מאוריציו ג'רארדיני, המנהל המקצועי של פנרבחצ'ה, הוא אחד מאנשי המקצוע המוערכים בכדורסל העולמי. טובי המאמנים כמו אטורה מסינה, דיוויד בלאט (בנטון טרוויזו) וז'ליקו אוברדוביץ' (פנרבחצ'ה) עבדו תחתיו. המועדונים אותם ניהל זכו בתארים רבים ואין ספור שחקנים התגלו על ידו והגיעו לרמות הגבוהות. גם באן.בי.אי הוא עבד בתפקידים ניהוליים בכירים בטורונטו ובאוקלהומה.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" לפני המפגש של קבוצתו עם מכבי ת"א הוא מדבר על השפעות הקורונה, ההבדלים בין המאמנים, העידן שאחרי אוברדוביץ' וגם על הפריחה של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות.
"מכבי מגיעה במומנטום חיובי אחרי הניצחון על חימקי", הוא פותח עם ניתוח על היריבה, "יש להם סגל מעניין עם הרבה חתיכות מעניינות עם מאמן נפלא שיחבר אותם ליחידה אחת. הגיעו מחליפים איכותיים לשחקנים שעזבו, ולדעתי למכבי יש פוטנציאל להיות קונטנדרית לפלייאוף".
יש ביקורות על ההתנהלות של היורוליג מול נגיף הקורונה. מה דעתך בנושא?
"היורוליג עושים כמיטב יכולתם כדיל לנהל את הסיטואציה במצב לא ברור. זה טוב ששינו לאחרונה את החוקים לאור מצב החירום שהתפתח. בהתחלה חשבנו שהחוקים יעזרו למנוע אי סדר, אך בסוף התברר שהקורונה ממש עושה מצב חירום לכולנו והיה צורך לפתור את הבעיות. זה מראה שהיורוליג גמישים וזה חשוב במצב הנוכחי".
איך לדעתך ייראה הכדורסל האירופי ביום שאחרי הקורונה?
"אני מקווה שהקורונה עוזרת לנו להבין שאנחנו צריכים לנהל את הכדורסל בצורה יציבה יותר. אני מאמין שיהיה קשה וזה יפגע במועדונים רבים, כי אנחנו לא יודעים מתי הזמנים הקשים ייגמרו ואיך זה ישפיע על המועדונים. נצטרך למצוא דרכים להפוך את הענף ליציב יותר, אבל אני בטוח שבסופו של דבר הכדורסל ישוב למסלולו. אני מקווה שהאוהדים יהיו רעבים לשוב למגרשים וזה יעזור לכדורסל להתפתח".
"עניין של זמן עד שיהיה GM אירופאי ב-NBA"
בעיניים שלך, מה המהות של תפקיד המנהל המקצועי?
"מנהל מקצועי הוא סוג של מסנן שמחבר חלקים שונים במועדון. כמו פילטר שעובד בין מאמן ושחקנים להנהלה ולבעלים. הוא צריך להיות אדם שמסוגל לראות הרבה תחומים במועדון ולפקח על הכל. הוא זה שצריך לוודא שהתהליך עובד נכון ומנוהל נכון. לדעתי מדובר בתפקיד חשוב וקריטי לארגון וצריך שיהיה אדם איכותי שממלא את העמדה הזאת. זה לא רק להביא שחקנים כמו שכולם חושבים, לפעמים מדובר גם בנושאים לא שלא מושכים את תשומת הלב כמו כרטיסים, שיווק, רשתות חברתיות. המנהל המקצועי אחראי על הפוליטיקה והאסטרטגיה של המועדון. הוא הפנים של המועדון בכדורסל האירופי והעולמי".
מה הסוד מאחורי בניית מערכת סקאוטינג טובה?
"אני לא חושב שיש סודות. הפילוסופיה שלי היא שקודם כל המועדון יעניק חשיבות לתפקיד הסקאוטינג. אם המועדון מתוכנן מבחינה אסטרטגית זה יכול להצליח. במיוחד בתקופה הזאת שכסף צריך להיות מבוזבז בצורה טובה החשיבות של סקאוטינג טוב רק עולה. סקאוטינג טוב זה סיכוי לעשות פחות טעויות. בזכותו אפשר למצוא שחקנים איכותיים בפחות כסף והוא עוזר לתכנן קדימה ולבחור את הסגל בצורה קלה יותר".
ג'רארדיני. "לא מתחרט על כלום" // צילום: Burak Saltık
"באופן כללי, חשוב ליצור רשת מידע בכמה שיותר מקומות. זה הבסיס לעבודת סקאוטינג טובה. זה אולי נשמע פשוט, אבל צריך להיות מאוהב במקצוע ובמשחק כדורסל ולצפות בכמה שיותר כדורסל כי ככל שאתה רואה יותר שחקנים ורושם הערות יש לך פחות סיכויים לטעות".
עבדת גם באירופה וגם באן.בי.אי. איפה נמצאים ההבדלים המשמעותיים?
"ההבדל הכי גדול זה כמובן המודל הספורטיבי. בארה"ב יש קומושינר לליגה ובאירופה יש כדורסל שמבוסס על מערכת אחרת. הביזנס אחר לגמרי ואין דרך להשוות בין אן.בי.אי לקבוצות טופ יורוליג מבחינת אופרציה. זה לא ניתן להשוואה. אני אוהב את העובדה שבאן.בי.אי הכל מאורגן עד הפרט האחרון. יש ספר כללים שכולם עובדים לפיו ואין פשרות. זאת נקודה חזקה להצלחה של ליגה. אנחנו באירופה צריכים להסתכל יותר על צורת הניהול הזו וליצור כללים לא גמישים כי זה חשוב. באופן אישי זאת חוויה נהדרת לחוות את שני הצדדים".
חווית הצלחות באן.בי.אי, אז למה חזרת לאירופה?
"מצד אחד אתה מאוהב במשחק ומובל מתשוקה, אבל מצד שני יש סיטואציות מסוימות בחיים שמכתיבים לך את ההתנהגות. הייתי מנהל בגיל צעיר בליגה הראשונה באיטליה בקבוצה מעיר הולדתי (פורלי, י"מ). נהניתי להיות בבית עם החברים והמשפחה, וניהלתי את מועדון הכדורסל המוביל באזור שלי, ואז הייתה לי הזדמנות לעזוב את איזור הנוחות שלי ולקחתי אותה בשתי ידיים. אנשים לא הבינו למה אני עושה את זה, אבל לאתגר את עצמי היה מאוד מרגש בחיים שלי. כך גם אחרי שמונה שנים באן.בי.אי כשפנר ואוברדוביץ' התקשרו ושאלו למה שלא ננסה לבנות הצלחה בפנר ולזכות ביורוליג? קפצתי על ההזדמנות. כשאנחנו מאטים בחיינו אנחנו מחמיצים משהו, וכשאנחנו מלאים בתשוקה אנחנו נותנים הכל בעבודה ומלאים באנדרלין . זכיתי בחיי ליהנות מאתגרים ולצלוח אתגרים. הכי לא טוב בחיים זה להתחרט על משהו, ואני לא מתחרט על כלום".
מדוע לא קיבלת הזדמנות בתור מנהל מקצועי באן.בי.אי? יכול להיות שהקבוצות חששו לתת את התפקיד למישהו מאירופה, כמו שלפעמים אנחנו רואים עם מאמנים?
"לא. אני חושב שהזמן השפיע. הייתי הלא אמריקאי הראשון בעמדת מפתח בליגה. כששארלוט הוקמה חשבו לקחת אותי בתור מנהל מקצועי וחשבתי שזה יכול להיות מדהים שמועדון חדש לוקח מישהו זר לעמדת מפתח כזאת, ועצם המועמדות שלי אפילו שלא קיבלתי את הג'וב הראתה משהו. אני חושב שזה עניין של זמן וההזדמנות של מישהו תגיע. נהניתי מאוד בטורונטו (בתפקיד סגן הנשיא, י"מ) ואני חושב שכמו שהשחקנים האירופאים מוערכים יותר בשנים האחרונות, נראה את זה גם בצדדים אחרים".
בלאט. "מאמן נפלא ואדם נהדר" // צילום: אלן שיבר
מי השחקנים שאתה הכי גאה בכך שגילית והבאת אותם לרמות הגבוהות?
"שאלה יפה, קל לדבר במספרי הדראפט. ברניאני למשל שנבחר מספר 1, צכיטישווילי שנבחר 5 ונכבאר שנבחר 15 והיו אצלי בבנטון. אני זוכר במיוחד את ההחתמה של ז'ליקו רברצ'ה בגלל שהיו קבוצות שניסו לדבר איתו אבל לא חשבו שהוא יתאים ופחדו לתת לו הזדמנות. אני זוכר שנסעתי לאימון באיזה יום חורפי מלא ערפל, וחשבתי שאני לוקח סיכון עם הבחור הצעיר הגבוה הזה, והוא סיים כשחקן נהדר וכאדם נפלא. זה היה סיכון שהצליח בגדול".
כאחד שעבד גם עם מסינה וגם עם אוברדוביץ'. מה מייחד כל אחד מהם?
"שניהם המאמנים הכי טובים באירופה. כל אחד מהם ייחודי בדרכו וכל אחד ווינר מוכח. הם שונים, אבל מאוד דומים בהיותם מחויבים לעבודה ולפרטים הקטנים. הם כריזמטיים ויודעים לתקשר היטב עם הסביבה. השוני היחיד זה העובדה שאוברדוב'יץ' היה גם שחקן מצוין. לאטורה לא הייתה קריירה כזאת כשחקן, אבל הוא אחד המורים הכי טובים שיש בכדורסל. לא הרבה אנשים יודעים ללמד כדורסל כמוהו. שניהם אנשים ייחודיים, ווינרים שעושים הכל כדי לנצח. הם חיים כדרוסל 24/7 365 ימים בשנה".
תספר קצת על העבודה שלך עם דיוויד בלאט והקשר ביניכם.
"דיוויד הוא מאמן נפלא ואדם נהדר, חבר טוב. מאוד נהניתי מהיצירתיות ומהדרך שהוא מתאים עצמו לסיטואציות. היכולת שלו לנהל אנשים ומערכות היא מדהימה. העונה האחרונה בבנטון הייתה טובה מאוד כי היינו אנדרדוג ודיוויד גרם לנו לשחק כמו שלא שיחקנו מעולם, בצורה מאוד יצירתית ובמהירות גבוהה והוא כל הזמן ניסה דברים שונים וחדשים כדי לכסות על הפערים. אני אוהב את התשוקה שלו למשחק ולדעת הכל על כדורסל בכל העולם. אני חושב שהוא היה יכול להיות גם כן מנהל מקצועי מצין. הוא מבין איך לעשות עסקאות. הוא אחד ממוחות הכדורסל הנהדרים שפגשתי".
היום שאחרי אוברדוביץ' והכסף הגדול
בקיץ האחרון נתקל ג'רארדיני (65) באחד האתגרים הגדולים בקריירה הארוכה שלו. אוברדוביץ' עזב והותיר אחריו נעליים גדולות למלא וגם התקציב קוצץ בלפחות 30 אחוזים. האחריות הגדולה להשאיר את הקבוצה תחרותית נפלה על כתפיו של המנהל המקצועי שבחר לתפקיד המאמן את איגור קוקושקוב שמעולם לא אימן ביורוליג ומגיע אחרי למעלה מ-20 שנים בכדורסל האמריקאי.
אוברדוביץ'. עידן חדש בפנרבחצ'ה // צילום: אודי ציטיאט
"תמיד ניסינו לעשות את הכי טוב עם התקציב שלנו. אנחנו מבינים שאולי לא נהיה תחרותיים כמו בעבר מבחינה כלכלית, אבל אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים להרכיב קבוצות טובות. כשהבנו את השינויים שעומדים בפנינו, הקונספט שלי היה לבנות קבוצה שיכולה להתחרות בכל משחק ומול כל יריבה. הזמנים עכשיו שונים עבורנו ממה שהיה ב-6-7 שנים האחרונות, אבל זה ממש לא אומר שאין לנו יכולת להתחרות. זאת צריכה להיות המטרה שלנו. אחרי שהעונה מתחילה אני לא מוכן להסתכל על תקציבים אלא רק על תחרות מקצועית. אם זה יקרה יש לנו סיכוי. חלק גדול מהעבודה של מנהל מקצועי זה להתמודד עם שינויים ולהוציא את המקסימום מהמצב הקיים".
למה בסופו של דבר אוברדוביץ' לא המשיך?
"תראה, יש לנו מזל לחיות מהמקצוע שלנו, אבל זה מביא הרבה לחץ ואחריות על הכתפיים. זה נורמלי מדי פעם לקחת פסק זמן ולהיטען מחדש. ז'ליקו היה 13 שנים בפנאתינייקוס ואחרי זה עוד תקופה ממושכת אצלנו, וכשנמצאים תחת לחץ יומיומי שכזה, בטח אצל מאמן כמוהו, לפעמים יש צורך להיות קצת עם המשפחה ולטעון מצברים. זה מה שקרה, הוא רצה להיות עם המשפחה ולנוח קצת".
מדוע בחרת בקוקושקוב שמעולם לא אימן ביורוליג?
"חשבתי שזה בלתי אפשרי להחליף מישהו כמו אוברדוביץ' כי הוא ייחודי. היו לי בראש כמה שמות מחוץ לקופסה וחשבתי שאיגור יהיה מושלם כאירופאי בעל רקע אמריקאי. נפגשנו והוא מיד היה מוכן לאתגר אז סגרנו. הוא אימן בכל הרמות האפשריות – אן.בי.אי, אירופה, מכללות, נבחרות, הכל. הוא מאמן מאוד שונה שמכיר היטב את המשחק ואני חושב שזה נורמלי שתהיה לו תקופת הסתגלות ואנחנו צריכים לגרום לו להרגיש בנוח. יש לנו מזל לעבוד איתו".
"בחירת שחקן ישראלי בלוטרי תהווה מנוע"
בתור אחד שמומחה לכישרונות צעירים, מה דעתך על ההצלחה של הנבחרות הצעירות של ישראל בשנים האחרונות?
"ההצלחה הזו היא הפתעה לטובה ומהווה סימן לאיך ישראל מייצרת כישרונות כדורסל. בהתחשב בגודל המדינה ובתנאים שיש, אני חושב שנעשית עבודה מצוינת אצלכם ולכן אנחנו רואים עוד ועוד שחקנים שמגיעים לקדמת הבמה השנה הקרובה מיוחדת לישראל כי תהיה לכם בחירת לוטרי של שחקן ישראלי ואני חושב שדבר כזה יכול להיות מנוע לשחקנים צעירים לחלום ולשאוף להגיע רחוק".
אבדיה. יבחר בטופ 6? // צילום: אלן שיבר
חוץ מדני אבדיה, מי עוד תפס את העין שלך?
"אני קשור סנטימנטלית לתמיר בלאט כי אני מכיר אותו מאז שהיה ילד ואני עוקב אחרי הקריירה שלו. חוץ ממנו ראיתי עוד שחקנים מעניינים בגילאים הצעירים כמו יובל זוסמן למשל ואחרים".
כמה רחוק יכול אבדיה להגיע?
"אף אחד לא יכול לדעת בדיוק מה יקרה ב-18.11, אבל אם מסתכלים על הדראפט יש לאבדיה סיכוי טוב להיות בטופ 5-6. הגודל, הוורסטיליות, הקשיחות והיכולת לשחק בעמדות שונות זה משהו שהרבה קבוצות צריכות. יכול להיות שיהיו אפילו קבוצות שינסו להשיג אותו במיוחד כי הוא חלק חשוב בפאזל של הדראפט השנה. אני מאמין שהוא יהיה בטופ 5-6".
