אם תשאלו את שחקני מכבי ת"א מתי הם הבינו שיזכו העונה שוב באליפות, רובם יצביעו על משחק העונה בסיבוב השני, שבו ניצחו 3:4 את מכבי חיפה. אבל עם כל הכבוד לניצחון הדרמטי בסמי עופר, לצהובים היו כמה נקודות מפנה במהלך העונה שהובילו לכך שהם יניפו (אולי כבר במוצ"ש) צלחת נוספת. אנחנו מצאנו לפחות ארבע.
ההתרסקות. אף אחד לא העלה בדעתו שהחבורה מקריית שלום תתרסק בפתיחת העונה בזירה האירופית. ההדחה במוקדמות ליגת האלופות על ידי קלוז' ולאחריה ההדחה המשפילה על ידי סודובה מהליגה האירופית הציפו לא מעט בעיות: חדר הלבשה לא רגוע, דיווחים על שחקנים ממורמרים וכאלה שלא מסתדרים עם המאמן ולדאן איביץ' ועל בעיה קשה בעמדת השוער, שכן אנדראס יאניוטיס, שהגיע כמחליף לראיקוביץ', ספג כמעט מכל בעיטה למסגרת. המנכ"ל לשעבר בן מנספורד ניסה למשוך אליו את האש, אבל העננה היתה גדולה מדי.
בדיעבד, אפשר לומר שההדחה המוקדמת מאירופה עשתה לצהובים רק טוב. בתור התחלה הם לא היו צריכים להתמודד עם העומסים שגוררת עונה אירופית, עם טיסות ועם שבועות של 3-2 משחקים בשבוע והתרכזו רק בליגה. סיבה נוספת היא שבעקבות הנפילה של יאניוטיס בהופעות באירופה, ובהמשך פציעתו בגביע הטוטו, הרוויחה מכבי את דניאל טננבאום, ששובר מאז כל שיא אפשרי ומראה שלאלופה יש מניה בטוחה בין הקורות.
הברומטר. את התאריך 28.09.19 אוהדי מכבי לא ממש זוכרים. באותו היום הקבוצה שלהם מחצה 0:4 את בית"ר ירושלים, אבל זה לא משחק שנחרת היטב בזיכרונם. עבור אייל גולסה התאריך הזה דווקא מיוחד מאוד - התאריך שבו קיבל דקות ראשונות בליגה אחרי היעדרות של כמעט שנה בעקבות ניתוח בברכו. בנובמבר חזר גולסה למגרשים באופן מלא, וזה אחד הדברים הטובים שקרו למכבי העונה.
לפתע קיבל איביץ' שחקן חיזוק שנכנס לעניינים מהר מאוד, תפס מקום בהרכב, הפך לאחד המצטיינים בקבוצה והראה שהוא הקשר 50/50 הכי טוב בארץ - ובפער.
לולא העונה האדירה של דן גלזר ואיתן טיבי, סביר להניח שגם גולסה היה אחד המועמדים לשחקן העונה, וכדי להבין עד כמה החזרה שלו היתה קריטית לזכייה באליפות - מלבד השערים המכריעים שהבקיע, כולל במשחק העונה בסמי עופר - צריך לשמוע מה אומרים עליו במועדון: "אי אפשר לדמיין איך העונה היתה נראית בלעדיו. כשגולסה בהרכב, יש לנו את הקישור הטוב בליגה".
ההקנטות. יריבות ספורטיבית היא דבר מבורך. לאו מסי גרם לכריסטיאנו רונאלדו (כשהיה בריאל מדריד) להתאמן הרבה יותר קשה ולהיות בעל מוטיבציית שיא להתעלות על הפרעוש, וההפך. הרווח כמובן הוא של אוהדי הכדורגל, אף שבמקרים מסוימים אנחנו מקבלים יריבות ספורטיבית שכוללת הקנטות או השמצות הדדיות.
ההקנטות שיצאו העונה מחדר ההלבשה של מכבי חיפה רק דרבנו את השחקנים של איביץ', ששמעו שהכדורגל שלהם לא אטרקטיבי, שהם קבוצה הגנתית, שההתקפה החיפאית היא הטובה בארץ (נכון עובדתית), ורגע לפני ששברו את שיא הדקות ללא ספיגת שער, את פלקושצ'נקו קובע שמדובר בסך הכל ב"מזל".
איביץ'. חישב מסלול מחדש בדיוק בזמן // צילום: עמי שומן
הצהובים, מצידם, דקלמו לתקשורת תשובות כמו "שחיפה ידברו ואנחנו ניקח אליפות" או "אליפות לוקחים דרך הגנה", אבל עמוק בפנים האמירות הללו העלו אצלם את רף המוטיבציה לזכות שוב בצלחת וכמה מהם אפילו מודים היום לירוקים על אותן זריקות מוטיבציה.
סטירת ההשכמה. מעל כל הרגעים שהזכרנו יש רגע אחד מכונן - הקריסה מול הפועל אום אל־פחם. הכישלון העצום של הדחה מהגביע על ידי יריבה מהליגה הלאומית אחרי אובדן יתרון של שני שערים בדרך להפסד 3:2 גרם לצהובים להבין שהם חייבים להתעורר, כי בלי אליפות - העונה כולה תלך לפח. אבל ההדחה הזו בעיקר נתנה לאיביץ' לחשב מסלול מחדש לגבי הסגל שלו, ומאותו משחק הסרבי החליט שהוא יוצא למלחמה עם 16-15 שחקנים בלבד.
הנתונים אומרים הכל - 18 משחקי ליגה שיחקה מכבי מאז ההדחה מהגביע בדצמבר, ולהוציא את אנריק סאבוריט ואבי ריקן (11 משחקים בהרכב לקשר), שאר השחקנים שפתחו בהרכב באותו משחק קיבלו פירורים.
יאניוטיס לא שיחק מאז כלל. מאור קנדיל קיבל דקות רק בשבועיים האחרונים בגארבג' טיים (30 דקות מול ב"ש, 79 דקות בדרבי, ולפני כן - נאדה), שחר פיבן כנ"ל (פתח בשלושת המשחקים האחרונים בגארבג' טיים ורשם עוד 6 דקות בתחילת הפלייאוף. לפני כן - 0 דקות).
שרן ייני קיבל מאז אותו משחק 2 דקות בלבד (בתיקו נגד הפועל חיפה), ורק בפלייאוף, בעקבות העובדה שטיבי לא היה יכול לשחק עקב פטירת אביו, הקפטן פתח בהרכב בחמישה משחקים. רוסלן ברסקי קיבל במצטבר רק 30 דקות מאז.
אילון אלמוג הפך לשחקן סגל קבוע, אבל פתח בהרכב פעמיים בלבד. מתן חוזז קיבל 30 דקות ובפלייאוף שלושה משחקים בהרכב. דור מיכה פתח בשישה משחקים בלבד, ואלירן עטר לא קיבל דקה עד שעבר לבית"ר ירושלים בפברואר.
רוב השחקנים שהיו שותפים ל"חרפת אום אל־פחם" פשוט נמחקו מקצועית וחלקם רק עכשיו מתחיל לזכות באמון מחודש, אבל השורה התחתונה היא שהמהלך הזה התברר כעוד בינגו של איביץ' כל הדרך אל התואר הנכסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו