נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (שלישי) ביקורת חריפה כנגד שי ניצן ויהודה ויינשטיין, ששימשו כפרקליט המדינה וכיועץ המשפטי לממשלה בהתאמה. מכתבו בא על רקע תלונה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה ביוני 2019. זו עסקה בהחלטת רשויות התביעה להעניק למני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון רה"מ, מעמד של עד מדינה במסגרת ההליך הפלילי בפרשת המעונות.
רוזן קבע שהדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה, בהם ויינשטיין וניצן, פעלו באופן שאינו מתיישב עם הנחיות היועמ"ש בעניין עדי מדינה.
הנציב הוסיף: "בחוכמה לאחר מעשה, מוחוור לכל כי היה ראוי להסדיר מעמדו של מר נפתלי בהסכם ברור ומפורט על מנת למנוע מיני הנחות על שיקולים זרים שנשקלו כביכול על ידי הדרגים הגבוהים ביותר במערכת אכיפת החוק".
כמו כן, רוזן תקף את היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שנמנע מלענות לתלונה למרות שנשלחו אליו שמונה מכתבים בנושא. "ההזדמנויות הנאותות הרבות שניתנו לד"ר מנדלבליט להשיב לא נוצלו כהלכה", כתב.
"לא נעשה מאמץ להתנות את ההסכם בענישה"
לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, במקרה זה לא התקיימו התנאים המהותיים לעריכת הסכם עד מדינה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא. בנוסף, צוין שהדברים נעשו ללא עיגון ההסכמות בכתב.
האופן והעיתוי שבהם התגבשו ההסכמות בין נפתלי לרשויות החקירה בכל הנוגע לעדותו בתיק עוררו בתנועה תהיות בדבר המניעים שעמדו ביסוד ההסכם. אנשיה הזכירו שמני נפתלי הודיע שחלק ממניעיו הוא הרצון להפיץ את טענותיו בכלי התקשורת.
"לא מוצו אפיקי חקירה חלופיים קודם להענקת החסינות ולא נבדקו ראיות קודמות נגד שרה נתניהו", כתבה התנועה. "כמו כן, לא נערכה בדיקה מספקת האם נפתלי הוא למעשה העבריין העיקרי בפרשה ולא נבחנה מידת אמינותו". בנוסף נטען כי "לא ניתן לדעת האם הפרקליטות בחנה את קיומן של ראיות תומכות לעדותו של נפתלי ולא נעשה מאמץ להתנות את הסכם עד המדינה, שכלל לא נערך בכתב, בענישה ולו מינימלית".
בעקבות התלונה והחלטת הנציב רוזן, החליטה פרקליטות המדינה להבהיר ולחדד את הנהלים בעניין הבטחות הניתנות לעדים מסוגו של מני נפתלי.
"אין כלי אפקטיבי לביקורת על מערכת התביעה"
עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מסר: "מטריד לגלות שבטיפול בענייני מעונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדותו של אב הבית מר מני נפתלי הפרו הדרגים הבכירים ביותר - ובהם פרקליט המדינה דאז שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין - את הנחיות היועמ"ש בנוגע לעדי מדינה".
לדבריו, "אם המערכת רבת הכוח הזו מפרה את הכללים וההנחיות אפילו כשמדובר בראש הממשלה ובני ביתו, ניתן רק לדמיין את היעדר הסטנדרטים בתיקיהם של אזרחים מהשורה".
עוד אמר: "העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עשה ככל יכולתו כדי להתחמק מבירורה של התלונה בזמן סביר ונדרשו שמונה מכתבי תזכורת של נציב התלונות השופט בדימוס דוד רוזן, מעידה על הרצון 'לצופף שורות' ולגבות את הכשלים המערכתיים. הדבר מראה שאין כל כלי אפקטיבי לביקורת על בכירי מערכת התביעה של מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו