בערב ראש השנה נאלץ לערוך את ארוחת החג בהרכב משפחתי מצומצם לאור העלייה בתחלואה. עשיית החג שלא בקרב המשפחה המורחבת תחייב לראשונה שומרי מסורת צעירים לקיים בעצמם את הארוחה. עבור אחרים זו הזדמנות לאמץ מסורת חדשה כדי לברך את השנה במזל וחסד.
בתלמוד הבבלי מוזכר "ליל סדר ראש השנה" כיום בו יעלה האדם על שולחנו את סימני החג המרמזים בשמם או בטעמם ברכה. כמות רבה ומגוונת של מאכלים שהם חלק ממנות הפתיחה של סעודת החג ולברכה יש לטבול אותם בדבש. אך מה בנוגע לאלו אשר לא זכו לשפע מטעמים בביתם?
היום הראשון בשנה העברית החדשה מייצג את יתרת השנה. חז"ל אמרו כי הבעת רגשות של רוגז וחמה בראש השנה חמורים יותר מאי קיום סעודת הסדר, מאחר ויגרמו לאדם מצבים של עניות, צרות וייסורים במהלך השנה. אדם הכועס בראש השנה יכעס בכל השנה, ואילו אדם הגובר על רגשותיו השליליים יביא על עצמו ברכה ומזל.
מספרים על אבי סבי, ראש המקובלים בבגדד הרב יהודה פתיה, שתמיד נזהר שלא לכעוס. מסופר כי באחד מערבי ראש השנה, טרחה הרבנית ובישלה את כל מטעמי החג. כשנכנס הרב לביתו מעד והפיל את מנורת הנפט החדשה. על אף שהכתים את גלימתו הלבנה, מיהר לבקש את סליחת הרבנית על חוסר תשומת הלב. לקראת תחילת הסעודה, עלה הרבי לעליית הגג עם החלות והחל לקרוא את הפסוקים. בינתיים, הרבנית הערימה במגדל את התבשיל של העופות, ומעליו את הדגים, ועליהם את הסלטים, ובקצה את סימני החג. עמדה הרבנית לעלות לקומת הגג, אך לפתע מעדה וקול חבטה נשמע. ירד בבהלה הרבי ומצא אותה שרועה על הרצפה, בין כל התבשילים כששמלתה הלבנה הוכתמה. מיהר הרב להתנצל על ששכח לנקות את הנפט וביקש את סליחתה.
הרב המקובל יצחק בצרי // צילום: יחצ
כשסיימו לנקות את ביתם, הבחינו כי מלבד החלות לא נותרו מאכלים לסעודת החג. חרף זאת, לקח הרב את החלות ואמר על כל ביס וביס כל אחת מן הברכות של סימני החג. על אף שלא נפתחה השנה בשולחן עמוס במעדני החג, זכה הרבי להעלות את כתביו וביאוריו על הזוהר הקדוש והקבלה ולהיות מקובל גדול.
המצווה המייחדת בראש השנה היא תקיעה בקרן של איל. זאת כדי להזכיר את עקידת יצחק, לפיה הקריב אברהם אבינו איל תחת בנו. התקיעה בשופר מחדש מזכירה את הזכות של כל אחד מאתנו לרחמים ביום הדין. השנה נערוך את ארוחת החג במתכונת מצומצמת, וחלקים מאתנו יימצאו עצמם שוב בסגר. חרף, המציאות הלא פשוטה שנחתה עלינו, עלינו להשקיט את שיח האשמות שבינינו. במקום ניכור והסרת אחריות, עלינו לנהוג ברחמים ובערבות הדדית זה לזה במה שניתן- במילה טובה או בצדקה. אחת ממצוות החג היא לעכב את כעסנו ולהיות שמחים בחלקנו. רק ברוח טובה נוכל לגבור ביחד על האתגרים שתביא איתה השנה העברית החדשה. שנה טובה ומתוקה.
סדר הברכות לראש השנה
לאחר הקידוש, בציעת החלה וטבילתה בדבש בנוסף למלח, נברך ונאכל את הסימנים הטבולים בדבש.
פותחים את הברכות עם תמר (ניתן כל זן של תמר), טובלים בדבש ומברכים לפני שאוכלים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שייתמו שונאינו, אויבינו וכל מבקשי רעתנו".
ממשיכים עם הרוביא, זן של שעועית, המוגשת שונה בכל בית בישראל. יש המקפידים בשעועית מסוג לוביא, הנראית כמו שעועית לבנה עם עין שחורה ויש המסתפקים בשעועית ירוקה. טובלים את הרוביא בדבש ומברכים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותינו (אם אתם אוכלים את הרוביא אפשר להוסיף: ותלבבנו)".
לאחר מכן, לוקחים כרישה או כרתי בשמו התלמודי. חלק מאדים אותו ובברכה טובלים אותו בדבש וחלק נוהגים להכין ממנו קציצות ירק, עליהם מברכים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".
הסימן הבא הוא סילקא - עלי סלק. לוקחים סלק מאודה, טובלים אותו בדבש ואומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".
הגיע תורו של הקרא, כינוי קדום לזן ממשפחת הדלועיים, שעל זהותו הספציפית אין אחדות דעים. חלק מאדים וטובלים דלעת בדבש לברכה ואחרים מכינים ממנה לביבות. לוקחים את הקרא ומברכים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".
בין הסימנים הבודדים שהברכה היא במהות ולא בשם הוא הרימון. פרי שעל פי המסורת יש בתוכו תרי"ג גרעינים כמניין המצוות. מקלפים את הרימון ופורטים את גרעיניו לקערה. לוקחים חופן גרעיני רימון ולפני האכילה מברכים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון".
שיירבו זכויותנו כרימון // צילום: איתיאל ציון
לאחר מכן, מגיע סימן ההיכר של החג שאיש עליו לא מוותר בארוחה, תפוח טבול בדבש. לוקחים את התפוח, טובלים בדבש ומברכים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
ולסיום, ראש של דג. עדות אשכנז נוהגות לאכול גפילטע פיש, ואילו הספרדים את החריימה. לוקחים חתיכה מראש הדג, מרימים ומברכים לפני האכילה:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב".
המהדרין יעמידו גם ראש של כבש לזכר עקידת יצחק ויוסיפו לברכה: "ותזכר לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו עליו השלום, בן אברהם אבינו עליו השלום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו