חושבים מחוץ לבועה. לפני חזרת הספורט למגרשים אחרי גל הקורונה הראשון ברחבי העולם, התנגדו רבים לחידוש המשחקים ללא קהל. הם טענו כי האווירה לא תהיה אותו הדבר, השחקנים לא יתאמצו והמוצר יהיה קשה לצפייה.
אם לרגע נתנתק מאירועי היממה האחרונה באן.בי.אי, אפשר לסכם את סיבוב הפלייאוף הראשון בבועה באורלנדו כהצלחה וכתשובה ראויה לכל אותם מתנגדים.
מבחינה בריאותית ההנחיות של הקומישינר אדם סילבר והצוות שלו וההקפדה עליהן עשו את שלהן, ואף אחד מהשוהים בבועה לא נדבק בנגיף. איך אמר לי מישהו חצי בצחוק־חצי ברצינות, הבועה היא המקום הבטוח ביותר בעולם.
מבחינה מקצועית ראינו בשלושת השבועות האחרונים דרמות, רמת ביצוע גבוהה (לפחות בהתקפה) והצגות אישיות בלתי נשכחות. גם הנראות בסדר גמור, וכצפוי האמריקנים הצליחו להפיק חוויית צפייה טובה ואיכותית.
.jpg)
אין ספק שהיה עדיף לראות את המשחקים בסטייפלס סנטר או בגארדן של בוסטון, כמו שהיינו מעדיפים שהפיינל פור בליגת העל יהיה מול היכל מלא ולא עם כיסאות ריקים או שמשחקי ליגת האלופות בכדורגל יתקיימו באנפילד, בקאמפ נואו או באליאנץ ארנה, ולא במגרש ריק בליסבון.
אך איכות המשחקים והדרמות שראינו בכל הענפים והליגות שחודשו, מוכיחות דבר אחד - עדיף ספורט בלי קהל מאשר בלי ספורט ובלי קהל.
מאמנים בינוניים וסבירים. כשמסתכלים על הסגלים של בוסטון לעומת פילדלפיה ושל מיאמי מול אינדיאנה, הפערים בין הקבוצות לא שווים 0:4. איפה כן נמצאים הפערים? על הקווים. ברט בראון ונייט מקמילן, שפוטרו מפילדלפיה ומאינדיאנה (בהתאמה), הם ממש לא מאמנים רעים, אבל הם לא מספיק טובים כדי להביא את הקבוצות שלהם שלב אחד קדימה.
בוסטון של בראד סטיבנס ומיאמי של אריק ספולסטרה לא רק מאומנות יותר, הן פשוט הגיעו יותר מוכנות מנטאלית. ראו את זה ברמת הריכוז והגיבוש של השחקנים ובהתעלות ברגעים החשובים לעומת הקריסה של שחקני הפילי והפייסרס ברגעים החשובים.
למרות שבראון ומקמילן עשו עבודה מקצועית טובה וייצבו את המערכות אחרי שנים קשות, ההחלטה לחפש מאמנים שיביאו משהו אחר נראית נכונה.
חשיבות הארגון. כולם דיברו השבוע על ה"בייגלה" והילת המזל שיש מעל הראש של לוקה דונצ'יץ', ובצדק. אם נחזור לרגע ל־21 ביוני 2018, נבין כמה מזל יש לילד הסלובני.
פרט לדונצ'יץ', היו באותו דראפט שלושה שמות בולטים - דיאנדרה אייטון, מרווין באגלי וטריי יאנג. פיניקס, סקרמנטון ואטלנטה שבחרו בשלושה לא הגיעו בשנתיים האחרונות לפלייאוף, ובהסתכלות ריאלית - לא בטוח מתי יגיעו לשם בעתיד.
לוקה דונצ'יץ' לעומתם הלך לארגון יותר טוב, למאמן מנוסה ואיכותי ולמערכת שעוזרת לו להצליח. כבר בעונתו השנייה הוא סחב את הקבוצה לפלייאוף, ואף אחד לא יתפלא אם בעונות הבאות הוא והמאבריקס יתקדמו שלב או שניים. צריך מזל בחיים, כבר אמרנו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו