היעדר חיסון לקורונה וחשש לנזקים בלתי הפיכים: מדוע פרופ' יורם לס טועה

מגפת הקורונה ממשיכה לגבות קורבנות ברחבי העולם מזה חודשים. בכל התקופה הזו, ניטש ויכוח מר בין מרבית העולם הרפואי לבין מומחים שונים בדבר יעילות ההגבלות והסגר. האם הריחוק החברתי ומדיניות הסגרים הם אמצעים הכרחיים או שמדובר בצעדים שהנזק שלהם עולה על התועלת? בערוצי הטלוויזיה בולטת מעת לעת דווקא עמדת המקלים. "ישראל היום" מביא עבורכם את עמדת הממסד הרפואי. 

מחלת הקורונה, טוענים המתנגדים שהבולט בהם בישראל הוא פרופ' יורם לס, דומה ביסודה לשפעת עונתית ומספר המתים לא באמת מצדיק הגבלות כלשהן. לטענתם, רוב הקורבנות הם אנשים בגיל מתקדם מאוד או כאלה הסובלים ממחלות רקע קשות. מעבר לכך, ההגבלות והסגר פוגעים כשלעצמם בבריאות הציבור. כך למשל, נטען כי בקרב הציבור חלה עלייה בשיעור הדיכאון והחרדות בעקבות הסגר, הבידוד החברתי והאבטלה הגואה. 

וירוס חדש, מדבק וקטלני יותר

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ציינה כי ההסתייגות הכי משמעותית שלה מדבריו של פרופסור לס היא השימוש שלו בתקשורת במציאות שבה מומחים צריכים לדון ולקבוע מדיניות ממשלתית כוללת שמנהלת סיכונים.

"ראשית, הקורונה אינה שפעת. היא לא שפעת כי לשפעת יש לנו חיסון. היא לא שפעת כי היא מדבקת הרבה יותר, היא קטלנית יותר וההערכות השמרניות מדברות על אחוז תמותה שאם ניקח היום את המספר של 2,000 חולים ליום ומכל מספר כזה נוריד אחוז אחד של תמותה - ייצא לנו מספר נוראי".

"אחרי כל זה, לקורונה יש היבט בריאותי שאינו קשור בכלל למוות אלא להשפעות מתמשכות", הוסיפה פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, "אנחנו לא יודעים עד הסוף איך תשפיע עלינו הקורונה בסופו של דבר, אבל כבר כיום יש המון עדויות על נזקים נלווים. כלומר בכלל לא נכון לקחת רק את מי שמתים מהמחלה ולבחון איפה מתו יותר כי יש כאן התמשכות של הנזק לטווח הרבה יותר גדול".

לדבריה, יש כאן מפגש עם וירוס חדש ובעל נזק רחב, קטלני יותר ומדבק יותר שטרם נחשפנו לכלל השלכותיו. למרות זאת, פרופ' קלדרון-מרגלית הדגישה כי היא איננה תומכת בסגר ומצדדת בעמדת "ניהול הסיכונים" של הממונה על המאבק בקורונה בישראל, פרופ' רוני גמזו. "יש צורך לשמר כמה שאפשר את המשק את החברה, להקטין את הפגיעה כמה שיותר. מהבחינה הזו יש כאן דיון של ערכים, של מחיר כלכלי וחיי אדם. אני סבורה שאין לקיים דיון כזה בצורה שטחית בתקשורת. בוודאי שיש שיקולים לכאן ולכאן, כמה לפגוע, כמה לרחק, מה הנזקים, בוודאי שיש מחיר לסגרים ושלא צריך להגיע להחלטות בצורה מהירה".

"גם הקורונה עצמה פוגעת נפשית"

ד"ר רבקה אבולעפיה-לפיד היא מומחית לווירולוגיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית. היא מזכירה למשל כי עצם העובדה שיש חיסונים לשפעת, שגוף האדם והממסד הרפואי מכיר אותה - מצמצמת את אחוזי התמותה. לעומת זאת, לדבריה, וירוס קורונה לא מוכר לגוף ואין לו חיסון עדיין. "הוא מגיע מעטלפים כנראה ואינו דומה לשפעת כי אחוז התמותה ממנו הרבה יותר גבוה ונע בין מדינות", ציינה ד"ר אבולעפיה-לפיד.

"מעבר לכך, צריך להבין שאנו יודעים מה הן תופעות הלוואי של השפעת" מסבירה אבולעפיה-לפיד, "מה היא עושה לגוף - זו פגיעה קצרה ומוכרת. מחלת הקורונה שונה לחלוטין ואפילו לא למדנו עדיין את כל נזקיה. הם לא רק בתקופת המחלה אלא אחרי. אנשים צריכים להבין, הקורונה תוקפת את כלי הדם, את הריאות, מייצרת תגובה חריפה של מערכת החיסון ולמעשה הנזקים נמשכים זמן רב אחרי שהאדם מבריא.

"למשל יש שסובלים אחר כך הלאה מקוצר נשימה, יש כאלו שיש להם כאבי שרירים הלאה. גם נוצרים קרישי דם שמטיילים בגוף ומייצרים דלקות, פגיעות בלב וגם פגיעות במוח. בכלל הפגיעות שמייצרת המחלה בתחום העצבי לא ידועות עדיין עד הסוף. כבר כיום יש עדויות על אנשים שחווים דיכאון, שחוש הטעם לא חזר אליהם. כלומר, יש פער גדול הן באחוז התמותה ומעבר לכך בצורת הנזקים הנילווית של המערכת. רק ההתפרצות הקשה של המערכת החיסונית שלנו מזיקה לגוף בהמשך".

ד"ר רבקה אבולעפיה-לפיד התייחסה גם למחלות הרקע מהם סובלים קורבנות הקורונה. "למשל חולים כמוני שיש להם לחץ דם הקורונה פוגעת בהם קשה. עכשיו אמא שלי עברה עם מחלת לחץ דם מזמן את גיל 80 וגם אני יכולה לחיות שנים רבות. האם פרופ' לס רוצה למנוע מאיתנו את התרומה לחברה. זה לא רק מחלות דם אלא גם סוכרת, גם השמנה, יש המון היבטים שאנשים צעירים ופעילים מצויים בסיכון מהמחלה. לכן למעשה מי שלא שומע להוראות פוגע לא רק בעצמו, פגיעה שעוד לא ידוע מה הממדים שלה, אלא מזיק למשפחה שלו, לחברים לסובבים אותו".

בעניין הנזקים הנפשיים והכלליים בעקבות הסגר, הסבירה המומחית כי כיום ברור שלא צריך סגר כמו שהיה בהתחלה אלא ריחוק חברתי ואי שהייה בקבוצות גדולות במקומות סגורים.

"יש כאן לימוד וטעייה, תוך כדי תנועה", היא הוסיפה, "המחלה הזו היא חדשה ופעלו בהתחלה נכון. היום אנו יודעים שאפשר על ידי ריחוק חברתי, הגיינה, מקומות פתוחים ומיעוט קהל, לפתוח חדרי כושר, מסעדות, מוסדות תרבות. מעבר לכך, בכל הקשור לפגיעות הנפשיות, צריך לדעת שגם הקורונה עצמה פוגעת נפשית. אני מכירה היטב אנשים שנכנסו לדיכאון בגלל אובדן מקומות עבודה או הסגרים. אני נפגעתי בעצמי כלכלית כי אני לא יכולה להרצות. אבל הנזק הזה עם כל הכאב הוא קטן יותר. אני לא בעד סגר מוחלט, אבל גם לא בעד מציאות של התרת כל רסן. זו טעות שתזיק פי כמה וכמה מהנזקים.

"כן יש מחיר כלכלי כשאנו נלחמים במחלה קשה כזו. ככלל הקורונה היא המחלה ויש לנו תרופות שהם גם סגרים חלקיים והקטנת פעילות. אז נכון שיש להן תופעות לוואי אבל כך מתמודדים עם כל מחלה". 

אבולעפיה-לפיד מניחה שבשנה הבאה כבר יהיה חיסון ונוכל לחזור לשגרה. עם זאת, היא מזהירה לא לסמוך על עמדות המקלים. "לא הוכח למשל שיש חסינות עדר ושמי שנדבק לא יכול להידבק שוב. מדובר במחלה קשה וחדשה אז שאנשים לא ישחקו עם הבריאות שלהם ושיחכו וישלמו את המחיר - זה עדיף על קרישי דם בגוף, פגיעה בנשימה, כאבי שרירים, מחלות דם או לב וחלילה פגיעה עצבית במוח. בכל מקרה, אני קוראת לציבור להישמע להוראות של פרופ' גמזו שנראה מנהיג אמיתי ואיש הביצוע הנכון לעת הזו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו