בזמן שהוויכוח על חזרת הילדים למוסדות החינוך נכנס להילוך גבוה, מעידים נתונים ראשונים שהפיקו 20 בתי חולים בישראל, כי אף על פי ששיעור ההידבקות של ילדים בארץ גבוה מזה שבמדינות אחרות בעולם, רק בודדים מהם נזקקים לאשפוז או מגיעים למצב קשה.
הנתונים נאספו על ידי החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים והוצגו בכנס של קופת חולים כללית. עולה מהם תמונה שלפיה, נכון לתחילת אוגוסט, שיעור ההידבקות בקורונה בקרב ילדים בישראל הוא 0.7% מכלל הנדבקים, ובמספרים 22,163.
היקף הילדים שנדבקו והגיעו לאשפוז הוא חצי אחוז (175), ואילו שיעור הילדים עם קורונה שהגיעו לאשפוז במצב בינוני עד קשה עומד על תשעה חולים בלבד (0.05%) מבין המאובחנים. הגיל החציוני של הילדים המאושפזים היה 8, וכ־31% מתוך המאושפזים היו עד גיל שנה. החוקרים מציינים שרובם אושפזו לצורך בידוד או מסיבות סוציאליות, ולא בהכרח בשל מצב רפואי משמעותי. ל־20% מהם (35) היו מחלות רקע, ומהם ל־20% (7 ילדים) היתה מחלת ריאות כרונית.
עוד בנושא:
שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר
מחקרים חדשים: ילדים מעל גיל 10 מידבקים בקורונה כמו מבוגרים
שלום קורונה: החששות של כיתה א'
בניגוד למגמה בעולם, שלפיה יש יותר בנים שנדבקים בקורונה מאשר בנות, בבחינת נתוני האשפוז בקרב ילדים בישראל נמצאה תמונה הפוכה: 57% מהילדים המאושפזים היו בנות ו־43% בנים. עוד עולה כי 39% מהילדים שאושפזו היו שייכים למגזר החרדי, 25% למגזר המוסלמי ו־36% לשאר האוכלוסייה.
"שיעור הילדים ממוצא חרדי ומוסלמי בקרב הילדים המאושפזים עם קורונה גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה. ניתן לייחס זאת לשיעור ילודה וצפיפות דיור גבוהים אצלם", מאבחנים עורכי המחקר פרופ' שלום בן שימול, מהיחידה למחלות זיהומיות בילדים בסורוקה, וד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח הלל יפה ויו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים.
לחמישה ילדים (3%) היתה מחלה קשה במקביל לקורונה, שלושה (2%) סבלו מדלקת בשריר הלב, שניים (1%) נזקקו להנשמה ושלושה (2%) אושפזו בטיפול נמרץ. עם זאת, כל הילדים שנבדקו במדגם החלימו. לצד מקרים אלו, ב־27 ביוני מתה בהדסה עין כרם החולה הצעירה ביותר - בת 19 - שסבלה מעודף משקל.
הסימפטומים העיקריים בקרב הילדים שאושפזו היו חום (62%), שיעול (29%), קוצר נשימה (18%) ונזלת (15%). עם זאת, 13% מהמאושפזים היו א־סימפטומטים. תופעה של אובדן טעם וריח היתה נדירה יחסית אצל הילדים המאושפזים (2%), ו־4% מהם סבלו מכאבי בטן.
בעוד בארה"ב רק 7% מחולי הקורונה הם ילדים ובני נוער, בישראל השיעור גבוה פי יותר מארבעה - 29%. הנתונים שנאספו מראים ששיעור הילדים עד לתחילת הגל השני היה רק 21%, ועלה עם הזמן.
"אין מדגרות קורונה"
"רוב רובם של מקרי הקורונה בילדים קלים מאוד עד א־סימפומטיים, ושיעור המקרים המשמעותיים הוא מזערי", מסכמת ד"ר שטיין.
"ראינו עוד שרוב הילדים נדבקים בבית, ואנחנו משערים שצריך מגע קרוב ומשמעותי כדי להידבק בקורונה. בעוד בשפעת ילדים מהווים וקטור משמעותי להפצת הנגיף, בקורונה - בפרט בגילי בית הספר היסודי, הילדים נדבקים פחות ממבוגרים ומדביקים פחות.
אנחנו ממליצים לחזור ללימודים אך עם ריווח בכיתות, שתלמידים יקפידו על שימוש במסיכות ועל ריחוק פיזי הן בכיתות והן מחוץ לכיתות, ובמקביל חשובה מאוד גם ההקפדה על התנהלות באמצעות קפסולות. חשוב לזכור שלאי־פתיחת בתי הספר יש משמעויות קשות עבור ילדים. בתי הספר הם לא מדגרות קורונה".
לדעת שטיין ובן שימול, "צריך לאפשר פתיחה של בתי ספר ולהיות יצירתיים בפתרונות. שיעור הסיבוכים המזערי שמצאנו במחקר שלנו מורה שאפשר לפתוח את בתי הספר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו