מאת : עמרי ליבנה
ירון כרמל פוגש במהלך ההתנדבות שלו בשירות הלאומי־אזרחי צעירים שהחיים הציבו להם אתגר. בין שמדובר במכורים לסמים או לאלכוהול בכפר הגמילה מלכישוע, שבו התנדב בשנת השירות הראשונה, ובין שאלו ילדים חולים המגיעים לכמה ימים לכפר הנופש נהר הירדן שבו הוא מתנדב בימים אלו - מדובר בהתמודדות לא פשוטה גם עבורם וגם עבור מי שמלווה אותם. אבל מתוך הקושי הזה, הוא מקבל מהם את ההשראה.
"תחושת הנתינה בפעילות מהסוג הזה היא הדדית", הוא אומר, "הצעירים במלכישוע לימדו אותי המון דברים בחיים, לא יכולתי לקבל את זה בשום מקום אחר. אם זה דרך סיפורי החיים שלהם, או באמצעות שיתוף בחוויות שהם עברו. הם עוזרים לי להבין מי אני - ולא ממקום של השוואה אליהם. הם פשוט נתנו לי השראה והעצימו אותי. מדובר באנשים שהיו צריכים להתמודד עם קשיים מכל מיני סוגים. הם נלחמים על החיים שלהם ולא מוותרים לעצמם, וזה משהו שלא רואים בכל מקום".
ירון (20) גדל בתל מונד, בגיל 3 נסע עם משפחתו לשליחות בארה"ב ובסיומה חזרו לישראל. "עם סיום בית הספר ניסיתי להתגייס לצה"ל, אבל מסיבות כאלו ואחרות זה לא יצא, והחלטתי שלמרות זאת מאוד חשוב לי לתרום את החלק שלי למדינה", הוא מספר, "חיפשתי דרך הרבה עמותות, לכל אחת היתה האג'נדה שלה והגעתי לעמותת אופק, מייסודה של קרן רש"י, שמאוד התאימה לי. המוטו שהם כאן בשבילך לסייע בכל מה שצריך, הוכיח את עצמו במבחן המציאות. הבחירה בתחום ההדרכה לא היתה מובנת מאליה. זה לא משהו שעסקתי בו הרבה, לא הייתי למשל בתנועת נוער, אבל מאוד עניין אותי לעבוד עם אוכלוסייה שונה ממני. זה מה שמשך אותי מאוד להתנדבות במלכישוע".
"ההתנדבות מקדמת את הצעירים ואת החברה". ירון כרמל // צילום: גיל אליהו
מנכ"לית עמותת אופק, קרן ליפז־נוטמן: "ירון הוא דוגמה קלאסית לעשרות אלפי צעירות וצעירים מצוינים שלא יכולים לשרת בצבא. בעצם החלטתם לצאת ולתרום לחברה הישראלית, למרות שלא נקראו לשירות צבאי, אנו רואים אמירה ברורה של רצון להיות שייכים ולקחת חלק בבניית המציאות האישית והחברתית במדינה. ידוע כי התנדבות מהווה כלי שמקדם הן את החברה האזרחית והן את הצעירים שבוחרים בדרך הזו. ההחלטה לשרת את המדינה שלא במסגרת הצבא, מראה עד כמה הצעירים אקטיביים ורציניים באשר לבניית העתיד שלהם. במבחן המציאות אנחנו רואים שמי שבוחרים בשירות הלאומי עושים חיל ומתפתחים בתפקידים מעניינים ומשמעותיים. מלבד ההזדמנות שנוצרת למתנדבים לסלול דרך מקצועית להמשך החיים, ההתנדבות מביאה אותם לצאת לזירה התעסוקתית והחברתית בשלים יותר, עם ביטחון עצמי רב ומוכנות גדולה יותר לעולם האמיתי כבוגרים עצמאיים".
כמו אחים
כפר השיקום מלכישוע, הממוקם בגלבוע, הוקם לפני 30 שנה במטרה לתמוך בצעירים מכורים בגילי 17 עד 26 ולסייע להם לשוב לחייהם כבני אדם עצמאיים, תוך שהם מקיימים יחסים בריאים עם סביבתם. "העבודה שלי שם נפרשה להמון תחומים", מספר ירון, "ברמה הבסיסית זה היה להיות בקשר עם כל המשפחות, לעזור בכל תהליך הקליטה, אני למעשה זה הפנים הראשונות שהם רואים כשהם מגיעים לכפר. עזרתי לצעירים להתמקם, הבאתי להם כל מה שהם צריכים, וכמובן שהמשכתי לאחר מכן בקשר שוטף עם ההורים.
"יש כמובן את הקשר הבלתי פורמלי שבו אני יושב עם הצעירים, עוזר להם בלימודים, מדבר איתם על דברים שמפריעים להם, נכנס איתם לכיתות ועוזר להם להתכונן לבגרויות. יש פעילויות אחרי העבודה שאני מסייע להם בהן, עובד איתם באומנות ובמוזיקה, מעצים אותם ומשמש להם אוזן קשבת לכל דבר".
את היחסים בין בני השירות המתנדבים לבין הצעירים בכפר הגמילה מתאר ירון כיחסים בין אחים. "אנחנו יודעים מתי ימי ההולדת שלהם, מארגנים להם את החגיגה ופעילויות מעניינות אחרות, יוצאים איתם לטיולים, מכינים להם צ'ופרים, ובאופן כללי דואגים לכך שיהיו להם את הרגעים השמחים שלהם".
"אושר ושמחה - בכל מצב"
אחרי ההתנסות המוצלחת והמעשירה בשנת השירות הראשונה, המשיך ירון לשנה נוספת של התנדבות בכפר נהר הירדן. מדובר בכפר נופש ייחודי לילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות, גנטיות ומחלות מסכנות חיים - אחד מ־16 כפרים ברחבי העולם, המשתייכים לארגון הבינלאומי שהקים שחקן הקולנוע פול ניומן בשנת 1988 בארה"ב.
"יש בנהר הירדן שלושה סוגי נופש", מספר ירון, "הראשון הוא העצמאי, שבמסגרתו ילדים מגיעים לכאן בחגים או בחופש הגדול לחמישה ימים ללא ליווי הורים. השני הוא סוף שבוע שבו מגיעים הילדים עם משפחותיהם והשלישי הוא נופש מסגרת - שבו משרד החינוך שולח לשלושה-ארבעה ימי נופש ילדים ממגזרים שונים כגון ילדי החינוך המיוחד, ילדי פנימיות, ילדים בסיכון, משפחתונים ועוד.
"הילדים שמגיעים לכאן לנופש עם בני המשפחה הם בדרך כלל כאלו הדורשים סיעוד. אנחנו עושים להם כיף, מעצימים אותם, וגם האחים שאיתם עוברים את החוויה. יש המון מתקנים ופעילויות כמו רכיבה על סוסים, יצירה. זה גם מגבש את המשפחה ומשאיר לכמה ימים את המחלה מחוץ לבית".
ירון מעיד כי גם בנהר הירדן, בדומה לכפר הגמילה מלכישוע, הרוויח ערך מוסף מלבד ההתנדבות עצמה. "למדתי כאן מה המשמעות של שמחה ואושר שאפשר להביא לכל אחד בכל מצב. זה לא חשוב אם זה ילד או מבוגר - הכפר וההעצמה והכיף שמקבלים שם, מביאים רק דברים טובים. מה שאנחנו עושים עם הילדים והמשפחות גורם להם להעז להתנסות בדברים שלא חשבו שהם יכולים, ולא פחות חשוב מזה - מאפשר להם לשכוח קצת את הקשיים.
"בכלל, השירות הלאומי העניק לי המון ביטחון ויכולת הדרכה ברמה הכי גבוהה שיש. אני מרגיש שיש לי את הכלים להנהיג ולהוביל משימות, להתמודד עם אתגרים לבד. גם האתגר של מגורים מחוץ לבית היה חדש עבורי, והשירות לימד אותי איך להתמודד עם זה. למדתי להתנהל במקום עבודה, מה זה אומר לעבוד, מה הציפיות ממני ומה אני אמור לעשות. זו היתה התנסות לקראת החיים הבוגרים.
"בנוגע לדרכי המקצועית בעתיד - העיסוק בהדרכה מאוד מדבר אלי, אם כי עדיין לא החלטתי באיזו דרך בדיוק אעסוק בה. אולי אלמד פסיכולוגיה ואעסוק בהדרכה באמצעות משחק. אולי אתנדב במקומות דומים לכפר מלכישוע, אבל בכל מקרה אני יודע שבהמשך ארצה לעבוד עם אנשים ולעסוק בתחומי ההדרכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו