לצד הביקורות על תוכנית התמיכה הרוחבית שמובילים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ, היא זוכה לתמיכה גם מגורמים בשוק, מלבד התמיכה של שרים בממשלה, כולל שר הכלכלה והתעשייה ח"כ עמיר פרץ.
"במלחמה לא מקבלים החלטות כמו ברגיעה", אומר ל"ישראל היום" רו"ח ואיש העסקים אמיר איל, יו"ר ובעלים קבוצת ההשקעות אינפיניטי.
"יש לי תחושה שלא משנה מה יעשה נתניהו, יתקפו אותו - בין שישחרר כסף לחופשי ובין שישמור על יד קפוצה. רוב המתלוננים הם כאלה שיש להם בלאו הכי, אז הם יותר ממוזמנים לתרום את הכסף שקיבלו למי שזקוק לו יותר מהם. יש מצב טוב שמדובר יהיה במנגנון יעיל ומהיר יותר מאשר אם האוצר היה מחלק את הכסף".
לדברי איל, "אני מסכים תיאורטית עם כל המתנגדים, כי גם לי יש את החלום השמרני של קיצוץ חד ומיידי במגזר הציבורי, טיפול עומק בהסתדרות ושחרור כספים מבוקר על פי תבחינים מוגדרים. אז קודם כל תוכנית האוצר האחרונה לא מושלמת, אבל יש בה אלמנטים חיוביים לפתיחת המשק. הדברים האלה לוקחים הרבה מאוד זמן, בין בשל במשא ומתן ארוך ומתיש ובין משום שחלק מהכספים נתקעים בצינורות הביורוקרטיה. כלומר אלו פתרונות נהדרים, אבל פשוט לא רלוונטיים למצב הנוכחי. כשהעם מדמם כלכלית - נותנים לו. החלופה היא בין גרוע לפחות גרוע".
כסף זול
איל גם מציין כי שלשום בלילה האוצר גייס חצי מיליארד יורו - כ-2 מיליארד שקלים – בריבית אפסית, כלומר שליש מהתוכנית כבר מומן באמצעות כסף זול. גיוס זה מתווסף לשני סבבי גיוס מוצלחים באסיה בחודשים האחרונים בסך כולל של 10 מיליארד דולר לטווחים ארוכים של 40 ו-100 שנה - דבר המצביע על אמון רב בחוסנה הכלכלי של ישראל - ובריביות נמוכות יחסית של 4.5% ו-3.8%.
"אם בשנים עברו ישראל היתה צריכה לשלם ריבית בשיעור דו-ספרתי, היום אנחנו משלמים אפס, ולדעתי בכל הנוגע לאירופה אנחנו אפילו נרוויח מההלוואה הזו, כי בעוד אנחנו הולכים קדימה עם דמוגרפיה צומחת, רוח יזמית והכנסות מהגז - האירופאים בשקיעה".
הביקורת מופנית גם כלפי חלקים אחרים בתוכנית, בטענה כי היא מתמרצת בעלי עסקים להוציא עובדים לחל"ת ושכירים להישאר מובטלים.
"אני בעל עסק ואני לא מוציא לחל"ת עובדים טובים וחיוניים. הוצאתי רק כאלה שטכנית לא היה לי צורך בהם בגלל הקורונה, וכעת החזרתי אותם. לגבי אבטלה, עבודה היא לא רק כסף אלא גם מעניקה לאדם משמעות, וגם אם בשוליים יש פרזיטים, הרוב יעדיפו לעבוד כי גם החגיגה הזו של דמי האבטלה תיגמר בעוד שנה ואז הם יצטרכו לחזור לשוק. אם סטודנט לכלכלה היה שואל אותי, הייתי אומר לו שהתוכנית הזו לא טובה, אבל בפועל כשצריך לתת פתרונות מיידיים בסיטואציה מאוד חריגה - זה הצעד הכי חכם ונכון ברמה הטקטית. גם הנגיד שמתנגד לתוכנית אומר שאחריה נשוב לצמיחה. זה יקרה מהר יותר ממה שכולם חושבים".
עוד בנושא:
• נתניהו הציג תוכנית ל"מענקי קורונה": "נעביר עד 3,000 שקלים למשפחה"
• "סכום מביך": עצמאים מלינים על המענק
• רק מענק רוחבי ימריץ את הכלכלה
• "חיזוק התעשייה הישראלית מעלה את יוקר המחיה"
בזבזני במבט ראשון
אבי סלמה, מנכ"ל השלוחה הישראלית של הבנק השוויצרי "היפוסוויס", מסכים עם איל. "במבט ראשוני הצעד הזה לא מובן ואף נתפס כבזבזני, אך במבט שני מדובר במהלך כלכלי חכם", אומר סלמה, "כ-80% מהמשק עובדים ולא צריכים את המענק, מספיק ש-80% מהם ישקיעו את הכסף בצריכה, זאת זריקת עידוד של כ-4 מיליארד שקלים. נוסף עליהם יש האזרחים הלא-עובדים שבוודאות ישתמשו בכסף לצריכה, כך שבפועל כ-5 מיליארד שקלים יופנו לצריכה ולהנעת המשק. העלות ה'אמיתית' של התוכנית היא כ-3 מיליארד שקלים לאור הכנסות המדינה ממסים, והכל תוך הפחתה בכמות המובטלים לאור הצורך בעובדים.
"התחושה של הצרכנים יכולה להשתנות באופן חיובי, וכמובן הגדלת הצריכה ממקורות עצמיים כתוספת למענק. בקיצור, זהו צעד כלכלי חכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו