עומרי כספי
הלב רוצה לראות את דני בגולדן סטייט
כשדיוויד סטרן הקריא את שמי, כל הקריירה עברה לי מול העיניים מהרגע שהתחלתי לשחק כדורסל, דרך כל מה שעברתי - ההצלחות, הקשיים, האתגרים וגם הכישלונות. בשניות שלאחר הבחירה הרגשתי כאילו הגשמתי חלום לאוהדי הכדורסל בישראל.
בתקופה שלפני הדראפט היו לי התרגשות גדולה, ציפייה וגם מתח. תארו לעצמכם שחקן צעיר שיודע שזו ההזדמנות הגדולה שלו לקפוץ לשלב הבא ולהיות הראשון מישראל שמגיע לליגה של הגדולים.
היינו בטוחים במקום שלנו וידענו שהכיוון יהיה בין המקום ה־18 ל־25, אבל לצד ההתרגשות והציפייה היה גם חשש שהדברים לא ילכו כמו שאני רוצה ושפתאום קבוצה תחליט לשלוח אותי בטרייד או שאפילו אדרדר לסיבוב שני. ברוך השם, הגשמתי את החלום שלי ונבחרתי במקום טוב.
מהרגע שאתה נבחר אתה חווה המון חוויות חדשות. רק לחתום על החוזה בסקרמנטו ממש לא היה מובן בשבילי. אתה מכיר שחקנים ומאמנים שעד עכשיו רק קראת עליהם או ראית אותם בטלוויזיה. התקופה ששיחקתי במכבי ת"א עזרה לי מאוד, במיוחד בעונה הראשונה, כי בזמן שחבר'ה אחרים הגיעו מקולג'ים אני כבר שיחקתי מול מקצוענים וזה נתן לי יתרון מסוים.
אני מאוד מקווה שגולדן סטייט יבחרו בדני. הראש והלב שלי רוצים לראות אותו משחק עם הווריורס, ומי כמוני מכיר את החוויה הזו. אני לא רואה את דני יוצא מהחמישייה הראשונה, אבל אף אחד לא יודע מה באמת יהיה בערב הדראפט עצמו. קבוצה יכולה לבחור בך ואז מייד לעשות טרייד. אם לא גולדן סטייט, גם שיקגו או קליבלנד יכולות להיות אופציות טובות עבורו.
בכל מקרה, אני בטוח שהדראפט הזה, עם שני שחקנים ישראלים ובמיוחד עם הבחירה הגבוהה של דני, ייצרו בישראל הרבה עניין סביב הכדורסל ויביאו עוד חבר'ה צעירים שיחלמו להיות כדורסלנים ולהצליח.
בקטנה: הישראלי הראשון שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט האן.בי.אי והראשון ששיחק בליגה הטובה בעולם. סקרמנטו קינגס בחרה בו במקום ה־23 בדראפט 2009, ומשם המשיך לעשר עונות באן.בי.אי שבהן שותף ב־588 משחקים וקלע 7.9 נקודות בממוצע.
כספי במדי סקרמנטו. פורץ דרץ // צילום: אי.פי
יותם הלפרין
המיקום פחות חשוב, חשובה הסיטואציה
בדראפט הייתי בביתו של הסוכן שלי במיאמי. כשנגמר הסיבוב הראשון והבנתי שלא נבחרתי, יצאתי להסתובב עם חבר ובדיוק כשנכנסנו לאוטו הסוכן התקשר אלי והודיע שסיאטל בחרה בי. באותם רגעים לא ידעתי מה זה בדיוק אומר, אבל התרגשתי מאוד וידעתי שיש לי דרך ארוכה לעבור.
אני זוכר את השבועות שקדמו לאותו ערב - אתה שחקן צעיר שמתאמן מול קבוצות אן.בי.אי במתח ובהתרגשות גדולים. זו היתה חוויה מדהימה. היתה לנו תקווה קטנה שאחת הקבוצות תבחר בי בסוף הסיבוב הראשון, וזה לא קרה. הציפייה שלי קודם כל היתה להיבחר, כי בחירה בדראפט היא סימן משמעותי ואבן דרך בקריירה, וכבר באותם רגעים אחרי שהקריאו את שמי הרגשתי שעמדתי במשימה.
אני רואה שכולם מדברים על המיקום של דני או של ים, אבל צריך להבין שהמיקום פחות חשוב, חשובה הסיטואציה - מי הקבוצה, מי יהיה המאמן ועד כמה המערכת תאמין ותתמוך בו. אלו דברים קריטיים להמשך הקריירה.
הסיטואציה הנוכחית שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. כספי וגם מקל הגיעו לאן.בי.אי כסוג של שחקני רוטציה, והמקרה של דני הוא אחר לחלוטין. ממנו מצפים להיות שחקן מרכזי ואני חושב שהוא מסוגל לזה, גם ברמה המנטלית וגם בהתאם לכישרון ולמבנה הפיזי שלו.
הסיטואציה הזו היא נהדרת עבור הכדורסל הישראלי. ברגע שדני ייבחר לטופ 10, הרבה ילדים יידעו שיש להם למה לצפות ולשאוף. דני לא הגיע לאן שהגיע רק בגלל הכישרון, אלא גם בזכות העבודה הקשה, המנטליות החזקה והעובדה שבכל רגע הוא התקדם והשתפר.
אני מעריך שמדר ייבחר בסיבוב שני ומשם הדרך תהיה מסובכת יותר, אבל בכל מקרה לשניהם יש דרך ארוכה לעשות כדי להיות השחקנים שהם רוצים להיות באן.בי.אי.
בקטנה: נבחר במקום ה־53 בדראפט 2006 על ידי סיאטל סופרסוניקס. כמו רבים הבחירה בסיבוב השני לא סידרה לו חוזה בליגה הטובה בעולם והוא חזר למכבי ת"א, שעימה הגיע לגמר היורוליג ושנתיים לאחר מכן שחזר את ההישג גם עם אולימפיאקוס.
הלפרין במדי הנבחרת. הזניק את הקריירה שלו // צילום: אי.פי
דורון שפר
במקום לכסוס ציפורניים טסתי לג'יימקה
כשסיימתי את העונה האחרונה במכללות רוב הפרשנים בארה"ב צפו שאבחר לאן.בי.אי ושאהיה הישראלי הראשון שישחק שם. בהתחלה זה בכלל לא היה החלום שלי. לא העליתי על דעתי שאני מסוגל להגיע לפסגה הזאת, אבל אחרי שנה במכללות נוכחתי לדעתי שאני מתחרה שווה ערך לטובים שבשחקני המכללות, ואז אמרתי לעצמי שגם אני יכול ושכדאי לנסות. בלי משים הפך חלומי הפרטי לחלומם של רבים, ובשידור הישיר של הדראפט צפו המוני אוהדים, כאילו היה זה שידור הגמר של תוכנית ריאליטי מצליחה.
איפה הייתי? במקום לכסוס ציפורניים במתח עד מתן ההחלטה הגורלית, יצאתי לחופשה בג'מייקה. את הבשורה על תוצאות הדראפט קיבלתי בג'מייקה על גבי המשיבון כשאמי סיפרה לי בשמחה רבה שנבחרתי.
השמחה של אמי היתה מוקדמת. התברר לי שהבחירה של הקליפרס בסיבוב השני לא הבטיחה לי חוזה, והיה עלי להצטרף למחנה האימונים ולהוכיח את עצמי מחדש. על חופיה הקסומים של ג'מייקה "לא היה בראש שלי" להוכיח את עצמי שוב, ובכל זאת לא ויתרתי על הסיכוי והגעתי למחנה האימונים. החלטה לחוד ורגשות לחוד. הגעתי למחנה, אך אנרגיית המשחק שלי התמעטה וגם נפצעתי, עד שבסופו של דבר המאמן הזמין אותי לשיחה והציע לי לחזור לישראל. זו היתה שיחה כואבת, אך צפיתי את תוכנה.
עם השנים הבנתי: אכן רציתי מאוד להיבחר לאן.בי.אי, אבל אף פעם לא רציתי בכך מספיק. לא הייתי מוכן למסור את נפשי כדי לממש את החלום.
שפר. לא רצה את זה מספיק // צילום: לירון מולדובן
בקטנה: נבחר במקום ה־36 בדראפט 1996 על ידי לוס אנג'לס קליפרס, אחרי שהצטיין במכללת קונטיקט. לאחר שלא הרשים במחנה האימונים חזר למכבי ת"א, ולא קיבל הזדמנות נוספת. את רגע השיא רשם שמונה שנים לאחר מכן כשזכה ביול"ב־קאפ עם הפועל ירושלים.
* טורו של דורון שפר לקוח מתוך ספרו "משחק החיים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו