האירוע הטקטי היום (שני) בגזרת הר דב נגמר אמנם בשלום, אבל המערכה האסטרטגית שמנהלת ישראל מול הציר הרדיקלי השיעי רחוקה מלהסתיים - והיא עשויה לאתגר אותנו שוב כבר בימים הקרובים.
רמז לכך נתן היום דובר צה"ל, תא"ל הדי זילברמן, שבתדרוך לכתבים עם סיומו של האירוע בהר דב דיבר מפורשות על "ימים מתוחים" שצפויים בגבול הצפון. זילברמן נשאל כיצד דבריו מתיישבים עם העובדה שהאירוע הסתיים, והשיב: "אני עומד על דבריי".
ייתכן שדבריו של הדובר מרמזים על אירוע אחר שאינו המשך ישיר לתקרית היום בהר דב, אף שגם החשבון הפתוח עם חיזבאללה טרם נסגר. אחרי כמה שעות שבהן נדמה היה שהארגון מסתפק באירוע המקומי בהר דב כהוכחה לכך שהוא עומד על עקרונותיו - לשמור על לבנון ולהגן על אנשיו, ובמקרה הנוכחי להגיב על הרג הפעיל שלו בשבוע שעבר בדמשק - הפתיע אמש חיזבאללה כשטען כי התקרית בהר דב כלל לא התרחשה, ובכך הותיר את החשבון פתוח.
התקרית עצמה היתה מוצלחת לצה"ל מבחינה טקטית. הכוחות היו ערוכים, והגיבו במהירות. גם הגזרה כולה נסגרה בתוך דקות - אזרחים הוכנסו לבתים, חיילים למרחבים מוגנים וכבישים נחסמו - כדי לוודא שלא מדובר בהסחה שמסתירה אירוע אחר בגזרה אחרת, שלא קרה.
עוד בנושא:
• התקרית הביטחונית בצפון: צה"ל פגע בחוליית חיזבאללה שניסתה לחדור לישראל
• חיזבאללה הכחיש את סיכול הפיגוע בגבול
• חיזבאללה מנסה לשבור את משוואת ההרתעה - אך נותר מורתע בעצמו
• נתניהו במסר מאיים לחיזבאללה: "נסראללה כבר טעה בעבר בגדול - מציע לו שלא לחזור על כך"
מהדיווח הצה"לי ניתן ללמוד כי חוליה של שלושה-ארבעה מחבלים חצתה את "הקו הכחול" - קו הגבול הבינלאומי; בגזרת הר דב אין גדר שמפרידה בין השטח הלבנוני לישראלי - והוברחה בחזרה לשטח הלבנוני מבלי שהצליחה לפגוע בכוחות צה"ל ואפילו מבלי שירתה, בניגוד למאפיין את לוחמי הארגון. אם לשפוט לפי אופי ההיערכות הצה"לי (וגם מנוכחותו של הרמטכ"ל כוכבי בפיקוד הצפון בזמן האירוע, ומהתיאום ההדוק עם שר הביטחון גנץ, בעצמו רמטכ"ל ואלוף פיקוד הצפון לשעבר), נדמה כאילו צה"ל צפה במדויק את מהלכי חיזבאללה.
מבחינת חיזבאללה, זאת נדמית על פניה כמו פעולה שהארגון ביצע כמעט בשליפה. אין היגיון מבחינתו לשלוח כוח גדול יחסית, באור יום, לשטח שמכוסה בתצפיות ונתון בכוננות שיא. בפעולות דומות בעבר הקפיד הארגון לאסוף מודיעין ולחפש נקודות תורפה לפני שפעל. לעיתים הצליח, לעיתים פספס, אבל קשה היה להתעלם מהמקצועיות שליוותה את פעולותיו.
היום, כאמור, זה נראה כמו אלתור. אפשר שחיזבאללה נחפז לפעול בגלל הלחץ שהופעל עליו מבית, ואפשר שהוא רצה לסגור את האירוע במהירות, לפני חג הקורבן שיחול ביום חמישי הקרוב. עצם העובדה שפעל אפשרה לו להמשיך לקיים את הנרטיב של "מגן לבנון". בעבר הוא נהג כך כדי להימנע מההסלמה; העובדה שהחליט בסופו של דבר להכחיש היום את פעולתו, מותירה אותו עם חוב מיידי שעליו לגבות מישראל.
המשמעות היא שהכוננות הגבוהה בצפון תימשך גם בימים הקרובים. בצה"ל קיוו שחיזבאללה יסתפק באירוע היום - בין היתר, על רקע מגפת הקורונה והמצב הכלכלי הקשה בלבנון - וניתן יהיה להימנע מהסלמה רחבה. זאת, אף שלא מעט פרשנים בישראל סבורים שהגיעה העת להיפרע מחיזבאללה, וצריך לנצל כל אירוע טקטי כדי להנחית על הארגון מכה אסטרטגית.
ועדיין, ספק אם זה היה המקרה לעשות זאת. לישראל אין סיבה להיגרר למלחמה בגלל אירועים טקטיים בגבול. המערכה העיקרית שהיא מנהלת היא לא למניעת חדירות על הגדר, אלא למניעת ההתבססות האיראנית בסוריה, ובמקרה של חיזבאללה - למניעת התעצמות הארגון בכלי נשק מתקדמים, בדגש על רקטות מדויקות. הפרויקט הזה מדיר שינה מעיניה של ישראל, וימשיך לעשות זאת גם בעתיד.
מאז ראשית השנה הגבירה ישראל את תקיפותיה במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות). בהיעדר עדויות לכך שאיראן נסוגה מתוכניותיה ההתקפיות במזרח התיכון, סביר שישראל תמשיך להתעקש על הקווים האדומים האלה שלה. לכל פעולה כזאת יש פוטנציאל להסלמה כפי שראינו פעמיים בשבועות האחרונים, בפעילויות שיוחסו לישראל הן בחבלה במתקן הצנטריפוגות בנתנז והן בתקיפה בשדה התעופה בדמשק.
אם תידרש ישראל לצאת למערכה, עליה לעשות זאת מהסיבות הנכונות. לשם כך עליה לגבש תמיכה בינלאומית (הרמטכ"ל האמריקני מארק מילי הגיע בשבוע שעבר לביקור בזק בישראל, מסיבות שלא פורסמו; הביקור הקודם שלו היה ימים לפני חיסולו של קאסם סולימאני), ולא פחות מכך - תמיכה פנימית. הצמד נתניהו-גנץ נדמה היה היום כמי שמנהל את המערכה הביטחונית בצמידות ובתיאום גבוהים; כדאי היה שיעשה זאת גם בנושאים אחרים, בוודאי כאשר ברקע מתקיים פוטנציאל להסלמה ביטחונית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו