לאחר שמוקדם יותר הבוקר התעשייה הביטחונית הישראלית ומערכת הביטחון שיגרו את הלוויין אופק 16 לחלל, ב"ישראל היום" בחנו את המשמעות שבהחזקת נכס מודיעני צבאי שכזה בחלל. הלוויין אופק 16, על פי מה שפורסם, הוא לוויין תצפית אלקטרו אופטי בעל יכולות מתקדמות ביותר ונחשב למתקדם במיוחד.
ראש מנהל חלל אמנון הררי אמר לאחר השיגור כי: "בשעה שהאיומים על מדינת ישראל רבים ומגוונים, מענה הלוויינים אידיאלי כי הם שוהים בחלל כל הזמן, ואם יש מספר לוויינים כאלה זה נותן אינדיקציה טובה". מנהל מפעל חלל בתעשייה אווירית, שלומי סודרי הוסיף ואמר: "מדובר בלוויין תצפית אלקטרו אופטי. הוא משפר יכולות פורצות דרך ומעצים יכולות הטכנולוגיות. הההכנות לשיגור הלוויין היו בשיא הקורונה. המשימה הוגדרה כאסטרטגית. כרגע אנחנו מבצעים סדרת בדיקות לפני שמוסרים את הלוויין למערכת הביטחון".
כאמור, אנחנו פנינו לאנשי מודיעין מרכזיים על מנת להבין עד כמה פרוייקט הלוויינים חשוב ובעל משמעות למדינת ישראל ומה היתרון שלוויינים נתונים לנו, למשל, מול מדינת אויב כמו איראן, שגם שיגרה לאחרונה לוויין משלה לחלל.
הישג יוצא דופן בעל יכולות השגת מידע משמעותיות וקריטיות
האלוף במילואים, עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, מסביר כי שיגור לוויין לחלל הוא הישג יוצא דופן, שבין היתר מעצים דרמטית את היכולות של ישראל לאיסוף מידע וכמו כן מטייב את יכולת ההתמודדות שלה מול אוייביה באזור.
"כל סופרלטיב שנגיד הוא נכון במקרה הזה. זה הישג אסטרטגי עצום, בעל יתרון הרתעתי, כל לוויין כזה מקדם את ישראל ויש עליו יכולות גדולות שמפותחות למען ההתמודדות של ישראל עם האיומים עליה באזור. כמו שאמר על החרמון לוחם גולני בשעתו: 'החרמון הוא העיניים של המדינה', אז כך הדבר הוא על לוויינים שסובבים את כדור הארץ ואוספים עבור ישראל מידע ברמת תצפית מאד מדוייקת או גבוה", אמר לשעבר ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון.
עוד בנושא:
איראן מודה: "נכשלנו בשיגור לוויין לחלל"
האלוף במיל' עמוס גלעד עוד הדגיש ואמר: "בעבר היינו צריכים להטיס מטוסים ולהשתמש באמצעי ריגול אחרים, כדי לאסוף מידע על אוייבים ועל גורמים שפועלים במרחבים קרובים ורחוקים מישראל, וכעת יש לנו לוויין בעל אמצעי ראייה טובים מאוד שמבצע את המשימה הזו.
בהמשך דבריו הדגיש האלוף במיל' כי "חשוב לומר שישראל גם מאוד מתקדמת בתחום ומאוד בעלת הישגים נרחבים בו, זה מעבר לעצם השיגור עצמו של לוויין, לכן קשה להפריז במילים בחשיבותו של כלי כזה באיסוף מידע קריטי ממקומות קרובים ורחוקים ומהתרומה של כלי כזה עבור ישראל. אני מברך את מערכת הביטחון והתעשיות הישראליות על ההצלחה הזו, בייחוד בתקופה הנוכחית של הקורונה שאין הרבה בשורות טובות בעולם, זו ממש בשורה יוצאת דופן".
.jpeg)
לוויין הוא הדרך הכי טובה לדעת באמת מה עושה הצד השני
בשיחה נוספת שערכנו עם הפרופסור עוזי ארד, מי שהיה בעברו היועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) הוא הסביר כי "לוויינים, על הציוד המשוכלל שבהם, מהווים כלי מרכזי בהערכת הסיכונים וההוצאות הכספיות של מדינה על ביטחון. כשאתה יודע לעומק מה קורה בחצר האחורית של האויב שלך, מה הוא מניע, אילו כוחות מצויים איפה ואיזה אמצעים הוא מפתח, אז אתה יכול להיערך ולהתכונן במקביל".
ארד תיאר את החשיבות שיש בידע שהושג בהאמצעות הלוויינים באמצעות מירוץ החימוש של המלחמה הקרה. "אחת הבעיות המרכזיות למשל במלחמה הקרה, בין המערב לברית המועצות, הייתה שאף צד לא יכול היה לסמוך על הבטחות הצד השני בפיתוח כלי נשק וכך נוצר מירוץ חימוש מטורף שבזבז לשני הצדדים כסף יקר מאד וזמן רב. ברגע שהיו לוויינים, אז כל צד יכול היה לא רק לסמוך על ההבטחות של הצד השני, אלא לראות בעצמו, וזה יצר בסיס לאמון בין המערב למזרח, כי אפשר היה לעקוב בזמן אמת ולהבין מה כל צד עושה".
שאלנו את פרופ' ארד על החשיבות הישראלית בהחזקת נכס מודיעני שכזה בחלל והוא הסביר כי "גם ישראל זקוקה כל הזמן לדעת מה איראן עושה, מה התפוצץ, מה הם מתכננים, אילו כוחות הם מסיעים ולהיכן. לכן כשיש לך עיניים בחלל עם מכשירים בעלי יכולות שונות, אתה יכול לעקוב יותר לעומק ולדעת במה להשקיע, במה עובדים עליך וכדומה. חשוב לציין כי זה לא מספיק, כי תמיד יש מה לראות ומה לחפש עוד ועוד".
ארד תיאר את בניית הכור הגרעיני בסוריה כמשהו שהצליח לחמוק מהלוויינים הישראלים, אך הדגיש כי החשיבות שבהחזקת כלי שכזה רק מחזקת את יכולת איסוף המידע, גם אם במידה מסויימת זה נעשה קצת באיחור. "למשל ישראל לא זיהתה את הכור שסוריה בונה בזמן אמת, למרות שהיו לה לוויינים בחלל. רק אחרי שקיבלנו מידע ידענו איפה להסתכל. זו אחת הבעיות שיש לכל מודיעין, יש לך תמיד צרכים יותר גדולים ממה שאפילו צי של לוויינים יכול לספק. לכן גם לא פעם אתה נעזר בגורמים עיסקיים שמעלים לוויינים לחלל שמצלמים עבור כסף כל מה שתרצה ובאיזו איכות שתרצה. אבל כשלך יש אמצעי משוכלל כזה ואתה יודע איפה או מה לחפש אז רמת הידע שלך על המקום גבוהה מאוד".
פרופ' ארד התייחס לאירועים האחרונים שהתרחשו במתקן הגררעין בנתנז שבאיראן והסביר: "זה מסביר גם למה האיראנים מסרו תמונות מהאתר שלהם בנתנז שהתפוצץ. היה אולי עדיף להם למסור תמונות משלהם, ולא שגורמים אחרים ינסו לצלם לבד ולך תדע מה הם עוד יגלו. כלומר, אפילו במקרה הזה - התמונות ניתנו כי האיראנים יודעים שבמילא כולם ינסו להביט עליהם עם לוויינים. אגב, אפשר לראות בתמונות שהייתה שם תנועה של כוחות ושל רכבים בשטח. זה היתרון הגדול שיש ללוויינים, אתה כל הזמן מביט על האויב. זה כמובן לא תמיד מספיק אבל זה ייתרון אדיר. כאן גם היכולת של ישראל לייצר אמצעים שטובים עבורה ועבור הדרישות שלה ובגודל של הלוויינים שלנו שהם קטנים. זה גם יתרון אדיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו