עולם התרבות עדיין מושבת ופתיחתו לא נראית באופק. על רקע זאת החליטה עיריית תל אביב לצאת ביוזמה ולקיים אירועים תרבות קטנים על פי תנאי התו הסגול, ובהם הצגות יחיד בפארקים, הופעות בחצרות בתים ועל גגות, תערוכות אמנות במרחב הציבורי ועוד.
22 הצגות יחיד יוצגו בפארקים ברחבי תל אביב מול קהל של 20 צופים, תחת הכותרת "מונולוגים מהגינה". בין השחקנים שיככבו בהצגות אלה: רמי ברוך, אוולין הגואל, אייל שכטר וישי גולן. גולן יופיע עם ההצגה "תהליך תופס מקום" שכתב וביים אריק אביגדור, מי שהיה בעלה של השחקנית רמה מסינגר, שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן ב־2015. אביגדור מתאר בהצגה את תהליך הגילוי של המחלה וההתמודדות איתה. ההצגה תוצג הערב פעמיים, בשעות 18:30 ו־20:00 ברמת החייל, בחצר הפנימית של המרכז הקהילתי בית קמחי.
ההצגה עלתה לראשונה לפני שנה וחצי בפסטיבל תיאטרונטו, והיא המשיכה לרוץ עד שהגיעה הקורונה. "בימים האחרונים נפגשתי עם אריק כדי להתאים את ההצגה למציאות החדשה", מספר גולן, "אנחנו חייבים להתייחס לעובדה שההצגה היא לא באולם תיאטרון אלא בחצרות עם תנאים מינימליים של סאונד ותאורה, אבל הסיפור נשאר, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מספרים אותו בצורה הטובה ביותר.
"אני מאוד מתרגש לחזור ל'תהליך תופס מקום', זו הצגה מרגשת ומצחיקה וכזאת שמעבירה את הקהל קשת של רגשות, ואני בעיקר מתגעגע לבמה. הגעגוע לבמה הוא ממש פיזי, אני מרגיש את זה בגוף, ואני חושב שאני יכול לדבר בשם הרבה שחקנים שממש מרגישים ככה. אנחנו יותר מנשמח להגיע לעוד בתים וחצרות של אנשים עם ההצגה".
לדברי גולן, הקורונה תפסה אותו בתקופה של עשייה אינטנסיבית. "היו לנו המון הצגות משובצות קדימה, ואז הגיעה הקורונה", הוא מספר, "היומן שלי היה מפוצץ ממארס עד מאי. היו לי הצגות כל יום. לצד 'תהליך תופס מקום', שיחקתי גם ב'לשם ובחזרה' של התיאטרון העברי והצטלמתי לסרט ישראלי דובר אנגלית בשם 'PLAN A', שבו אני מגלם את אבא קובנר".
"זו ממש רכבת הרים רגשית. התקופה הזאת עוררה המון תחושות, חלקן מאוד קשות. תרבות ואמנות היו מאז ומעולם צורך חברתי שחייב להיות נתמך על ידי הקהילה, החברה, השלטון. אנחנו תלויים בזה לגמרי, והמחשבה שהמקצוע הזה פשוט נגמר - זו תחושה מאוד קשה. אני בן 47 והקדשתי את חיי למשחק. אף פעם לא עשיתי שום דבר חוץ ממשחק. אני משחק יותר מ־30 שנה באופן מקצועי. נהייתי שחקן מתוך אהבת האמנות והתרבות.
"לצד המחשבות האלה יש גם מחשבות נוספות. הרי דובר הרבה על זה שהמגיפה הזו היא זרז של כל מיני תהליכים, אז אם היו חוליים בעולם התרבות - גם הם מוצפים. זה גרם לי לעשות חשבון נפש עמוק מאוד עם עצמי. נשאלת השאלה מהי הרלוונטיות שלנו היום בעולם? התשובה עליה מסובכת אבל במקרה שלי זה לא תיאורטי, זו שאלה שמשפיעה באופן ישיר על החיים שלי".
ומה אתה עונה לעצמך?
"שאין תחליף למופע החי, אבל שעכשיו הוא גם יהיה חייב להצדיק את עצמו מחדש. ברור לי שהקהל יתגעגע מאוד לראות מופע חי ולא יסתפק רק בנטפליקס ובמסכים, שרחוקים מלספק את הריגוש שיש בתיאטרון. אבל האחריות שלנו, כפרפורמרים, היא באמת לספק חוויה אלטרנטיבית למה שהמסך מספק. ברור לי שהמפגש עם הקהל ישתנה". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו