מהפכה בענף החקלאות? שר האוצר ישראל כץ הנחה את אנשי משרדו להכין תוכנית מפורטת למעבר לשיטה של תמיכה ישירה בחקלאים.
מדובר בהעברת מאות מיליוני שקלים לחקלאים, לצד ביטול חלקי של ה"הגנה" על החקלאים בדמות סתימת הגולל על משטר התכנון ומועצות הייצור החקלאיות. ל"ישראל היום" נודע כי בימים האחרונים מנהלים אנשי אגף התקציבים באוצר מגעים אינטנסיביים עם בכירי משרד החקלאות לצורך הכנת מסמך עקרונות בנושא, שיוגש לשר האוצר בימים הקרובים, כחלק מההכנות לקראת דיוני התקציב.
ביום ראשון האחרון נפגשו ראשי משרד החקלאות עם בכירי הענף - ובהם מזכ"ל התאחדות החקלאים אבשלום וילן, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים מאיר צור, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים יעקב בכר, מנכ"ל מועצת הצמחים צבי אלון ומשתתפים נוספים בדיון על תוכנית האוצר.
התוכנית תקיף את כל ענף החקלאות, לרבות ענף החלב, אך גורמים שעימם שוחחנו מעריכים שייתכן כי כץ יסתפק ברפורמה נקודתית בתחום הפירות והירקות בדמות הסרת מכסים לסחורה מחו"ל והפיכתה של מועצת הצמחים לוולונטרית - כלומר ביטול החובה המוטלת כיום על החקלאים לשלם דמי חבר למועצה.
על פי ה־OECD, ישראל נחשבת לאחת המדינות הפחות תחרותיות בענף החקלאות מבין המדינות המפותחות, ומדורגת בצמרת הדירוג המפוקפק של מדינות המנהלות "משטר תמיכות מעוותות" בתחומי ייצור וסחר.
ב־OECD מבקרים בחריפות שורה של פעולות הרסניות ונוגדות תחרות בענף החקלאות הישראלי, ובהן סבסוד תשומות, מחיר מובטח, משטר מכסות ייצור ובייחוד רמת מכסי מגן גבוהה. 91% מהתמיכות לחקלאים בישראל נעשות בדרך זו.
על פי דו"ח של משרד האוצר, שיעורי המכס בתחום החקלאות הם הגבוהים ביותר "עד שהם מונעים כמעט לחלוטין יבוא לישראל". עוד מוסיפים באוצר כי "ההגנה המכסית על החקלאות מאופיינת בשקיפות נמוכה ובחוסר אחידות. נראה שלכל מוצר נקבעו תעריפים ייחודיים, ללא שיטה ברורה".
בעקבות היעדר התחרות, מחירי המזון בישראל גבוהים ב־16% מהממוצע במדינות המפותחות, והצרכן הישראלי משלם יותר על מוצרים חקלאיים, בסכומים המצטברים למיליארדי שקלים. פער המחירים הגבוה ביותר הוא בתחומי החלב ומוצריו והביצים - שעליהם משלמים אזרחי ישראל כ־80% יותר מאשר הממוצע במדינות ה־OECD. עם זאת, כאמור, ההערכות כרגע הן שהשר כץ לא יבצע רפורמת עומק בענף החלב.
ב־OECD דוחקים בישראל לקבל על עצמה סטנדרטים אירופיים ולעבור למערך תמיכות ישירות בחקלאות, המאפשר שקיפות ויעילות, מעניק לחקלאים ודאות ומסייע להם לפתח את משקם על מנת להתמודד באופן מיטבי עם תחרות מחו"ל. "מעבר למערך תמיכות ישירות צפוי להגביר את התחרותיות והיעילות של החקלאות, להביא להקצאה יעילה יותר של גורמי הייצור ולהגדיל את הפוטנציאל להוזלה של המזון בשוק המקומי", גורסים בארגון.
על פי הערכת משרד החקלאות, מעבר לתמיכה ישירה תחסוך למשק הישראלי יותר מ־3 מיליארד שקלים בשנה. יצוין כי תוכנית דומה למעבר לתמיכה ישירה הוצגה לפני כארבע שנים וטורפדה ברגע האחרון על ידי נציגי החקלאים. כעת, כאמור, צפוי הנושא לעלות שוב לדיון לקראת דיוני תקציב 2020.
ובתוך כך, שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, קיים אתמול סיור ראשון במסגרת תפקידו. השר, חבר קיבוץ מפלסים שבעוטף עזה, בחר לקיים את הסיור המקצועי בגבול הצפון והתארח אצל ראש מועצה אזורית מבואות חרמון, בני בן־מובחר. במהלך הסיור אמר השר כי יעמוד על כך שהמושבים היושבים בגבולות ובפריפריה יזכו לאופק של פיתוח דמוגרפי, חברתי וכלכלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו