לבוש בגדי ספורט, עם מגבת קטנה על הכתף ובקבוק מים ביד עלה אריאן רובן למגרש האימונים של באיירן מינכן והתחיל לרוץ לצידו של מאמן הכושר דוקטור הולגר ברויך. זה קרה בתחילת החודש, ומאה האוהדים שנקלעו למקום נאלצו לשפשף את עיניהם מתדהמה.
ההולנדי האדיר הרי פרש מכדורגל בסוף העונה שעברה, אז מה לו עכשיו ספרינטים, פסים ושינויי כיוון בחום הזה של יוני ועם הברכיים האלה מגומי? "אני נאלץ לאכזב אתכם, יש אפס אחוז סיכוי שאחזור לשחק בבאיירן", ענה כשנשאל לגבי קאמבק אפשרי במינכן, אך קאמבק כלשהו הוא לא פסל על הסף.
בשבת, בזמן שבאיירן התעמרה בוולפסבורג וחגגה עוד אליפות, רובן הבהיר מדוע התרוצץ על הדשא במגרש האימונים שלה תקופה ארוכה. "החלום שלי הוא ללבוש את החולצה של כרונינגן פעם נוספת", הכריז הקיצוני בן ה־36 בסרטון קצר שבו חשף את כוונתו לשחק בעונה הקרובה בקבוצת ילדותו. רובן היה בן 12 כשלבש את החולצה הזאת בפעם הראשונה, בן 16 כשערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת מול פיינורד, ובן 18 כשנמכר לפ.ס.וו איינדהובן.
רובן עם החולצה של קבוצת נעוריו // צילום: אי.פי.אי
ב־18 השנים שעברו מאז שהוריד מעליו את החולצה של כרונינגן, הקריירה של רובן המריאה לגבהים שבהם מגשימים את החלומות הגדולים ביותר. הוא שיחק בצ'לסי ובריאל מדריד, העביר עשור מפואר בבאיירן מינכן, רשם 96 הופעות במדי הנבחרת, שיחק בגמר מונדיאל, כבש בגמר ליגת האלופות ואסף לאורך הדרך לא פחות מ־30 תארים. אולם כשפרש ורעשי הרקע נעלמו, הופיע בראשו צליל חדש.
כל החלומות מתגשמים בלב
היו אלה קריאות "אריאן, לך אחרי הלב שלך" ששרים אוהדי כרונינגן בשנים האחרונות שגרמו לו לגלגל את רעיון הקאמבק בראש ולבחון אם הרגליים השבירות יכולות להפוך את הדבר למציאות. תשובה סופית אין עדיין, אבל כוונה גדולה בהחלט יש. "זה יהיה מבחן פיזי קשה, אבל אני הולך על זה", אמר, "אני לא בטוח שאצליח, אבל אני מצטרף לאימוני קדם העונה עם חשק גדול ומקווה שהכל יהיה בסדר".
מה שמניע את רובן, מעבר לסנטימנטים הברורים, זה הרצון לעזור לקבוצה שבה גדל בתקופה הקשה שאליה נקלעה. נגיף הקורונה, שהביא להפסקת העונה, פגע באופן משמעותי גם במצב הכלכלי של כרונינגן, שרק בחודש האחרון נאלצה לפטר 11 מעובדי המועדון.
בימים האחרונים שחקני עבר של המועדון, ובהם וירג'יל ואן דייק, הגישו יד לעזרה כשרכשו מינויים וחילקו אותם לאוהדים מעוטי יכולת. כל פעולה תרמה למצב הרוח, אבל שום דבר לא התקרב להשפעה שהיתה להודעה של רובן.
"הוא יביא לנו רכש, ספונסרים ועניין", הסביר אחד מראשי ארגוני האוהדים, שסיפר על צמרמורת שמלווה את אותו מאז ההודעה, "זה לא שאנחנו מכוונים פתאום לאליפות, אבל לא היינו יכולים לבקש יותר טוב מזה אחרי רעידת האדמה שעברה עלינו".
ואכן, ביממה שעברה מאז הודעת החזרה, תופעת רובן עושה את שלה. 1,700 מינויים חדשים נמכרו ב־24 שעות, 8,000 חולצות עם המספר 10 הודפסו, והסיקור התקשורתי שלו זוכה כרונינגן חוצה יבשות. "אני פה כדי לעזור", אמר אמש הכוכב, "ואני מתכוון לעשות זאת בגישה חיובית".
ביום שבו הודיע רובן על כוונתו לחזור למגרשים, בן גילו וחברו לנבחרת הולנד וריאל מדריד, ווסלי סניידר, פרסם את ספרו האטוביוגרפי. בספר הזה סניידר חושף את הקשיים שליוו אותו בריאל, את ההסתנוורות מאור הזרקורים ואת הבריחה לאלכוהול.
בזמן שסניידר הבהיר במילותיו מדוע הקריירה שלו השאירה תחושת פספוס מסוימת, רובן מבהיר במעשיו כמה מיוחד ושונה הוא. שחקן בן 36, שלמרות שהשיג כמעט הכל ונפצע כמעט תמיד, לא מוכן לפספס דבר. אפילו לא ניסיון להגשים חלום שהשאיר מאחור לפני 18 שנה.
