בעלי עסקים רבים מרחבי הארץ מבינים את הצורך בסגר, אך מלינים על האופן שבו הוא נעשה ועל העיתוי המאוחר. הם מציינים את המשמעות של ההפסדים הכלכליים הגבוהים ומביעים חשש מהבאות.
לדברי יעקב הלפרין, הבעלים של רשת אופטיקה הלפרין, "אני חושב שסגר זה דבר נכון. כמו שהרבה דברים קורים הוא קורה מאוחר מדי, אך טוב שהדבר נעשה. מוטב מאוחר מאשר אף פעם. מתישהו מישהו יצטרך לתת את הדין על כך שהסגר נמרח בלי סוף. מתו אנשים. לעסקים שנסגרו ונפתחו שוב לא הייתה עבודה. אנחנו נמצאים כנראה במצב כנראה קשה מאוד, על גבול הנואש. כולנו נמצאים בשעת חירום. זה מצב שישראל לא הייתה בו. קודם כל צריך למגר את מה שהנגיף עשה והממשלה תרמה לו. אם הייתה מתעשתת קודם, לא היו מגיעים למימדים הללו".
עסקים קטנים חוששים לעתידם הכלכלי. שמעון אוחיון, הבעלים של פיצוחי דניאל בטבריה, אמר: "הסגר הנוכחי הרבה יותר קשה לעסקים מבחינת הבנקים, הניהול וההכנסות, ומבחינת האנשים שהם מפוחדים ויחששו לצאת מהבית בתום הסגר. הולך להיות כאוס שלם, עסקים יקרסו. אני חושש מכל הבחינות, גם מבחינת סגירת העסק וגם מבחינת הפיצויים - הכל ביחד. מסביבי יש הרבה עסקים שקרסו. אין הכנסות, השכירות היא אותה שכירות ויש ארנונה וחשמל. אנשים מושכים את התשלומים חצי שנה. אני לא יודע לאן אנשים יגיעו עם המצב הזה בעוד שלושה חודשים".
"קרש הצלה אחרון"
בתקנות שעליהן החליטה הממשלה נקבע כי חנויות לממכר מזון יוכלו להמשיך לפעול. בתוך כך, על רקע דיווחים מוקדמים על כך שלא יהיו משלוחים בסגר, דדי ריזל, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה בישראל, שלח מכתב לרה"מ בנימין נתניהו ולשרי הממשלה, בבקשה לקיים שירות משלוחים גם בסגר המחמיר.
"אנו תקווה כי תאפשרו לנו ולאזרחי ישראל להמשיך לספק סחורה וארוחות מוכנות באמצעות משלוחים, גם בימי הסגר המחמיר המתגבש", נכתב. "בהיבט העסקים, המשלוחים לא יעצרו את הפסדי הענק, אבל לרבים מהעסקים מדובר בקרש הצלה אחרון. הדבר נכון שבעתיים לאחר שכלקח מסגר מרץ-אפריל, פיתחו רשתות המסחר מערכי משלוחים ואונליין יעילים ומקצועיים.
"בהיבט כלל אזרחי ישראל, גם בסגר מחמיר ישנם צרכים רבים שאינם ניתנים לרכישה במרכולים או בפארמים. מתן אפשרות להפעיל את מערכי המשלוחים והאונליין שלנו, תסייע רבות לאזרחי ישראל מדן ועד אילת לצלוח את תקופת הסגר המחמיר. האמור לעיל כוחו יפה הן לגבי כלל מוצרי הצריכה והן לתחום ההסעדה.
"מאות אלפי ישראלים נסמכים ביום-יום על רכישת ארוחות מוכנות: בעלי מוגבלויות, זוגות, בודדים, גרושים, קשישים, צעירים ואזרחים שאינם יודעים או יכולים לבשל לעצמם ארוחה חמה. איננו מעלים על דעתנו שגם במצב של סגר מחמיר, כל אלה לא יוכלו לזכות לארוחה חמה".
"הישראלים צריכים סגר חזק"
הראל בלו, הבעלים של מסעדות סיטרה, הילטון, מציצים ופישופ מבין את הצורך בסגר, אך דורש כי המהלך יהיה הרמטי. לדבריו, "אין לי בעיה עם הסגר. אני מבין את הצורך ואת הפתרון הרפואי, אבל אם עושים סגר צריך לעשות סגר כמו שצריך עם טנקים ברחובות ועוצר מלא כמו שיודעים לעשות - ולא הבדיחה של חצי הריון. כרגע הכבישים פתוחים ואנשים נוסעים כרגיל. הישראלים צריכים סגר חזק. צריך להיכנס למצור, כמו במלחמה".
גם בלו הביע חששות כלכליים. "אני משלם שכירות לא מבוטלת. אני לא יודע אם יוותרו לי כמו בפעם הקודמת. מה שמלווה אותנו מתחילת המשבר זה שאין מתווה כלכלי שבא ואומר שבעל עסק עם עלות מסוימת של שכר עובדים יקבל פיצוי הולם על אובדן הרווחים. אני לא מדבר על מוניטין ועל מה שיכולתי להרוויח. אם אני מתקיים כל יום מסכום מסוים ויש לי רווח מסוים, אז ראוי שאקבל פיצוי הולם. אם למשל הכנסות העסק ירדו ב-37%, המציאות שלא מקבלים פיצוי רק מעל 40%. למה? מי שהפסיד פחות לא משלם מיסים? כשרוצים לקחת יודעים לקחת ולוקחים מכל המחלקות: ביטוח לאומי, מס חברות ועוד. כשהמדינה צריכה להכניס את היד לכיס זה משהו אחר. אומרים שהסגר עולה 35 מיליארד שקלים. על מה ולמה? איפה הכסף?
"כל שכיר וכל עצמאי צריך לדעת כמה כסף הוא יקבל, לא משנה אם מדובר בקיוסק, במסעדה קטנה או בהראל ויזל שמרוויח מיליונים. גם לו מגיע פיצוי, כי סגרו לו את הקניונים ואת החנויות".
הסגר הכללי יחל מחר ב-14:00, בכפוף לאישור הכנסת
כזכור, הממשלה אישרה הלילה (חמישי) את החלטות קבינט הקורונה, לפיהן יוטל סגר כללי ממחר החל מהשעה 14:00. התקנות המלאות עם רשימת מקומות העבודה החיוניים יפורסמו לאחר אישור בממשלה בהמשך היום. הממשלה החליטה על סגירת השווקים. חנויות לממכר מזון ופארם ונותני שירות חיוני יורשו להמשיך לפעול.
