כשהוא בן 35 מוביל ג'ייסון סיגרס את הפועל חיפה לפתיחת עונה מצוינת (מאזן 1:3) מעל לכל הציפיות עם ממוצעים מדהימים של 22 נקודות (43 אחוזים ל-3) ו-4 אסיסטים למשחק.
"יש לנו קבוצה נהדרת וצוות אימון מצוין עם כימיה טובה בין השחקנים. זה המתכון לפתיחה טובה", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום".
היו הרבה שפקפקו במוכנות שלכם לליגה.
"זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, וזה בסדר. אם אנחנו נמשיך להשתפר נוכל להתמודד מול כל קבוצה בליגה ונפתיע עוד הרבה אנשים".
איך אתה מצליח בגיל כזה לשמור על כושר כל כך טוב?
"אלוהים בירך אותי בגוף טוב ואני שומר עליו. אני תמיד לומד על הגוף שלי ועושה כל מה שצריך כדי להישאר בכושר טוב".
אתה יודע עד איזה גיל תרצה לשחק?
"הכל תלוי בגוף שלי. כל עוד הגוף שלי בסדר אני מאמין שאהיה בסדר. מה שבטוח, זו לא העונה האחרונה שלי. אתה יכול להיות רגוע".
סיגרס נולד בדאלאס, בן זקונים למשפחה עם שלוש אחיות ואח אחד. "אחיות שלי תמיד קראו לי 'גולדן בוי'", הוא נזכר, "אבל אבא שלי לא עשה לי שום הנחות. הוא מאוד תחרותי, בכל דבר, וגם אותי הוא דחף להיות תחרותי בכדורסל. מגיל שנתיים הוא דחף לי כדור ליד. הקריירה שלי היא הרבה בזכותו".
"השכונה בה גדלתי לא הייתה הכי טובה בעולם ולפעמים הסתבכתי בכל מיני שטויות כמו ילדים אחרים בגיל שלי, אבל למזלי הייתי בבתי ספר טובים וכל הזמן מחוץ ללימודים הייתי משחק כדורסל עם חבר'ה בוגרים אז ככה שהייתי בסדר".
אם כבר אנחנו מדברים על צרות, יצא לך לחוות גזענות כלפיך?
"בהחלט. לא פעם אנשים קראו לי 'ניגר'. חברים שלי יצאו עם בחורות לבנות אז אנשים התעמתו איתם ופעם שוטרים איימו עליי באקדח בלי שום סיבה. הם סתם היו במצב רוח רע.
"אני יכול לדבר על הנושא הזה יום שלם. תחשוב, ששנים הרגשתי שונה מאחרים. תמיד ידעתי שיש הבדל ביני לבין החבר הלבן שלי. זה עצוב, אבל זו המציאות. נראה לך נורמלי שהמורה מתייחס אליי בצורה שונה מאשר לשאר הילדים בכיתה רק בגלל צבע העור שלי?".
במכבי בטח אומרים: "תיזהרו מהבחור הזה"
ובחזרה לכדורסל. בקיץ 2016 חתם בהפועל גלבוע/גליל שבדיוק חזרה לליגת העל והפך ללהיט של הליגה ולאחד השחקנים האהובים בכל הזמנים על יושבי היציעים בגן נר.
"הכל היה מיוחד שם. גן נר זה לא דומה לשום דבר שחוויתי בקריירה שלי. זה ממש כמו כפר שכולם בו בני אותה משפחה. כולם מאוד קרובים וכולם מכירים אחד את השני בשמות שלהם. מההנהלה דרך כל האוהדים שהם מאוד קרובים לקבוצה. הם תמיד מעודדים, גם אחרי הפסדים".
אתה בטח יודע על מה אני אשאל אותך עכשיו.
"ברור. על הניצחונות מול מכבי".
באותה עונה מדהימה בגלבוע קלע סיגרס שני סלי ניצחון על חשבון הצהובים. "כשאתה רואה צהוב-כחול זה זמן להתעלות, לעמוד ולצאת להתחרות איתם ולהסתכל להם בעיניים או שהם ימחצו אותך", הוא אומר, "אני אוהב אתגרים ואני אוהב לנסות לנצח שחקני יורוליג כאלה".
הם מפחדים ממך עכשיו?
"בטוח שהם לא מפחדים ממני, אולי בגלל הגיל...אני חושב שפשוט האוהדים יודעים מי אני והצוות שלהם יודע אז הם בטח אומרים 'אוקיי, תיזהרו מהבחור הזה'".
אתה מכין להם הפתעה למשחק הקרוב?
"אולי יהיו הפתעות. נחכה ונראה...".
בדיעבד אתה מתחרט שעברת למכבי ראשל"צ ולא נשארת בגלבוע?
"שאלה קשה. לפעמים אני מתחרט, כי לא הכל עבד עבורי בראשון, אבל באותו זמן לא היה אפשר לדעת את זה. אתה עושה החלטות בשביל המשפחה שלך ואתה צריך לחיות איתן".
אחרי העונה בראשל"צ, שיחק סיגרס תקופה קצרה בדרום קוריאה עד שנפצע בידו בנובמבר 2019. מאז הוא לא שיחק במשך שנה שלמה עד שחתם בתחילת העונה שעברה בהפועל חיפה. באותו זמן גם נפוצו שמועות שהוא עלול לפרוש מכדורסל. כעת הוא מבקש לעשות סדר.
"הייתה לי פציעה קלה ביד, אבל היה קשה לי להשיג חוזה בגללה. אני הרגשתי שאני יכול לשחק, אבל קבוצות אפילו לא רצו לתת לי הזדמנות. אז אמרתי לעצמי שאני צריך להיות מוכן לרגע שההזדמנות תגיע. מה שטוב בדאלאס זה שתמיד יש איפה לשחק ועם מי לשחק, אז גם אם לא שיחקתי באופן מקצועני כל היום הייתי באולם ושיחקתי עם חברים.
"אחרי השנה הזו הייתי מאוד רעב לכדורסל וכשהמאמן אלעד התקשר אליי ושאל אם אני רעב לכדורסל, מיד עניתי לו שכן ומאז אני פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו