למרות המגפה: המחווה המרגשת לחיילים הבודדים

הקורונה ניתקה אנשים רבים ממשפחותיהם, בין אם הם גרים באותה העיר, ובין אם הם גרים במרחק אלפי קילומטרים. החיילים הבודדים, שלרבים מהם משפחות בארצות ברחבי התבל, נותרו לעיתים מנותקים מבני משפחותיהם חודשים רבים, בשל המגבלות על הטיסות. למרות המגפה, צה"ל אפשר לחלקם לבקר את בני משפחותיהם.

סמל אדם אלפסי | מרוקו

הסגר שבו שרויה מרוקו אילץ את סמל אדם אלפסי (23), שעלה ממרוקו לישראל, לבצע התאמות כדי להיפגש עם משפחתו לאחר שמונה חודשים שלא התראו, ובימים אלה הוא בספרד בחיק משפחתו. בשיחה ממרבייה שבדרום המדינה הוא מספר על הגעגוע שחש לחום המשפחתי ולשמחה המרובה במפגש המחודש. "אני איש של משפחה, קשור אליה מאוד וכל דקה עם המשפחה חשובה לי", הוא מספר, "כל כך נהניתי מהמפגש ומהשהות עם בני משפחתי. אני מקווה שכל המשפחה תעשה עלייה לישראל ונחיה כולנו יחד כאן, בעזרת השם".

בעוד שבוע ישוב אדם לישראל עם כוחות מחודשים, ובמבט לאחור הוא אומר: "השנה האחרונה ביגרה אותי מאוד. עוד לפני זה רכשתי ניסיון בלימוד שפה חדשה במדינה חדשה, אבל היום אני עצמאי לחלוטין ורכשתי כלים לחיים".

קודם לעלייתו לישראל הספיק ללמוד תואר ראשון במנהל עסקים בצרפת. לישראל עלה במקרה, לאחר שהגיע לחתונת בת דודתו. "התאהבתי בישראל ברגע וזרקתי את כרטיס החזור", הוא מספר בחיוך, "הרגשתי פשוט טוב, רציתי לטייל בה ולראות את כולה".

לחטיבת כפיר הגיע בעקבות בן דודו, ששירת בה. "רציתי להתגייס ולהגן על המדינה", מדגיש אלפסי, "בן דודי עלה בגיל 10 והוא היה מקור המוטיבציה עבורי - לשרת בחטיבה שחרתה על דגלה 'נלחמים בטרור ומגינים על הבית', ולפעול לפי הסיסמה הזאת הלכה למעשה. אני משרת ביהודה ושומרון, והעובדה שאני רואה את האנשים שעליהם אני מגן היא הדבר הכי משמעותי עבורי בשירות"."השנה האחרונה ביגרה אותי מאוד".

רב"ט מאיה שבת | הונג קונג

רב"ט מאיה שבת (20), מש"קית ת"ש בבסיס שבטה של חיל התותחנים, עלתה באופן רשמי מהונג קונג לפני כשנה, אבל עוד לפני כן בילתה את השנה שקדמה לעלייה במכינה קדם־צבאית. "למדתי בבית ספר יהודי עד כיתה ח' ובבית דיברנו עברית", מספרת מאיה, "כך שהכיוון היה ברור כבר לפני כמה שנים".

בשבוע שעבר, למרות הקורונה, זכתה לטוס לביקור מולדת, לקראת האיחוד הנכסף עם משפחתה. "כרגע אני עדיין בבידוד בהונג קונג, ובעוד שבוע אוכל לצאת מהבידוד ולהיפגש עם הוריי שלא ראיתי מתחילת הקיץ", היא מספרת בהתרגשות, "אני מחכה לזה בקוצר רוח. עצם החוויה של להיות איתם בזמן הקורונה מיוחדת מאוד".

בישראל מאיה מתגוררת בדירה בנתניה יחד עם אחיה התאום, לוחם בשריון שעלה לארץ יחד איתה, והשניים שירתו בגרעין צב"ר. "הקשר בינינו חזק ומיוחד", היא מספרת, "כל תהליך העלייה והחוויות שצברנו מאז יחד קירבו בינינו עוד יותר". 

עד שתשוב לישראל ולתפקידה בצבא, רב"ט שבת שומרת על הלהט ועל תודעת השירות המשתקפים בשירותה הצבאי. "מטבע הדברים, ניסיון החיים והידע האישי שלי בנושאי ת"ש מספקים לי נקודת מבט ייחודית", היא מסבירה, "בשבטה יש הרבה חיילים בודדים ואנחנו, מש"קיות הת"ש, לצד המפקדים בבסיס, עושים כל מה שאפשר עבורם. מבחינתי, אני דואגת לחיילים שלי בדיוק באופן שהייתי רוצה שידאגו לי, ברמה האישית. אני גאה בזה שאני חלק מהעזרה הזו של חיל התותחנים"."ניסיון החיים מספק מבט ייחודי". מאיה שבת

סמל שלומי איפרגן | מרילנד, ארה"ב

לפני שנתיים עלה לישראל סמל שלומי איפרגן (20), המשרת בסיירת גבעתי, ממרילנד שבארה"ב, ובכך הגשים חלום ילדות שלו מגיל 12. מתברר שגם לשירות הנוכחי שלו בגבעתי היו סימנים מוקדמים. "אבא שלי ישראלי וחיינו שנתיים בישראל. אני זוכר שכילד קטן שיחקתי בכומתה הסגולה שהיתה מונחת בבית של סבתא שלי עוד מהזמן שדוד שלי שירת בגבעתי. כנראה זה השפיע עלי", מספר שלומי בחיוך ומוסיף: "חיכיתי לסיים את הלימודים ולבוא לשרת".

הפגישה עם ההורים אחרי שבעה חודשים נערכה בהפתעה גמורה. "טסתי להוריי בארה"ב בהפתעה, וגם אחי שגר בהוואי הצטרף אלי ולא עדכן אותם בכלום", משתף איפרגן בהתרגשות, "פשוט הופענו שנינו בבית - וזו היתה חוויה משפחתית נדירה". בסיפוק גדול הוא מוסיף: "לא עשיתי שם הרבה, פשוט עשיתי את כל מה שצריך לעשות עם האנשים הנכונים. זה מילא לי את כל המצברים. נכון שתמיד יש קושי ולא פשוט בישראל בלעדיהם, אבל צריך פשוט לחייך למצב הזה. אני משתדל לדבר איתם כל הזמן - ועכשיו אקפיד על זה". 

שלומי מתגורר בבת ים עם שותף שמשרת אף הוא בגבעתי. בקיץ האחרון סיים את מסלול הסיירת, ועם שובו מהמפגש המשפחתי במרילנד הצטרך בימים האחרונים לשרת בקו בג'נין. "באתי לתת הכל. הסיירת הביאה אותי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם. אני מאוד נהנה מהשירות שלי. הכרתי חברים לכל החיים, ועם כל הקושי שעברתי - לא הייתי מחליף את זה תמורת שום דבר. עכשיו זה סופי לגמרי, אני נשאר בישראל"."נהנה מהשירות, למרות הקושי". איפרגן נשאר בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו