מה קורה בערוץ הכנסת? עדויות של עובדים על הטרדות ויחס משפיל

זה היה לפני שבועות ספורים, רגע לפני חג השבועות. מנכ"ל ערוץ הכנסת והעורך הראשי, ערן טיפנברון, אסף את עובדי הערוץ לשיחה קשה במיוחד. הרקע - הדלפת הראיון שעורר השבוע סערה גדולה, שבמסגרתו פוצץ חבר הכנסת עפר שלח ראיון עימו. הסרטון שהודלף חשף ויכוח שהידרדר מהר מאוד לגידופים מצד חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, שיצא מכליו.

טיפנברון זעם על ההדלפה, שהיתה השלישית במספר בתוך זמן קצר, והחליט לשוחח עם עובדי הערוץ, שיחה שרבים מהם מתקשים לשכוח. טיפנברון סיפר על פיצוץ הראיון עם שלח שדלף בתחילה, כך מסתבר, אל אנשי תאגיד השידור הציבורי, ואמר: ״אתמול, בגופי עצרתי פרסום בערוץ טלוויזיה אחד, סיימתי את זה, הצלחתי, אז הגיע ערוץ טלוויזיה אחר. בסוף זה עלול לצאת וזה יהיה מאוד מביך ותהיה פגיעה״.

לאחר מכן הודיע על חקירה ואף על בדיקת פוליגרף שמתכוונים ראשי הערוץ להעביר את עובדיהם בניסיון למצוא את המדליף - ״התחלנו עם הבדיקה, והבדיקה נכון לעכשיו היא בדיקה טכנולוגית, אנחנו בודקים הכל בליווי משפטי הכי טוב שאפשר, אנחנו בודקים את מערכות המחשב שלנו ואנחנו בודקים את המצלמות שלנו, והתחלנו בזה כבר אתמול ויש לנו קצת ממצאים״, טען המנכ"ל מול עובדיו והמשיך, "אני אומר את כל זה בצער רב, זה הדבר האחרון שחשבתי עליו שאעשה, אני מעולם לא שלחתי אנשים לפוליגרף, תמיד יש פעם ראשונה כמובן״, והוסיף בניסיון למצוא את המדליף - ״אז אמרנו, שימועים לקומץ, פוליגרף שיתחיל מזימון היום לכמה וביום ראשון לעוד. ואנחנו נמשיך עד שנמצא את מי עשה את זה ואנחנו נערב גורמי חקירה, גם את הכנסת שהיא חלק משפטי מהאירוע, לא תהיה ברירה מן הסתם, וגם את המשטרה. יש לנו עם מה להתחיל חקירה". טיפנברון סיים את דבריו במשפט שנחרת בראשם של עובדי הערוץ: "יש מקומות שבהם הבוסים אומרים: 'אנחנו כמו משפחה'. אנחנו לא משפחה, אין כאן משפחה".

זו בדיוק ההרגשה שחווים עובדי ערוץ הכנסת בחודשים האחרונים. משהו רע מאוד עובר על ערוץ הכנסת. תלונות על יחס משפיל והתעמרות בעובדים, חקירות סביב הטרדות מיניות, איומים, חקירות ופיטורים, והכל בבניין הכנסת הממלכתי של מדינת ישראל, בצמוד ללשכותיהם של 120 נבחרי ציבור. 

מה שמטריד לא פחות ממה שמתרחש בערוץ הכנסת זו השתיקה. עיתונאים בכירים שמשלימים הכנסה בערוץ הכנסת יודעים ושותקים, ח"כים שמשתזפים מול מצלמות הערוץ יודעים ולא עושים דבר. עכשיו הכל מתפוצץ.

"סמרטוטים של ההנהלה"

ערוץ הכנסת כמעט שאינו מוכר לציבור הישראלי, חלקם לא ממש ידעו על קיומו או על מספרו בשלט. עם אפס אחוזי רייטינג הוא עדיין זוכה למימון ציבורי מטעם הכנסת בסך של כ־25 מיליון שקלים בשנה. המנכ"ל והעורך הראשי כאמור הוא ערן טיפנבורן, אבי גוהר משמש סמנכ"ל ורון נוטקין מנהל חטיבת החדשות והדיגיטל.

תחילתו של ערוץ הכנסת בשנת 1995, כשהחלו בערוץ 33 של רשות השידור לשדר את דיוני הכנסת. בשנת 2003, עם איחוד ערוץ 33 והערוץ הלווייני בערבית של רשות השידור, לא נותר זמן אוויר בערוץ לשידורי הכנסת, ורשות השידור הציעה להקים ערוץ חדש.

בשנת 2003 מינה יו"ר הכנסת דאז, ראובן ריבלין, ועדת בחירה מיוחדת לבחירת הגוף המשדר הזמני של ערוץ הכנסת החדש. במכרז השתתפו רשות השידור וחברת החדשות של ערוץ 2. הוועדה בחרה בהצעתה של חברת החדשות של ערוץ 2 להפעלת ערוץ הכנסת, והערוץ עלה לאוויר ב־3 במאי 2004. 

משנת 2006 ובמשך כעשור ערוץ הכנסת היה בידי חברת החדשות של ערוץ 2, לאחר מכן יצאה השליטה בערוץ למכרז שבו התמודדו ארבע חברות. לאחר סאגה ארוכה ועתירות לבג"ץ הוחלט שמי שינהל את הערוץ תהיה חברת RGE, המחזיקה גם בחדשות 10 (לשעבר. היום חדשות 13).

ההנהלה התחלפה, מה שהוביל לפיטורי חלק מהעובדים. עובדי הערוץ מספרים שהעניינים החלו להסתבך בעיקר בפרוץ מגיפת הקורונה: "בתקופה הזו שינו את סדרי העבודה. חולקנו לשתי קבוצות. חלק מהעובדים הרגישו שמדובר בעבודה לא שוויונית והתעוררה התמרמרות בקרב העובדים", מספר אחד מעובדי הערוץ ל"ישראל השבוע", "אחד מאנשי ההנהלה הוציא הודעה לעובדים בעניין, שדלפה לעיתון 'דה מרקר'. כעבור זמן לא רב לאחר מכן דלפה הודעה נוספת הקשורה לסדרי העבודה של אחד ממגישי תוכנית הבוקר.

משני האירועים הללו ההנהלה התעלמה, עד שהגיע סיפור ההדלפה של הראיון עם עפר שלח. יום אחרי צילום הראיון הזה שהתפוצץ והוקלט מחדש, פנתה כתבת של התאגיד לראשי ערוץ הכנסת לבקשת תגובה, ואז כינסו אותנו לשיחת נזיפה. השיחה היתה ערב חג השבועות, שיחה קשה מאוד, מילים נוראיות, המנכ"ל אמר לנו שהוא חסם את הפרסום בגופו. למעשה זה כבר שנה וחצי שאנחנו מרגישים בשוק עבדים. סמרטוטים של ההנהלה".

לאחר השיחה שבה אמרו ראשי הערוץ שהם פותחים בחקירה, זומנו 12 אנשים לפוליגרף. "הם אמרו שהם בוחרים בקבוצה הזאת כי בדקו את המחשבים שלנו, ויש להם אינדיקציות שהמדליף הוא אחד מאותם העובדים", כך סיפר לנו אחד מהעובדים. בהנהלה טענו כי נבחרו 12 העובדים שלהם היתה גישה לארבעת המחשבים שנבדקו. אחת העובדות סירבה, והמדליף הודה בהדלפה במהלך בדיקת הפוליגרף. 

השבוע, אחרי סערת הראיון, שתי עובדות הערוץ פוטרו. אחת מהן לא הסכימה לעבור את בדיקת הפוליגרף וטענה כי איננה חייבת על פי חוק, והשנייה, העורכת הוותיקה יהודית דמארי־אגסי, שאמנם יצאה דוברת אמת בפוליגרף על כך שלא היא המדליפה, אך פוטרה לטענתם כיוון שידעה על ההדלפה ולא היתה מוכנה לנקוב בשם המדליף. 

גורמים בהנהלת ערוץ הכנסת ביקשו למסור בתגובה: "בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרים חמורים המהווים פגיעה באמון הבסיסי שבין עובד למנהלו, ופוגעים ביכולת של הערוץ לעמוד בדרישות ממנו כערוץ ממלכתי שפועל מתוקף רישיון.

"הערוץ ניסה ככל הניתן להימנע מנקיטת צעדים חריפים על ידי הידברות עם העובדים, בישיבה שהתקיימה עם מנכ"ל הערוץ ערב חג שבועות, התבקש מי שיש לו קשר לדברים לבוא באופן דיסקרטי לפגישה עם מנכ"ל הערוץ ולדבר. משלא נתקבל שיתוף פעולה כזה נאלץ הערוץ לנקוט אמצעים שיאפשרו לבדוק את מקור האירועים. יצוין שרוב רובם של העובדים יצאו דוברי אמת ולא היו מעורבים בשום דרך באירועים. בנוגע לשלושת העובדים שהיו מעורבים במקרים החמורים, ננקטו נגדם צעדים".

"אף אחד לא פוצה פה"

פיטורי העובדות פתחו השבוע תיבת פנדורה שהיתה נעולה בערוץ בחודשים האחרונים - חקירות סביב תלונות על הטרדה מינית של שתי עובדות הערוץ. מדובר בשתי תלונות שונות במקרים שונים שלטענת עובדי הערוץ הושתקו אך לטענת ראשי הערוץ נבדקו בקפידה. 

"היה מקרה של אחד מהמנהלים בערוץ שניסה להתחיל עם עובדת הערוץ, שלח לה הודעות מטרידות וגם נטען שבמסיבת פורים היו אירועים הקשורים בניסיונות למגע. על פי עדויות, העובדת היתה על סף פיטורים בגלל מקרה אחר אך לאחר שאיימה כי תפוצץ את הסיפור בתקשורת הוחלט שלא לפטרה", מספרים עובדי הערוץ. 

לטענת הנהלת הערוץ, מרגע שנודע על התלונה החל תהליך מדויק על פי כל הכללים והחוקים הנדרשים כדי לברר את האירועים. מנכ"ל הכנסת עודכן על הפרשה, ונשכרו שירותיו של משרד עו"ד חיצוני שיבדוק את האירועים. 

מערוץ הכנסת נמסר בנוסף בתגובה לטענה: "הנושא טופל על ידי הממונה על הטרדות מיניות בערוץ ולווה על ידי משרד עורכי דין חיצוני". 

מקרה נוסף שמתפוצץ בימים אלה הוא של אחת מהעובדות שפוטרו, שעוד לפני סיפור ההדלפה היא טענה שהוטרדה הטרדה מינית מילולית על יד אחד מאנשי הערוץ, מקרה שנבדק והוחלט כי לא מדובר בהטרדה מינית. "אללה יוסתור איזה מילים יצאו לו מהפה", אומר לנו אחד מעובדי הערוץ, "מילים שאי אפשר לחזור עליהן. זה הגיע מבחור שפשוט הציק לה, ולא פעם אחת. בסופו של דבר נטען כי לא מדובר בהטרדה מינית וזה הזוי. כשינון מגל אמר איזה משפט, כל המדינה רעשה. כאן, בבניין הכנסת, קורים דברים חמורים מאוד ואף אחד לא פוצה פה".

מערוץ הכנסת נמסר: "תלונתה של העובדת טופלה באופן יסודי ועל פי דין, ומסקנות הדו"ח שהוגש בעניין יושמו".

"איפה אבירי זכויות האדם?"

מי שכן התבטא בסוגיה השבוע לא מעט היה ירון אברהם, הכתב המדיני של חברת החדשות שעבד בערוץ הכנסת לפני המעבר לחברת החדשות. אברהם אומר ל"ישראל השבוע": "עפר שלח הוא לא הסיפור. אמנם, זה נכון שפוליטיקאי אחר כנראה לא היה מקבל את אותן הנחות, אם למשל מיקי זוהר היה מתפרץ ככה אני לא משוכנע שזה לא היה משודר. אבל הסיפור הוא הרעות החולות בערוץ הכנסת מאז כניסת המפעיל החדש. קודם כל פיטרו עובדים ותיקים שלא נתנו להם צ'אנס והביאו עובדים חדשים, אנשים שלהם (של המפעיל החדש; י"ש) פחות מקצוענים, פחות מכירים את עבודת הכנסת. המפעיל הקודם היה עשר שנים בכנסת, אנשי התוכן וההפקה שלו הכירו את הכנסת בצורה מעולה, היה אפשר לתת להם צ'אנס אבל לא נתנו. בסוף זה אינטרס ציבורי, זה מוקם מכספי הכנסת, ואתה מצפה שהשיקול יהיה שיקול מקצועי.

"שמעתי מהחברים על מקרה הפוליגרף, בעקבות הדלפות הכניסו עובד אחר עובד לחדר ותחקרו אותו באופן קשה, האם הוא הדליף, האם יודע מי הדליף, מי לדעתו יכול להיות המדליף, רצו לגרום לעובדים להלשין אחד על השני. זאת הזיה. אני שומע מהחברים על מקום עם אווירה נוראית, תחת חקירה וחשדנות.

"הדבר הכי חמור", כך טוען אברהם, "שאחת העובדות שפוטרה השבוע לא פוטרה בגלל שהדליפה אלא כנראה בגלל שידעה ולא הלשינה על זה. זה נשמע הגיוני?! מעל הכל אני לא מבין איך מרבית הח"כים שותקים?! זה קורה בתוך משכן הכנסת, בקומה התחתונה, הם מגיעים לשם, הם מתראיינים, הם מדברים עם האנשים, איך הם שותקים?! איפה ועדת הכנסת? איפה יו"ר הכנסת? איפה הח"כים?! יש לא מעט ח"כים שאלמלא ערוץ הכנסת לא היו רואים מצלמה, ויכול להיות שיש לזה השפעה. אני לא מבין לאן נעלמו אבירי זכויות האדם, האזרח והעובד, למה אף אחד לא מדבר".

אחרי הדלפת פיצוץ הראיון של עפר שלח, צולמו שני מראייניו של שלח, משה גלסנר ואבי בלום, במהלך התוכנית, כשהם מסבירים למה הסכימו לצלם את הראיון מחדש ונראים כמתנצלים בפניו של שלח למרות שהוא זה שתקף אותם בברוטליות. אברהם טוען כי "זה היה נראה שהם נחטפו. זה היה מגוחך. בכלל, אסור היה לצנזר את הסרטון, כל שאלה היא לגיטימית, עפר שלח יכול היה להגיד שזה שטויות, שהוא לא מתייחס ולהתקדם, לגלגל את הראיון הלאה. הוא החליט שהוא מפוצץ את הראיון זו בעיה שלו". 

חבר הכנסת עפר שלח צייץ בטוויטר אתמול (יום ה'): ״‏לא היה לי שום קשר לחקירת העובדים בערוץ הכנסת וכמובן גם לא לפיטוריהם, עליהם קראתי בתקשורת. ‏אבל מכיוון ששמי שורבב לעניין, אני חושב שצריך לשקול מחדש פיטורים של אנשים בעת משבר שכזה. ‏אפשר וצריך לתת להם הזדמנות נוספת״.

מערוץ הכנסת נמסר בתגובה לכתבה: "בעקבות הפרות אמון חמורות שפגעו בפעילות השוטפת של הערוץ, סיימו שלושה עובדים בערוץ הכנסת את עבודתם. הכל נעשה בהתאם להוראות הדין ותוך שמירה על זכויותיהם. הערוץ מתנהל ומנוהל ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, ונמשיך לספק לצופינו את חוויית השידור הטובה ביותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו