בענפים אחרים".
האם בנק ישראל לא צריך להתערב במסחר במט"ח?
"המדיניות של בנק ישראל היא לעקוב באופן מתמיד אחר השוק ולוודא שיש מספיק נזילות ועסקאות, ושהפעילות בשוק סדירה. מפעם לפעם בנק ישראל מתערב במסחר כדי למתן את התנודתיות של השקל, אבל אין כוונה לקבוע ערך ספציפי של שער החליפין".
האם לא היה רצוי שבנק ישראל יחליט שהוא מתערב כדי לשמור על שקל/דולר קבוע?
"לא ולא. ניסיון העבר, המוכר היטב בבנק ישראל, הוא שאין לנו מידע מה הוא שער החליפין ה'נכון' או ה'לא נכון' במשק. היתרון של שוק חופשי הוא שהשוק יודע לאזן הכי טוב בין הביקוש להיצע למטבע חוץ. לעיתים קרובות תנאי הרקע משתנים, וקיבוע שער חליפין ברמה מסוימת לאורך זמן עלול ליצור עיוותים רבים".
אתה לא חושש מקיומם של גורמים ספקולטיביים בשוק, שעלולים להוביל לתנודתיות גבוהה?
"ישראל היא כיום מדינה עם שווקים פיננסיים יציבים יחסית ודירוג אשראי גבוה. הריביות כאן נמוכות מאוד, וכך גם שיעור האינפלציה. על הרקע הזה אנו לא כל כך מעניינים את הספקולנטים, המעוניינים לעשות רווחים גדולים בזמן קצר, וטוב שכך. הכסף הספקולטיבי הגדול הולך כיום למדינות דוגמת רוסיה, טורקיה או ברזיל, היכן שיש תנודתיות גדולה".
לסיכום, מה התחזית שלך לשקל בשנת 2021?
"כפי שאמרתי, קשה מאוד לחזות את התנודתיות של מטבעות. המחקר הכלכלי והפיננסי מצביע על כך שהתחזית הטובה ביותר, בהינתן אי־הוודאות הגדולה, היא שער החליפין כיום. זה חל גם לגבי השקל/דולר וגם לגבי השקל/יורו. אילו בשוקי המטבע היו מספיק אנשים שהיו יודעים שבשנה הקרובה השקל יהיה גבוה או נמוך מהערך כיום, היינו רואים תזוזה בכיוון הזה כבר כיום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו