מערכת הבחירות לנשיאות שמגיעה כעת לסיומה היא בוודאי אחת הדרמטיות בתולדות ארה״ב. קשה להיזכר בעוד מערכת בחירות שהרגישה כל כך הרת גורל, שהתרחשו בה כל כך הרבה אירועים בקנה מידה היסטורי. מההפגנות והמהומות סביב הרצח של ג׳ורג׳ פלויד, דרך מותה של השופטת הליברלית רות׳ ביידר גינזבורג והחלפתה בשופטת השמרנית איימי קוני בארט ששינתה לחלוטין את מאזן הכוחות בבית המשפט העליון האמריקני, ועד שיעורי ההצבעה ההיסטוריים עוד לפני יום הבוחר.
למרות שההצבעה החלה בפועל לפני שבועות רבים, ושיא ההצבעות המוקדמות כבר נשבר – גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וגם יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן יודעים שמחר (שלישי) יהיה מהימים החשובים בהיסטוריה האמריקנית, ומתכוננים אליו בהתאם. טראמפ לא היה יכול לקבל חדשות טובות יותר יום לפני הבחירות, מאשר עליות שערים בבורסה, ואכן, מדד הדאו ג'ונס רשם עליה של כ-400 נקודות (כמעט 1.5%) – במה שיאפשר לנשיא להמשיך להציג את עצמו כ"מר כלכלה".
המפלגה הדמוקרטית, לעומת זאת, מנהלת קרבות משפטיים במטרה למנוע את מה שהם מגדירים כ"דיכוי קולות". בטקסס, מתקיים דיון בבית המשפט הפדרלי מתקיים כרגע דיון האם 120 אלף קולות במחוז דמוקרטי בעיר יוסטון ייספרו – מכיוון שהרפובליקנים טוענים שהם נאספו בקלפיות לא חוקיות.
במקביל, טראמפ המשיך לקיים עצרות בחירות, והיום היה בדרום פלורידה שם פגש קהל משולהב. בבית הלבן תקפו גם את ד"ר אנתוני פאוצ'י והאשימו אותו בהתערבות פוליטית לקראת הבחירות. הקהל בפלורידה אף קרא לטראמפ לפטר את פאוצ'י. טראמפ צפוי לקיים בהמשך היום עצרות בפנסילבניה, ויסקונסין, מישיגן ומחר יגיע לאיווה, ג'ורג'יה וצפון קרוליינה – כאשר את שידורי הבחירות עצמם הוא צפוי לקרות בפלורידה.
אבל לפני הכל, ואחרי הכל, מערכת הבחירות הנוכחית נסובה על המגפה שהתפשטה בארה״ב ובעולם כולו, והשתלטה שוב ושוב על סדר היום האמריקני. 2020 תיכנס לספרי ההיסטוריה כשנת הקורונה, ומערכת הבחירות הנוכחית תיזכר לעד כקמפיין הקורונה.
החולה הרשמי הראשון בארה"ב אובחן ב-20 בינואר, פחות משבועיים לפני ההצבעה הראשונה בפריימריז הדמוקרטיים. לכמה שבועות היה נדמה כי אולי מדובר בפרק חולף, משבר שלא יאריך ימים. דונלד טראמפ, שנכנס לקמפיין לא רק עם היתרון של להיות נשיא המכהן אלא עם הילה של מועמד שהדמוקרטים לא יודעים לנצח, עשה ככל יכולתו להמעיט תחילה בחומרת המחלה. "בזכות כל מה שעשינו, הסיכון לאזרחים אמריקנים נותר נמוך מאוד", התעקש טראמפ בסוף פברואר. "אנחנו באמת חושבים שעשינו עבודה מצוינת בלשמור את הווירוס על מינימום". שבועיים אחר כך, כאשר הנגיף מתפשט כמו אש בשדה קוצים, אפילו בבית הלבן כבר לא יכלו להתכחש למגפה המשתוללת, והנשיא נאלץ להכריז על מצב חירום לאומי.
עת ארה"ב כולה נכנסה למצב ספיגה, סגן הנשיא לשעבר ביידן כבר פתח פער בחזית הפנים דמוקרטית, והיה בדרכו הבטוחה לזכות בפריימריז. ביידן ראה בקורונה מחד הזדמנות להעביר אליו את המומנטום בהתמודדות מול טראמפ, אך מאידך גם נאלץ לשנות את הקמפיין שלו מקצה לקצה לנוכח ההנחיות החדשות. כשהוא עמוק בקבוצת הסיכון ממרום גילו (77), סגן הנשיא לשעבר נאלץ לבטל כמעט את כל האירועים הפומביים שלו. את רוב העצרות הוא העביר בשידור מהמרתף של ביתו בדלאוור, וכשכן יצא לשטח, עשה זאת תמיד עם מסיכה גדולה שכיסתה את פניו - והפכה לאחת המטרות הקבועות לעקיצות מצד טראמפ. המועמד הדמוקרטי תקף בחריפות את התנהלות הממשל, אך גם ניסה לשמור על ממלכתיות בשעת משבר. "טראמפ ממשיך לומר שהוא נשיא בזמן מלחמה - אז שיתחיל להתנהג כך", הצהיר ביידן. "אני, יחד עם כל אמריקני, מקווה שהוא יתעלה על עצמו".
בזמן שהמועמדים - והאמריקנים כולם - עוד ניסו להבין כיצד מתמודדים עם המגפה, פרשה נוספת איימה לגרור את ארה"ב למערבולת. בסוף מאי התפרץ אל הרשתות החברתיות וידאו מזעזע. שוטרים במיניאפוליס שבמינסוטה ריתקו לרצפה גבר שחור אחרי שנתפס על עבירת זיוף שטרות. אחד השוטרים הצמיד את ברכו לצווארו של החשוד, שהתחנן על חייו. "בבקשה, בבקשה, אני לא יכול לנשום!", זעק האיש. "הכל כואב לי". השוטרים לא שיחררו, על אף הפצרותיהם של עוברי אורח. הגבר, שזוהה בדיעבד כג'ורג' פלויד, איבד את הכרתו, פונה לבית החולים - ומת.
בתוך זמן קצר הסרטון הפך ויראלי, והזעם האינטרנטי גלש לרחובות. הפגנות פרצו בעשרות מוקדים בכל רחבי ארה"ב, במקרים מסוימים המחאה גלשה לאלימות ולביזה. בשיאה של המחאה, התקיימו הפגנות בלפחות 75 ערים וב-25 מהן הוטל עוצר לילי. למרות השבר הגזעי הגדול שנפער שוב בחברה האמריקנית, טראמפ קיווה לנצל את ההתפתחות לטובתו, וניסה למתג עצמו כ"נשיא החוק והסדר". "אם עיר או מדינה תסרב לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להגן על החיים והרכוש של תושביהם, אני אפרוס את הצבא ואפתור את הבעיה במהירות עבורם", איים הנשיא בשיא המתיחות.
אלא שהתקיפות של הנשיא דווקא גרמה לעוד סערה וזעם, במיוחד כאשר כוחות משטרה ירו גז מדמיע וכדורי גומי לעבר מפגינים שקטים שמחו ליד הבית הלבן, הכל כדי לאפשר לטראמפ ללכת אל כנסייה סמוכה שהוצתה ולהצטלם מולה כשבידיו ספר תנ"ך. בשעה שרוב הציבור האמריקני מביע תמיכה במחאה, ביידן בחר בקו שונה לחלוטין מזה של טראמפ, אך גם הוא לא חף מבעיות. המועמד הדמוקרטי הביע תמיכה במפגינים, אך במקביל דחה קריאה שנפוצה בהפגנות להפסיק את תקצוב מחלקות המשטרה. "זהו קרב על הנשמה של המדינה שלנו", הצהיר סגן הנשיא לשעבר. "אני לא אסחור בפחד ופילוג, לא אלהיט את להבות השנאה. אני אנסה לרפא את פצעי הגזע במדינה שלנו, לא להשתמש בהם לרווח פוליטי".
בין מגפת הקורונה והמחאה ההמונית היה אפשר למלא לפחות 5 קמפיינים סוערים. אלא ש-2020 היא לא שנה רגילה, ובמהלך מערכת הבחירות הנוכחית עלו וירדו מסדר היום שלל נושאים דרמטיים: מותה של שופטת העליון האגדית רות' ביידר גינזבורג והחלפתה בשופטת השמרנית איימי קוני בארט, מהלך ששינה את פני בית המשפט העליון בארה"ב - אולי לדורות; הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, שכמעט לא תפסו כותרות באמריקה; שריפות יער היסטוריות במערב ארה"ב, ועוד אירועים רבים נוספים.
בין סערה לפרשה היו גם נקודות הציון ה"שגרתיות" של הקמפיין. מבול הסקרים הציף שוב את התקשורת האמריקנית, מימין ומשמאל, והעניק פעם אחר פעם יתרון משמעותי ויציב לסגן הנשיא לשעבר ביידן. טראמפ ואנשיו ניסו לערער על אמינות הסקרים והתקשורת, בעוד שהדמוקרטים רצו להאמין לסוקרים אך נזכרו כיצד הם הטעו את כולם ב-2016. גם עימותים היו בסבב הזה כמיטב המסורת האמריקנית, אלא כמיטב המסורת של 2020 הם היו הכל חוץ מאופייניים. המפגש הטלוויזיוני הראשון ייזכר פחות כדיון קונסטרוקטיבי ויותר כזירת קרב. הנשיא שוב ושוב קטע את ביידן, שמצדו ניסה לא לאבד את עשתונותיו - ולא תמיד הצליח. "אתה הנשיא הגרוע ביותר שהיה לאמריקה אי פעם", הטיח המועמד הדמוקרטי, שבשלב מסוים היה צריך להפציר ביריבו "אולי תשתוק, בן אדם?".
כמובן שגם טראמפ לא בחל בתקיפות אישיות. "היו לך הציונים הנמוכים ביותר בכיתה", לעג הנשיא ליריבו. "אין שום דבר חכם בך, ג'ו. 47 שנה בפוליטיקה ולא עשית דבר". הפרשנים התקשו לקבוע מי ניצח בעימות הראשון, אך רובם הסכימו - מה שבא לידי ביטוי אחר כך גם בסקרים - כי טראמפ עשה רושם רע יותר, ופספס עוד הזדמנות לשנות את המומנטום של הקמפיין.
העימות השני היה אמור להיערך שבועיים אחר כך. אלא שכמה ימים אחרי המפגש הראשון, הנשיא אובחן כחולה קורונה. טראמפ פונה לבית החולים, ככל הנראה במצב לא קל, אך כעבור כמה ימים והודות לשלל טיפולים ניסיוניים ותרופות אגרסיביות, החלים מהמחלה בתוך 10 ימים, כך לפחות על פי רופאיו. הנשיא שב לפעילות הקמפיין, אך סירב לפגוש את ביידן לעימות השני, אחרי שבמחנה הדמוקרטי התעקשו כי המפגש יהיה וירטואלי לנוכח מצבו הבריאותי של טראמפ. העימות השלישי אכן יצא לפועל בסוף אוקטובר, והפעם היה מתורבת יותר, אלא ששוב קשה היה להכריז על מנצח חד משמעי, עובדה שלכאורה עבדה לטובת ביידן שיתרונו בסקרים נשמר.
עת מערכת הבחירות הגיעה לישורת האחרונה, היה ברור כי גם ההצבעה תהיה הכל מלבד שגרתית. על אף אזהרות חוזרות ונשנות - ולא מבוססות - של הנשיא טראמפ על זיופים והונאה בהצבעה בדואר, מיליוני אמריקנים בחרו שלא להגיע אישית אל הקלפיות ולשגר את הצבעותיהם בדואר. קלפיות שנפתחו להצבעה מוקדמת, הוצפו גם הם במיליוני אמריקנים. נכון לתחילת השבוע יותר מ-90 מיליון אמריקנים כבר הצביעו, כ-58 מיליון בדואר וכ-33 מיליון בהצבעה המוקדמת. המספרים מהווים כ-65 אחוז מכלל המצביעים בבחירות 2016, שיא היסטורי. בטקסס למשל - מדינה רפובליקנית באופן מסורתי - שיעור ההצבעה הוא כמעט בלתי נתפס, ועוד לפני יום הבוחר מספר התושבים שהצביעו עלה על כלל המצביעים ב-2016. מומחים לבחירות העריכו שמספר הבוחרים הכולל עשוי להגיע ל-150 מיליון, מספר המצביעים הגבוה אי פעם, ושיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז 1908.
ההערכה הגורפת היא שהדמוקרטים מחזיקים ביתרון משמעותי מההצבעה המוקדמת - זו בדואר וזו בקלפיות - ואילו הרפובליקנים צפויים לנסות ולהדביק את הפער ביום הבוחר. השאלה הגדולה שנותרה בעינה, היא מי מהצדדים יצליחו לנצל טוב יותר את תחושת הדחיפות בקרב כלל הבוחרים - ולתרגם אותה לכיבוש הבית הלבן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו