מחזרה לשגרה ועד חוסר אמון מהציבור: אלה תרחישי מבצע החיסון לקורונה בישראל

מחיסון עדר תוך חודש וחזרה לשגרה ועד למצב שבו החיסון לא יהיה יעיל או שהציבור לא יגלה אמון ולא יתחסן: דו"ח של אגף המודיעין בצה"ל (מרכז הידע והמידע למערכה בקורונה) שפורסם היום (שלישי) מנסה למפות ולאפיין את הגורמים להצלחה או לכישלון של מבצע החיסון נגד נגיף הקורונה בישראל.

לפי הדו"ח, חוקרי אגף המודיעין ציינו כי "הצלחת מבצע החיסון עשויה לאפשר חזרה לשגרת החיים, אך תלויה בהיענות ציבורית; נכון להיערך לחודשים ראשונים בהם עדיין תידרשנה מגבלות והקפדה על ריחוק חברתי", ומציירים ארבעה תרחישים אפשריים.

התרחיש הראשון הוא האידיאלי ביותר, לפיו החיסון יהיה יעיל לכל הגילים ואחוז גבוה מהציבור יתחסן במהירות. במצב כזה, ניתן יהיה להסיר את המגבלות ולחזור לשגרה כחודש מההגעה להתחסנות של 80% מהאוכלוסייה.

"מספר החולים החדשים יעמוד על עשרות בודדות ביום. מספר החולים הקשים, המונשמים והמתים יישאף לאפס, והמשק יוכל לחזור לשגרה כפי שהיה טרם הופעת הקורונה", נכתב בדו"ח.

תרחיש אחר, הדרגתי, מניח שהחיסון יהיה יעיל, אך מספר המנות יהיה מוגבל, שכך שהוא יינתן תחילה לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון. במצב כזה, יהיה צורך לשמור על חלק מהמגבלות עד שיחוסנו אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה. זאת משום שגם עומס תחלואה באוכלוסייה שאינה נמצאת בסיכון עשוי להוביל למעמסה על מערכת הבריאות, וכן לגרום לנזקים ארוכי טווח בקרב המחלימים.

"במצב זה, חיסון האוכלוסייה צפוי להיות מדורג ולהיפרש על פני כשנה, כאשר בשלב הראשון יחוסנו האוכלוסיות בסיכון (קשישים, עובדי מערכת הבריאות, וחולים במחלות רקע) המהוות פחות מ-15% מאוכלוסיית המדינה", כך לפי הדו"ח. תרחיש זה צפוי לגרום לירידה משמעותית במספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, ולהקלה על מערכת הבריאות.

היענות הציבור תשפיע על התוצאה הסופית

תרחיש אופטימי פחות הוא כזה שבו יעילות החיסון אינה מלאה ו/או שיש אליו היענות חלקית בציבור. במצב כזה יתאפשר שחרור הדרגתי של המשק, זאת בכפוף למצב התחלואה. במצב כזה, שבו רק 60-30% מאוכלוסיות הסיכון יתחסנו, לא תהיה ירידה גדולה במספר המאושפזים ומערכת הבריאות תמשיך להיות בעומד. עם זאת, מקדם ההדבקה R צפוי לרדת בחצי בתרחיש כזה. כך, יהיה ניתן להקל על המגבלות ובמקביל להגן על אוכלוסיות שבסיכון.

תרחיש חמור אך לא סביר מניח שהחיסון לא יהיה יעיל או לא יאושר, ושהיענות הציבור אליו תהיה נמוכה. במצב כזה, ההגבלות יימשכו ויהיו דומות להגבלות במצב הנוכחי. עם זאת, ישנם מספר "נעלמים" שיכולים להשפיע על הצלחת או כישלון מבצע התחסנות לקורונה, בהם גורמים מדעיים (בטיחות ויעילות החיסון, משך ההגנה שהוא מקנה והיווצרות מוטציות בנגיף או דיווח על תופעות לוואי שיובילו לעצירת המבצע) וגורמים אנושיים – היענות הציבור להתחסן שתשפיע על ההגעה ל"חסינות עדר". אין ודאות לגבי אישור החיסונים והכמות שתגיע.

"נכון להיערך לכך שלפחות במהלך החודשים הראשונים שלאחר קבלת מנות החיסון הראשונות, החיסון יהיה כלי נוסף, ולא בלעדי, לריסון המגיפה", כתבו מחברי הדו"ח. "זאת, לאור הצפי לחיסון האוכלוסייה בדירוג ולאור חוסר הבהירות באשר לטיב ומשך ההגנה שיספקו החיסונים השונים".

"הצלחת מבצע החיסון עשויה לאפשר ירידה בתחלואה וחזרה לשגרת החיים שקדמה לקורונה, אך אינה תלויה רק באיכות החיסון, שאינה בשליטתנו, אלא במידה רבה בהיענות הציבור להתחסן כמו גם בשמירת הציבור על ההנחיות, ב'תקופת הביניים' שלאחר תחילת מבצע החיסונים", הוסיפו. "הסברה מוקדמת וממוקדת אודות החיסון, והדגשת החשיבות להוסיף ולשמור על הנחיות הריחוק החברתי, צפויות להעלות את יעילות מבצע החיסון ולתרום להצלחתו. אנו ממליצים על בנייתה של תוכנית הסברה אשר מטרתה הגדלה משמעותית של אחוז המתחסנים".

עם זאת, "גם בתרחיש הטוב ביותר, נגיף הקורונה אינו צפוי להיכחד", מציינים החוקרים. זאת משום שמדוב בנגיף זואונוטי (שמקורו בבעלי חיים) ובעלי חיים ימשיכו להיות מאגר לנגיף, כך שהוא עלול להמשיך ולהשתנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו