ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט הסתכמה בשנת 2019 ב-66.8 מיליארד שקלים, שהם 4.7% מסך התוצר הגולמי בשנה שעברה. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (רביעי).
אותה הוצאה כוללת את ערך השירותים והמוצרים שסופקו על ידי המגזר העסקי, המגזר הממשלתי והמוסדות ללא כוונת רווח, וגם את ההשקעה של מגזרים אלו במבנים וציוד. השירותים שנכללים בהוצאה הם שירותי תזמורות ותיאטראות, ספורט ומשחקים, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, מפעל הפיס, "ספורטוטו", שימוש באינטרנט ועוד. השירותים אינם כוללים הוצאות לשירותי אוכל ולינה בארץ או לנסיעות לחו"ל, לרבות שירותי בידור וספורט בחו"ל. המוצרים שנכללים הם מכשירי רדיו וטלוויזיה, מערכות סטריאו, מצלמות וידאו, תקליטורים, נגנים, מחשבים, ספרים, משחקים ועוד.
בפילוח לפי סוג פעילות, ההוצאה הגבוהה ביותר מסך ההוצאה השוטפת הייתה למוזיקה ואמנויות הבמה, הוצאה שהיוותה 22.5% מסך ההוצאה הכוללת. ספורט ומשחקים הכוללים מועדוני ספורט ובריכות שחיה היוו 18.2%, ופעילות חברתית-תרבותית, רובה במתנ"סים שכונתיים, היוותה 17.9%. בפילוח לפי מגזר עולה כי המגזר העסקי הוא הגורם העיקרי המספק שירותים ומוצרים של תרבות, בידור וספורט, והוא מהווה 61.8%.
ההוצאה הלאומית בתחומים האלו, במחירים קבועים, עלתה ב-4.1%, זאת בהמשך לעלייה של 6.4% ב-2018. בשנה שעברה, הסתכמה ההוצאה השוטפת בתחומים האלו ב-7.198 שקלים, עלייה של 2.1% לעומת 2018.
בסיווג ההוצאה לפי מגזר, נערכו שני סוגי מיון: לפי מגזר מממן ולפי מגזר מבצע. במיון לפי מגזר מממן, הוגדר המימון כסך ההוצאה הישירה על סחורות ושירותים בתוספת תמיכות, מענקים, העברות ותשלומים אחרים נטו למגזרים אחרים, לא כולל מתן הלוואות. במיון לפי מגזר מבצע, סוכמו ההוצאות לפי המגזר שסיפק את הסחורות והשירותים, ללא התחשבות במגזר שמימן. לדוגמה: הוצאת מוסדות ללא כוונת רווח, כדוגמת מוזיאון או סינמטק, על קניית סחורות ושירותים נרשמו כהוצאה של מוסדות אלו ולא של גורמים אחרים במשק אשר מימנו אותה.
משקי הבית בישראל מימנו בשנה שעברה 81.9% מההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, מתוך 64.9 מיליארד שקלים, ללא בלאי. זאת לעומת 82.8% בשנת 2018 ולעומת 83.7% ב-2017. יתר ההוצאה מומנה על ידי הרשויות המקומיות, המהוות 12.0%, הממשלה הוציאה 5.7% והמוסדות ללא כוונת רווח – 0.4%.
79.6% מסך ההוצאות של משקי הבית לתרבות, לבידור ולספורט בשנת 2019 היו הוצאות עבור שירותי תרבות, כדוגמת: הצגות, סרטים, קונצרטים, מופעי ספורט, אינטרנט, הימורים ועוד. שאר ההוצאות היו לרכישת מוצרים כגון מכשירי רדיו וטלוויזיה, מערכות סטריאו, מצלמות וידאו, תקליטורים, נגנים, מחשבים, ספרים, משחקים ועוד.
חלקו של המגזר העסקי מההוצאה לתרבות, לבידור ולספורט הגיע בשנת 2019 ל-61.8%. המגזר העסקי מספק את כל המוצרים בתחום התרבות ואת כל שירותי התרבות בתחום התקשורת, ההימורים, האינטרנט והמחשבים. הוא מספק גם את רוב שירותי התרבות בתחומי המוזיקה ואמנויות הבמה והספורט.
יתר שירותי התרבות, הבידור והספורט סופקו על ידי מוסדות ללא כוונות רווח (מתנ"סים, מוזיאונים, תיאטראות, אגודות ספורט ועוד), המהווים 23.3%. הרשויות המקומיות היו 12.3%. מדובר בספריות ציבוריות, פעולות תרבות וספורט, גנים ונטיעות ובריכות שחייה. חלקה של הממשלה עומד על 2.6%. חלקה כלל בעיקר את תחומי התרבות והאומנות, פעילות חברתית-קהילתית, אגף הנוער ורשות הספורט ושמירה על הסביבה שמומנו מתקציב משרד החינוך והסוכנות היהודית.
השקעות הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים במבנים ובציוד, לצורכי תרבות, בידור וספורט הסתכמו בשנה שעברה בכ-3.8 מיליארד שקלים, שהם 1.3% מסך ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק. 85.6% מהשקעות אלו הופנו להשקעה במבנים והיתר להשקעה בציוד, במכונות ובכלי תחבורה. רוב ההשקעה, 86%, התבצעה על ידי הרשויות המקומיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו