שוטרים לא יחקרו שוטרים וטיפול מיוחד בתלונות על פשעי שנאה וגזענות: שר המשפטים אבי ניסנקורן הציג הבוקר (שני) תוכנית לייעול עבודת המחלקה לחקירות שוטרים ולחיזוק אמון הציבור בה. במסיבת העיתונאים, בה נכחו היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט וראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם, צוין כי כלל הצעדים והשינויים יגובשו תוך 30 יום - ויישומם יושלם עד סוף 2020.
"יש מקום לביקורת, אך לא להשתלחות"
שר המשפטים: "הבטחתי שאהיה שומר ומגן המערכת המשפטית. לצד התפקיד כמגן המערכת, אנחנו מבצעים שינויים. יש מקום לביקורת, אך לא להשתלחות פראית. יחד עם השמירה על מערכות החוק והצדק, חלה עלינו החובה לדאוג לריסון הכוח השלטוני אל מול האזרח. זה הבסיס לזכויות הפרט של כל אזרח במדינת ישראל. אנחנו משרתי ציבור, וככאלה מוטלת עלינו המשימה לוודא שהציבור מקבל מאתנו את השירות הטוב ביותר".
אחד השינויים הבולטים הוא אזרוח מלא של מח"ש. "בפועל, כמה מהחוקרים המועסקים במח"ש 'מושאלים' מהמשטרה. אין מקום להטיל דופי בעבודתם, אך שוטרים שחוקרים שוטרים זו פגיעה לכאורה במראית פני הצדק", אמר. מתכונת ההעסקה שנהוגה כיום צפויה להסתיים בתוך שלושה חודשים.
"אפס סובלנות לגזענות"
בנוסף, יואץ תהליך הטיפול בתלונות בגין עבירות לכאורה של פשעי שנאה, גזענות, הומופוביה ופגיעה באנשים עם מוגבלות. מח"ש תמצה את כל הליכי החקירה בתיקים מסוג זה, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ייסגרו תיקים כאלה בעילה של "חוסר עניין לציבור". במסגרת השינויים, קבע היועמ"ש מנדלבליט כי סגירת תיק בנסיבות כאלה תתקבל רק באישור מנהלת מח"ש באופן אישי, במסגרת החלטה שתנומק בכתב.
כמו כן, במשרד המשפטים ינקטו בחיזוק הייצוג ההולם בקרב עובדי מח"ש - יושם דגש על העסקה מגוונת בכל היחידות בדגש על שילוב יוצאי אתיופיה, חרדים וערבים בשורות הארגון. יעד נוסף של התוכנית הוא קיצור לוחות הזמנים לטיפול בכלל התלונות באמצעות תגבור היחידה בפרקליטים נוספים.
במקביל, הנחה היועמ"ש כי תוצג בתוך 30 יום תכנית מפורטת לקיצור לוחות הזמנים בטיפול בפניות, תוך קביעת יעדים ומדדים ברורים. כחלק מהרפורמה מח"ש תונגש לכל אזרח המבקש לפנות אליה - יוקם מוקד טלפוני לפניות ציבור ויימשך תהליך ההנגשה המקוונת.
"ההצעה מנותקת מהמציאות"
ניסנקורן הוסיף: "מדובר ברפורמה מקיפה, שתשנה מציאות. יחד עם זאת, לא מדובר בסוף פסוק. אבחן את האפקטיביות של הפעולות תוך כדי תנועה והיכן שצריך נוסיף, נחזק ונתקן. אני מקווה ומאמין שנעשה זאת בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ועם המשרד לביטחון הפנים. אין לי ספק שמכלול הצעדים שנבצע בתקופה הקרובה יחזקו את מח"ש, את אמון הציבור בה, והם יחזקו גם את המשטרה. זה האינטרס המשותף לחברה הישראלית כולה".
גדי יברקן, סגן השר לביטחון פנים, הגיב לאחר מסיבת העיתונאים: "ההצעה של השר ניסנקורן לרפורמה במח"ש מנותקת מהמציאת ועולה החשש כי היא נגועה בשיקולים פוליטיים, שאינם ענייניים. נראה כי עיקר כוונתו להעלים מהעין את הצורך בבדיקה אובייקטיבית ומעמיקה של מח"ש. ניסנקורן רוצה להגן על מערכת המשפט, ולמעשה מגן על גוף שהוכח שמגן על עבריינים. רק סגירת מח"ש והקמת גוף חלופי בלתי תלוי בראשות שופט עם חוקרים שאינם מהמשטרה, יביאו לתיקון העוולות במח"ש ולחקר האמת".
התנהלות מח"ש נמצאת במחלוקת מצד אישי ציבור. שר המשפטים הקודם אמיר אוחנה יזם הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת הסדרים בגוף זה, אך בג"ץ הורה בזמנו להקפיא את עבודתה.
בשנת 2008 החל תהליך אזרוח במח"ש, במסגרתו הוחלפו חוקרי המשטרה בחוקרים אזרחיים. כיום, מלבד ראשי צוותים בודדים, כלל החוקרים הם אזרחים שעברו קורס חקירות ייעודי.
בתקופה זו נדרש ניסנקורן לבצע מספר החלטות חשובות. בסוף החודש הממשלה תציין 100 ימים לכינונה - וכך תבוא אל סיומה תקופת ההתחייבות בהסכם הקואליציוני שלא לבצע מינויים קבועים. בסוף מועד זה צפוי שר המשפטים לכנס את ועדת האיתור שתבחן מועמדים לתפקיד פרקליט המדינה הקבוע.
השתתף בהכנת הידיעה: איציק סבן