מחר נציין את יום השואה, ואין לך מקום בארץ שמשמר את הזיכרונות האיומים הללו יותר מאשר המוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות. בית לוחמי הגטאות הוא מוזיאון, מרכז חינוכי ערכי ותרבותי, ובו כ־20 תערוכות שונות, חלקן חדשניות, שבהן מוצגי ארכיון, מפות, תמונות ותצלומים, דגמים, סרטים ועדויות, המוצגים באמצעים אורקוליים ודיגיטליים.
תוכניות ההדרכה של המוזיאון מותאמות לתלמידי כיתות ה'-ו' בבתי הספר היסודיים ולתלמידי חטיבות הביניים, והן כוללות ביקור בתערוכות "יד לילד" וכן סדנאות דרמה ויצירה. לתלמידי כיתות ט' ולתלמידי החטיבה העליונה מוצע מגוון פעילויות וסיורים, הכוללים הן עיסוק בתכנים היסטוריים בנושא השואה והן בירור ערכים ושאלות מוסר. סיפור המיסוי שהושת על יהודי אמסטרדם גם בזמן ששהו במחנות הריכוז עורר השבוע חלחלה בקרב רבים. בתערוכת "יהודי הולנד בימי השואה" במוזיאון מוצגת, בין השאר, הגדה לפסח מכפר העבודה בווירינגן, הולנד. ההגדה כתובה בעברית ובגרמנית ויצאה בשנת 1940 מטעם "החלוץ" ו"עליית הנוער". לצד חלק מהנוסח המסורתי, משולבים טקסטים תנ"כיים וציוניים. בתוספות להגדה מופיעה מפה של יישובי חומה ומגדל.
על פעילויות במוזיאון אפשר לקרוא באתר www.gfh.org.il
טיול בסביבה
מקיבוץ לוחמי הגטאות נוסעים דרומה. מדריך הטיולים יותם דהאן ממליץ לראות את השרידים המרשימים של אמת המים העתיקה, שהובילה מים ממעיינות כברי לעיר עכו בתקופה העות'מאנית. אחרי נסיעה של כחמש דקות פונים לקיבוץ שמרת. לפי השילוט מגיעים אל מרכז המבקרים החדש של מחלבת אלטו, שהיא מחלבה כפרית ומשפחתית. לפרטים www.altodairy.co.il
אחרי סיור חווייתי באולם הגיבון, טעימות והסברים, אורזים סלסילת פיקניק עם מוצרי המחלבה ונוסעים חמש דקות צפונה לפיקניק על חוף הים של שבי ציון. נוסעים ברחוב הראשי של שבי ציון עד סופו. בדרך עוברים על פני חצרות מטופחות וחולפים ליד "צריף הראשונים", שהוקם בשנת 1938 כחלק ממבצע חומה ומגדל. הצריף שופץ ושוחזר וסמוך אליו נמצאות גם אבני מיל מהתקופה הרומית. בסוף הדרך חונים ויורדים אל החוף הציורי. טיילת יפה ומטופחת מובילה אל שרידי כנסייה עתיקה עם רצפת פסיפס צבעונית, זכר לתקופה הביזנטית. הליכה קלה אל תוך היישוב מרצפת הפסיפס - ומגיעים לפתחו של בית העלמין המקומי, שבו קבורים תשעה מלוחמי האצ"ל שנהרגו בפריצה לכלא עכו בשנת 1947.
בשבי ציון גם אפשר לשכור אופניים, לקבל מפה וקסדה ולצאת לטיול רכיבה באזור: ראן או פאן 04-9522334.
בעקבות האדריכל שנרצח באושוויץ
קשה לעכל שישה מיליון סיפורי חיים שנגדעו, קל יותר להבין סיפור אחד. לקראת יום השואה בחר המרכז להכרת תל אביב במגדל שלום לערוך סיור מיוחד בעקבות סיפורו של האדריכל אלכסנדר לוי, שתרם רבות לפיתוחה של תל אביב לפני שנרצח באושוויץ ב־1942.
לוי היה אחד האדריכלים שתרמו רבות לבניין הארץ בכלל ולבניית תל אביב בפרט. כשעלה לארץ בשנת 1920, ייסד ביפו את קדם חברה לבניין בע"מ, שתיכננה כבישים ברחבי תל אביב. נוסף על כך, תיכנן לוי מבנים רבים ומפורסמים ברחבי העיר בסגנונו האקלקטי המיוחד, ששילב חלונות מחודדים עם קשתות, מעקות וקישוטים. המפורסמים במבנים אלה הם בית הפגודה במפגש הרחובות נחמני ומונטיפיורי, שאותו תיכנן עבור האמריקני מוריס בלוך, התחנה החקלאית ניסויית ליד הגימנסיה הרצליה ובית אוסישקין.
באופן מפתיע השאיר לנו לוי עיזבון (המצוי בארכיון הציוני) מרשים ובו מאמרים, התכתבויות רבות ותצלומי בתים שעליהם מתנוססת חתימתו בציון שנת הבנייה. בית הפגודה לא מוזכר אף לו ברמז. עדות נוספת אילמת לפועלו בתל אביב היא עשרות בתים הניצבים ברחבי העיר.
בית מנגל, נחלת בנימין 2
הבית בעל החשיפה המירבית אל מול כיכר מגן דוד מסווה תחתיו מבנה בתכנונו של אלכסנדר לוי, אשר תיכנן בית גדול בעל מראה מבצרי עטור גג משונן פרוס בצורת האות V במפגש רחוב נחלת בנימין ושוק הכרמל. בחזית נחלת בנימין שכן בית קפה של מרדכי איזביצקי, שבו נהגו לשבת משוררים, סופרים ובכירי הסתדרות.
ממשיכים במדרחוב נחלת בנימין אל בית מספר 6. בשנת 1922 תיכנן לוי וילה עירונית צנועה בסגנון יפואי עם פינות מודגשות, ארקרים כיפתיים מעל החלונות בקומה הראשונה, חירור קישוטי בגג ודלת כניסה בעלת קשת מחודדת מעוטרת בסורג ברזל מסולסל. במהלך השנים נוספו לבית גיבובי תוספות, אך הדלת בעלת הקשת המחודדת שרדה בתוך חדר המדרגות הנוכחי, המוביל לבתי עסק הפועלים כיום במבנה. בית תאום שתיכנן לוי למשפחת בן יהודה ברחוב קלישר 25 נהרס כליל.
פונים שמאלה ברחוב רמב"ם וחוצים את רחוב אלנבי לעבר רחוב בלפור. בית מספר 4 היה ביתו של ד"ר עקיבא אלפס שנבנה בשנת 1922. למרות מצבו העגום, אפשר לזהות מבנה מרשים בחלוקה הנפחית. שני אגפים מקושרים במערך אוורירי של קשתות מחודדות, החוזרות גם בחלונות הקומה השנייה.
ברחוב ברנר 17 בנה לוי בשנת 1924 בית דו־קומתי, סימטרי פשוט, המורכב משני בניינים צמודים. מתחם נוסף שבו קיים ריכוז של מבנים בתכנונו הוא על ציר רחוב אלנבי, בקטע שבין רחוב קינג ג'ורג' עד רחוב הירקון. בשנת 1922 העתיק לוי את משרדו ואת מגוריו למתחם זה ברחוב אלנבי 43. בחזית הבית נקבע שלט גדול: "משרד טכני לבנין קדם, אדריכל אלכסנדר לוי". בתצלום אחר הוא מבהיר להוריו פרטים על הנוף הנשקף מחלונו בעת שחולפת מול ביתו שיירת גמלים נושאי זיפזיף.
בית ליפשיץ ברחוב אלנבי פינת רחוב גאולה 44 נבנה בשנת 1924. הבית בן שלוש קומות בסגנון אירופי יוצא דופן. בתכנון מנצל לוי את שטח המגרש המשולש. הפינה הפונה לאלנבי והפינה לכיוון הים זהות. עיצוב הבניין משלב השפעות פלורנטיניות, צרפתיות והשפעות מבתי אחוזה אנגליים. עיבוד הטיח מדגיש את גובה הקומות. בקומת הקרקע עיבוד רוסטיקו ובקומות העליונות טיח דמוי אבן. על הקירות תבליטים דמויי סמלי אצולה, שבהם מופיעים רימונים. קורות התמך של המרפסות מעוצבות בצורה יוצאת דופן.
הסיור "אלכסנדר לוי, אדריכל - אחד משישה מיליון" בהדרכת שולה וידריך, ייצא ביום ראשון, 7 באפריל, ערב יום השואה, בשעה 17:00. לפרטים: 03-5100337.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו