קשישים בדיור מוגן בתקופת הקורונה (למצולמות אין קשר לכתבה) // צילום: אריק סולטן // קשישים בדיור מוגן בתקופת הקורונה (למצולמות אין קשר לכתבה)

התוכנית למלחמה בבדידות: "למנוע הידרדרות רגשית בקרב האוכלוסייה שלישית"

בעידן הקורונה בדידותם של הקשישים רק גוברת, ואף עלולה להפוך לסכנת חיים של ממש • כעת המשרד לשוויון חברתי ולגמלאים מציג: מתווה שיפחית את מצוקתם ויפיג את התחושות הקשות • השרה מירב כהן: "ההשלכות הקשות מחריפות"

אם גם בימי שגרה אוכלוסיית הגיל השלישי סובלת מבדידות, הרי ימי הקורונה גזרו עליה ריחוק חברתי מחמיר בשל הגדרתה כאוכלוסייה בסיכון - ורק החריפו את הבעיה. במקביל, קבינט הקורונה יתכנס היום (שלישי) בצהריים לישיבה שבה אמורה להתקבל החלטה מכרעת על אופן היציאה מהסגר.

כעת מבקש המשרד לשוויון חברתי ולגמלאים לגבש תוכנית לאומית למאבק בתופעה, המונה יותר מ־30 פעולות בניסיון לצלוח את אתגר הבדידות, בתקציב של 115 מיליון שקלים. 

קשישים בדיור מוגן בתקופת הקורונה (למצולמות אין קשר לכתבה) // צילום: אריק סולטן
קשישים בדיור מוגן בתקופת הקורונה (למצולמות אין קשר לכתבה) // צילום: אריק סולטן

"עבדנו על התוכנית עם מועצה מייעצת שהרכבנו, הכוללת 25 מומחים מכל עולמות התוכן בעולם חקר הזיקנה - מהאקדמיה, מהרשויות המקומיות, מתחומי הרפואה, הרווחה ועוד", מסבירה השרה לשוויון חברתי ולגמלאים ויוזמת התוכנית, מירב כהן, "עוד לפני הקורונה ולפני שנכנסתי לתפקיד תכננתי לטפל בתופעת הבדידות, בעקבות סקרים שלפיהם כמעט מחצית מבני 75 ומעלה העידו שהם חווים את התופעה. מחקרים שנעשו אחרי שהקורונה פרצה לחיינו הראו שהתופעה אף החמירה, והשלכותיה הקשות העמיקו. מכאן נובעת הדחיפות לגבש ולממש תוכנית למלחמה בבדידות". 

בדידות מגבירה מחלות

המסמך המפרט את עיקרי התוכנית מצטט מחקרים בולטים שנעשו בעידן הקורונה בארץ ובעולם. אחד מהם הוא מחקר שפרסם המרכז לבקרת מחלת ולמניעתן בארה"ב (CDC) בחודש מאי האחרון, ולפיו הבדידות טומנת בחובה לא רק נזקים נפשיים אלא גם סיכונים בריאותיים ממשיים. הבידוד החברתי שכפתה מגיפת הקורונה הגדיל משמעותית את הסיכון למוות בטרם עת, והעלה את הסיכון לאשפוז ב־68%. עוד עלה מהמחקר כי הבידוד העלה ב־29% את הסיכון למחלות לב, ב־32% את הסיכון לשבץ וב־50% את הסיכון לדמנציה.

ממחקר נוסף, שנערך לאחרונה בקרב אוכלוסייה מבוגרת בישראל על רקע משבר הקורונה, עולה כי 33% מהנשאלים דיווחו על תחושת בדידות גוברת. 50% העידו שמצב בריאותם שברירי, וכ־25% דיווחו על קשיים רגשיים דוגמת דיכאון וחרדה. בהתאם לכך, מבקשת התוכנית שגובשה "לחזק ולהעצים את החוסן ואת תחושת המסוגלות של בני הגיל השלישי, להפחית את המצוקה הנפשית - ובכך לשמור על בריאותם ועל תפקודם, לצד מניעת הידרדרותם הרגשית".

קשר לבני הנוער

התוכנית מונה, כאמור, יותר מ־30 פעולות למאבק בתופעה הקשה. בבסיס הצעדים עומדת בניית "מדד בדידות המבוגרים הלאומי", מערך מדידה לזיקנה בריאה ומיטבית, שפיתוחו כבר החל בג'וינט־אשל, בהובלת משרד ראש הממשלה ובשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי ממשלה נוספים. 

התוכנית כוללת, בין השאר, תגבור משמעותי בפעילות קהילתית מגוונת, המבוססת על קשר בין בני נוער וצעירים לבין האוכלוסייה המבוגרת, על הנגשת הטכנולוגיות לאוכלוסייה המבוגרת, וכן על בניית מערך תכנים טכנולוגיים המותאמים לבני הגיל השלישי. בד בבד, מציעה התוכנית גם פרויקטים חדשניים באוכלוסייה המבוגרת עצמה ומחוצה לה. אחד מהם מבקש להקים מנגנון שיעודד אוכלוסייה מבוגרת לאמץ כלבים או בעלי חיים אחרים, שכידוע הופכים עד מהרה לידידיו הטובים של האדם. התוכנית כוללת גם הקמה של קרן לתמיכה במיזמים חברתיים, שתתמרץ פעילות של מבוגרים לטובת מבוגרים.

השרה מירב כהן // צילום: אורן בן חקון
השרה מירב כהן // צילום: אורן בן חקון

"הרבה פעמים את מדברת עם אנשים שהקושי שלהם הוא לא כלכלי", מסבירה השרה מירב כהן, "הם אומרים, 'הלכתי בכל יום לעבודה, ועכשיו אני מכין שניצלים במטבח ואין לי משמעות'. החלק הזה בתוכנית נועד לייצר מסגרות של הכנסת משמעות לחיים. אנחנו בונים עכשיו פלטפורמה שתאפשר לאנשים להיות משובצים למסגרת התנדבותית שמתאימה לתחומי העניין שלהם".

כך, למשל, מבקשת התוכנית להקים ולהפעיל מערך לאומי להתנדבות מבוגרים, שיקדם בין השאר שיעורים פרטיים מקוונים לצעירים מהפריפריה על ידי מורים לשעבר. עוד יופעל במסגרת התוכנית פרויקט "יחידות סגולה", להגברת מיצוי זכויות של אזרחים ותיקים המאושפזים בבתי החולים, שכאמור יאויש אף הוא בידי אזרחים ותיקים. 

התוכנית מבקשת ליצור גם שיתופי פעולה שונים ומגוונים עם המגזר העסקי. שיתופי פעולה אלו יתמקדו הן בהכנה לפנסיה, תוך כדי "מתן כלים ומיומנויות להתנהלות אישית עצמאית ולשמירה על החוסן הרגשי", והן במתן תמריצים כספיים לבעלי עסקים להמשיך להעסיק עובדים שהגיעו לגיל פרישה. 

מרוץ נגד השעון

"גם המדינה עצמה ערמה קשיים שאנחנו פועלים להסרתם", ממשיכה השרה כהן, "אם אדם ממשיך לעבוד אחרי הפנסיה ומרוויח 6,000 שקלים ויותר, המדינה מקצצת לו את קצבת הזיקנה. זה טיפשי, כי צריך לעודד אותם להמשיך לעבוד. במסגרת דיוני התקציב אני מבקשת לבטל את זה, או לפחות להגביה את השכר שממנו מתחילים 'להעניש' את המבוגר שרוצה להמשיך לעבוד".

לפי השרה, התוכנית למלחמה בבדידות עוברת כעת לשלבי ביצוע. חלקה יבוצע על בסיס התשתיות הקיימות של המשרד, וחלקה באמצעות מערכים שיוקמו בהמשך. "הוצאתה המלאה לפועל תתרחש כבר בשנה הנוכחית", היא מבטיחה, "זה מרוץ נגד הזמן כדי שנספיק לבצע כמה שיותר ממנה לפני בחירות אפשריות, אבל ברגע שאצליח לעגן אותה, היא תמשיך גם בשנים הבאות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...