דור הקורונה: "נזק נפשי קשה לנוער"

דור הקורונה: לרוב, העיסוק בנגיף נסוב סביב הנזקים הבריאותיים והכלכליים לקשישים ולבעלי עסקים. עם זאת, הקורונה הכניסה לחרדה גם קבוצת אוכלוסייה גדולה של בני נוער.

היום מצוין יום הנוער הבינלאומי, וזו הזדמנות להביט על בני הנוער בישראל בגילי 17-12, שיש כבר מי שמכנה אותם דור הקורונה. "הנגיף שינה לרבים מבני הנוער את החיים כפי ששינתה לכולנו", אומרת ד"ר חוה פרידמן, הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך, ומסבירה מה מבדיל אותם ממבוגרים.

"הם מאוד רגישים למתרחש מסביבם", מציינת ד"ר פרידמן, "הצורך להתרחק כדי להישמר מקורונה מנוגד לנטייה ההתפתחותית לקשר ולקירבה, ולצורך העז בקשרים חברתיים. מצב הקורונה עלול להגביר את המתח, התסכול והחרדה, בעיקר כשמה שקורה לאנשים קרובים ובעיקר במשפחה, לא מדובר. למשל, כשיש מצוקה כלכלית בבית שלא מוסברת למתבגרים. הם חשים במצוקה וחסר מידע ושיתוף, אף שמדובר במצב משפחתי שבו הם עלולים להרגיש שהם מתמודדים לבדם".

ועדיין, נראה שכולם עסוקים בעיקר בפן הטכני ופחות בפן הרגשי.

"המתווים לפתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך כוללים היבטים רגשיים", מציינת ד"ר פרידמן, "אנו מפנים את תשומת הלב של מורים וצוותי חינוך לשינויים בהתנהגות ובלמידה".

מה אמור לעשות הורה שמרגיש שהילד הולך לאיבוד?

"הורים מכירים היטב את הילד שלהם. אם הם מודאגים, שישתפו את מחנך הכיתה, ניתן לפנות ליועצת בית הספר ואפשר לפנות לפסיכולוג בבית הספר או בשירות הפסיכולוגי־חינוכי הנמצא בכל רשות מקומית".

האם יהיה דור עם נזקים נפשיים?

"כדאי להיזהר מנבואות זעם",
אומרת הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך, "אפילו כשמדובר במצבי טראומה, המחקרים מראים שמרבית האוכלוסייה עוברת 
החלמה ספונטנית".

מעבר ללחץ, יש גם בני נוער שחלו וחוו את נזקי הקורונה על עצמם. שושי (שם בדוי) היא אמא של א', תלמידה בת 15 שחלתה בקורונה והיתה בבידוד יותר מחודש. "במשך 34 ימים היא היתה כלואה בחדר, בכלל לא היו לה תסמינים", היא מציינת, "לפני חודש היא החלימה ויצאה מבידוד. פעם אחת ביקשתי ממנה לרדת לחדר שבו היתה בבידוד וכשחזרה משם היא פשוט רעדה. חשבתי שזה נגמר אבל אני מבינה שזה טראומטי עבורה. שוחחתי עם עוד אימהות שהילדים שלהן חלו, הילדים לא חזרו להיות מה שהיו".

"ההשלכות לא ברורות"

"אנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות של הקורונה, בניגוד למלחמות או שפל כלכלי, שם המחקר יודע לומר מה ההשפעות על בני נוער", אומר ד"ר אבידן מילבסקי, מרצה וחוקר בנושא בני נוער, מאוניברסיטת אריאל. עם זאת, הוא מציין כי "יש מחקרים שהראו תגובות של בני נוער לתקופה שבה פרץ נגיף הסארס. אנחנו יודעים שבני נוער שחלו או שהיו בבידוד ממושך הראו תסמינים של פוסט טראומה".

ומהי המשמעות של זה?

"זה יכול לגרום להם להמשיך להתבודד, להימנע ממגע או לפתח התנהגויות כפייתיות. בתקופה כזאת אנחנו מפתחים קישור אסוציאטיבי בין הקורונה לבין חיטוי, מסיכות, למידה מרחוק ועוד. יכול להיות שבעתיד, שימוש במושג או במוצר כזה יעורר תחושת חרדה אצל נער שהפך בוגר".

בה בעת, נושא נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא החרדה הכלכלית. מחקרים מראים כי רמת החרדה הכלכלית בקרב הציבור גבוהה יותר מהחרדה הבריאותית. "לממצאים אלה צריך לחבר מחקרים שהראו כי מצב של לחץ כלכלי בבית - משפיע על התנהגות ורגשות של בני נוער, ויש לזה השפעות גם בטווח הרחוק", מסביר ד"ר מילבסקי, "אפילו שקשה לשמור בבטן, חשוב שההורים לא יחשפו יותר מדי את הלחצים הכלכליים, כי הילד עלול להגיב לזה בצורה לא בריאה. עם זאת, כן צריך שתהיה פתיחות מסוימת".

אופיר (שם בדוי) הוא צעיר בן 17, שבתקופת הקורונה אמו הוצאה לחל"ת. "זה יוצר תחושות מאוד לא נעימות בבית", הוא מספר, "היתה תקופה שגם אני וגם המשפחה לא היינו יכולים להרשות לעצמנו את מה שהיינו רגילים. למשל, אמא שלי אמרה לי שתעזור לי עם שיעורי הנהיגה - אבל במצב שהיא לא עובדת זה לא מתאפשר. זה מבאס, גם אני עצמי הייתי עובד בכל מיני עבודות מזדמנות, בעיקר באירועים, אבל מאז הקורונה הכל נסגר, אז אני כבר לא יכול לקנות את הדברים שהייתי קונה לעצמי. תכננתי לעשות קורס צלילה, אבל כרגע אין לי את הכסף. גם תכננתי לחסוך כסף בקיץ לקראת שנת הלימודים הבאה - אבל אין עבודות".

"נערים בחרו באלכוהול"

לדבריו, "זו היתה תקופה בלי מסגרות. כך, הרבה מחבריי פשוט היו בחוסר מעש, גלשו שעות באינסטגרם בלי לעשות כלום. יש גם בני נוער שלקחו את זה למקומות פחות טובים, כמו שתיית אלכוהול".

יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אורי מתוקי, מספר כי "בני נוער רבים שנהגו לעבוד בקיץ נתקלים בקשיים במציאת מקומות עבודה. חשוב להדגיש, עבודת בני נוער היא לא תמיד סוג של מותרות לשם דמי כיס. לצערנו, וביחוד בימים אלו, בני נוער (42%) עובדים על מנת לממן הוצאות אישיות, רבים מהם בשל קשיים בבית או כדי לעזור בפרנסת המשפחה. ללא פריסת רשת ביטחון מיידית - מתן פיצוי לבני נוער, לאלו שאינם זכאים, וסיוע לענפים שבהם עובדים צעירים - נראה משבר ארוך טווח בדור העתיד של מדינת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו