"אנחנו בדקה ה-94 בסוגיית הרכש הביטחוני. אם לא נקבל החלטה עכשיו, יהיה דיליי. צה"ל צריך בדחיפות מטוסי תדלוק, מסוקים, טייסות קרב, חימושים ומיירטים", כך אמר היום (שני) מנכ"ל משרד הביטחון ומפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (במיל') אמיר אשל בשיחה עם כתבים צבאיים.
לדברי אשל, "המתדלקים והיסעורים של חיל האוויר הם בני 50 עד 60 שנה. אין אף מדינה בעולם שמטיסה כלים בסדר הגודל הזה. יש מטוסי קרב "צעירים" בני 44 שנים. אם נידרש להילחם, הפלטפורמות שצריכות להיות זמינות ורלוונטיות לא תהיינה בהיקף הנדרש, בזמינות הנדרשת. וברובד הבטיחותי, להחליט לקחת מסוקים ומטוסים בני 50 שנה, ולהכניס לתוכם 50 חיילים, זה לא טריוויאלי. אם יקרה משהו, מה נגיד לעצמנו? אין לזה אח ורע שסד"כים כאלה טסים".
• רוצים סמארטפון חדש במתנה? הקליקו לכתבה הסודית של דינמיקה (מהנייד בלבד)
מנכ"ל משרד הביטחון ציין כי ישנן שתי אופציות לרכישת כלי הטיס: האחת היא להמתין שמונה עד עשר שנים לכך שהכסף האמריקני יהיה זמין, אך לדבריו, "לא המצב המבצעי ולא הבטיחותי מאפשר זאת". האופצייה השנייה היא לרכוש אותם עכשיו, באחת משתי דרכים: הראשונה היא שמדינת ישראל תוציא מכיסה שמונה מיליארד שקלים עכשיו, על פני חמש שנים, במקום להזריק את הכסף למשק. והשנייה היא לדחות תשלומים בדולרים שמדינת ישראל התחייבה להם, ובאמצעות הכסף הדולרי שמתפנה לממן את עסקת הרכש. עלות הריבית על הדחייה היא 800 מיליון שקלים, שמשרד הביטחון מתחייב לממן מתקציבו.
יצוין כי באוצר מתנגדים להצעת משרד הביטחון, וכתוצאה מחילוקי הדעות מתעכבת עסקת הרכש הקריטית. "ישראל עשתה זאת כמה וכמה פעמים בעבר. את הF-35 קנינו בדיוק בטקטיקה הזו, וגם ברכישת ה'סופות' (F-16i) היו תשלומים דחויים. מי שמספר כי הדבר מעמיק את החוב של המדינה - אינו מקצועי. לא נופל לי השכל שמדינת ישראל, בשיא הבור התקציבי שלה, תיקח שקלים ותשים אותם באמריקה. יש טכניקות לפתור את זה, כמו שעשינו בעבר. מדובר בשמונה מיליארד שקלים מול 800 מיליון שקלים שיצאו מתקציב הביטחון. מעולם לא קנינו פלטפורמות בשקלים. זו הסתכלות ביטחונית, אבל גם משקית".
בהתייחסו לסוגיית מערכת היחסים עם האמריקנים, ציין כי כל המתאר המשאבי מתנהל על בסיס התקציב שעליו חתם הנשיא הקודם, ברק אובמה. מדבריו השתמע כי טראמפ לא הרחיב את הסיוע הביטחוני לישראל כלל, והתקציב נקבע על-ידי הממשל הקודם.
באשר לסוגיית שימור היתרון היחסי הצבאי של ישראל, ציין אשל כי זהו "עניין מורכב ומסווג שמתי מעט שותפים לו", והדגיש כי המהלך של שר הביטחון, בני גנץ, לחתימה על ההסכם השומר על היתרון האיכותי של ישראל בעקבות ההסכם עם האמירויות, חשוב מאוד. "זה נגמר בחתימה, הסכם בתוקף שחוצה ממשלים. מימושו יבטיח את היתרון הישראלי לעשרות שנים".
אלוף אשל קבל בדבריו גם על הקושי הגדול בתכנון תקציב משרד הביטחון, בשל העדר תקציב מדינה והעדר סדר עדיפויות. "בהעדר תקציב, כל פעולה של מיליון שקלים צריכה אישור של משרד האוצר. אני לא מבקר את האוצר, בהעדר תקציב המדינה צריכה לשלוט בהוצאות, אבל אי אפשר לעמוד בכך ולמצות אפילו את מה שיש", ציין. "כשהולכים לקנות מטוס או אניה, אין סופר. זה לוקח שבע, שמונה שנים ויותר. איך מתכננים את זה ללא משאבים? אומרים תתנהלו עם מה שיש, אבל זה לא בהכרח מתאים למה שצריך".
"אנחנו ערים למצב הכלכלי ולמשבר, אבל צרכי הביטחון לא בהכרח מנוגדים לצורך של המשק לצמוח מהמשבר", אמר מנכ"ל משרד הביטחון. לדברי אשל, לפני כשלושה חודשים הציגה מערכת הביטחון לאוצר תכנית בשם "צמיחה בטוחה", שניסתה לחבר בין צרכי הנשק לצרכי הביטחון.
לפי אלוף אשל, בשל המשבר הכלכלי הגדול והיעדר תקציב מדינה, בשנת 2020 היה "תת-ביצוע" של משרדי הממשלה, שהותיר עודפי תקציב בסך מיליארדי שקלים. הממשלה מנסה למצוא דרך להזרים את הכסף למשק על מנת להניעו, ומערכת הביטחון הציעה לממש באמצעותו תכנית שתענה על צרכי הביטחון, תייצר מקומות עבודה חדשים ותיושם במהירות. הכוונה הייתה להזרים בין 4 ל-5 מיליארד שקלים לתעשיות הביטחוניות על-מנת שאלו ישתמשו בו לצרכי הביטחון ובמקרים ייצרו בין 8,000 ל-12 אלף מקומות עבודה חדשים, כ-20 אחוזים מהם באמצעות קבלני משנה.
באוצר פסלו את התכנית בטענה שהיא "יקרה מדי". רפורמה נוספת שמתכנן אלוף (במיל') אשל נוגעת לסוגיית הייצוא הביטחוני. מנכ"ל משרד הביטחון מתכוון לאפשר להרחיב את הייצוא הביטחוני גם במערכות ולמדינות שבעבר נאסרו על-ידי האגף לפיקוד על הייצוא הביטחוני. "בעקבות הקורונה, השור הביטחוני בעולם יצטמצם, התחרות תגבר מאוד, אגרסיביות מצד השחקנים הגדולים. חייבים את הייצוא הביטחוני כדי לייצר את היתרון האיכותי של ישראל", קבע.
"אנחנו חייבים ומחויבים לפתוח את האוטוסטרדה, להרחיב ולהאיץ את מהירות הייצוא. מבחינת מדיניות, אין פה פרה קדושה. כל דבר ייבחן מקצועית, מבחינת תועלת וסיכונים. אפשר להגן על סוד האתמול ולמנוע את יכולת הפוטנציאלית של המחר. אנחנו במדיניות של לאפשר", קבע. אחת המערכות שמערכת הביטחון תאפשר למכור היא "כיפת ברזל", אך לפי מנכ"ל משרד הביטחון, גם במכירתה יש לשמור על הסודות הביטחוניים של ישראל, וגם ל"כיפת ברזל" יש "גרסאות ייצוא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו