"הישרדות": נחישות מול נחשות

שבוע "הישרדות" נפתח ושבט "קפרה" מלקק את הפצעים מההדחה הכואבת של ניקול. סליחה, כתבנו "מלקק את הפצעים"? התכוונו מפזר מלח, טועם את הדם ורוצה עוד. לאחר שהדחתה של ניקול הוכתרה בהצלחה, ברית הספורטאים כבר חמה להדיח את ליטל. למעשה, לולא האיחוד ההולך ומתקרב שמחייב אותם לשמור על קצב הדחות מתון ושווין מספרי, אולי הם עוד היו מפסידים משימה בכוונה רק כדי להיפטר ממנה. בינתיים הם מסתפקים בעיקר בלקטר על ליטל ועל הלוגיקה שלה, בזמן שהיא מתבצרת בעמדתה. אם לא יקרה משהו מפתיע (כמו התערבות של ההפקה, למשל), היא בלי צל של ספק תהיה המודחת הבאה מהשבט.

• מיה דגן: "אני מפסיקה לראות 'הישרדות'"

• "הישרדות" על המצ'טה: פרק 14

בשבט "אנטינג אנטינג", דוד מצטרף לקבוצת המעריצים של ישראל, לאחר שמתפתחת בינם שיחה על מור"ק (מורשות קרב). ישראל מצדו מופתע לגלות שאדם יכול להיות גם רקדן וגם לוחם בצבא, ואלה תוהה האם הדימוי שיש לרקדנים בארץ כהומואים, לא מפריע לדוד. זה לא מפריע לו, הוא דוד דביר, אבל לאסי לעומת זאת - יש דעות נחרצות למדי הנוגעות לאפשרות של כדורגלנים הומואים (רמז: פחות התחבר). רמת הדיון הזה מתחרה רק בטיעונים של ליטל, אבל היא בעיקר מטעינה את שניהם לקראת הפיצוץ שיבוא בהמשך.

• גל תלונות שני נגד "הישרדות"

אלינה ועדי מתכרבלות בצד ומתכננות בשקט את ניסיון ההפיכה שלהן, וכשמגיע הזמן לשלוח נציג לבקתת המשא ומתן, הן מעלות את האפשרות שדווקא עדי היא זאת שתלך ולא ישראל. אסי וישראל פוצחים במתקפת נגד משולבת כשאפילו בחירת המילים שלהם דומה, סטייל "מה שאנחנו חווינו - אתן לא תעברו גם עוד מאה שנה". ניסיון ההפיכה כשל אמנם לאחר שדוד צידד במפתיע בשליחתו של ישראל (אולי כי הבין שזה מה שיעזור לו לשרוד), אבל אסי לא הסתפק בזה וערך ווידוא הריגה לאלינה, כשהכריז קבל עם ואלה איילון שאלינה כבר לא פועלת לטובת השבט, מה שכמובן גורם לה לצאת עליו ב-120 קמ"ש.

צריך להגיד ביושר - אלינה אכן חושבת קודם כל על האינטרס שלה (הלו, אחרי הכל בהישרדות עסקינן), אבל היא חושבת גם על טובת השבט, שהיא, לתפיסתה, להדיח את אסי מכס המנהיג הלא רשמי של האי. נראה שהיא באמת מאמינה ביכולת שלה להוביל קואליציה חזקה וטובה יותר עם עדי, דוד ולהחזיר גם אלה בתשובה. יש מי שיחשוב שהיא חיה בסרט ובצדק, אבל אנחנו חושבים שהיא שורדת קשוחה שלא מוותרת, אפילו שכרגע כל הקלפים לרעתה.

מול ישראל מ"אנטינג אנטינג" מגיע סמיון מ"קפרה". אילנה וזהר שצופים לא יודעים את נפשם מרוב עונג, למול הריב שנפל עליהם. סמיון עוד מנסה על ישראל את אחד הטריקים השקופים שלו, אבל ישראל מעדיף דווקא את הקסם שבו חותכים עניינים ומבהיר לסמיון שהוא לא קונה אף מילה. האנטגוניזם בבקתה מגיע לשיא, כאשר המשימה הפעם מציבה בפני השניים אפשרות למצוא שני פסלי חסינות, וישראל, שנחוש לנקום בחברי שבטו לשעבר, מעדיף לוותר על פסלון חסינות ובלבד שגם לשבט השני לא יהיה אחד. בקיצור, נחישות מול נחשות. בדרך למשימת הפרס, ישראל כבר נושא את הדגל של "אנטינג אנטינג" וצועד בראש. המעבר הושלם.

"רוצים לדעת על מה אתם נלחמים?", שואל גיא ואנחנו שומעים "רוצים לדעת עם מי סגרנו חסות הפעם?". איזו דרמה. אחרי שהפירות שיוענקו כפרס נחשפים, השבטים מוזנקים לאחת המשימות הכיפיות ביותר בהישרדות, שבה נציגים משני השבטים נלחמים זה בזה סומו סטייל, ומנסים להשליך אחד את השני למים. למה זאת משימה כיפית? כיוון שכמו שעידן היטיב לתאר, קרבות הראש בראש האלה הם הזדמנות טובה לסגירת חשבונות אישיים. אה, ב"כיפית" התכוונו בשבילנו, אם זה לא היה מובן.

אחרי הפגנת היהירות של ישראל ואסי, אנחנו מודים שנהנינו לראות אותם מובסים על ידי גברברי שבט "קפרה". גם אלינה הועפה בקלילות על ידי ירדן ונראה שההכרזה שלנו על כך שקללת הלוזרים עזבה את "אנטינג אנטינג" הייתה מוקדמת מדי. ברצינות, למה לשלוח את ישראל בפעם השנייה רגע אחרי שהועף למים? זה לא שהוא הספיק לאגור כוחות בינתיים, או להחליף צורה למישהו אחר. היה כאמור המון צדק פואטי ברגע בו הוא הועף ושחה בעצבים בחזרה לאסי, רק כדי ששניהם יוכלו לרטון על כמה הם שונאים להפסיד. אולי בכל זאת תציעו לאלינה להיות ראשת ממשלה חלופית? שבוע-שבוע? לא, אה...? אז נקפוץ ברשותכם למבחן הפופולריות:

"קפרה"

1. ירדן ג'רבי 2. עידן חביב 3. עידו קוז'יקרו 4. ליטל סמדג'ה 5. סמיון גרפמן 6. בני ברוכים

"אנטינג אנטינג"

1. אסי בוזגלו 2. רגב הוד 3. ישראל אוגלבו 4. אלה איילון 5. עדי ביטי 6. דוד דביר 7. אלינה לוי

הפעם אין הרבה הפתעות ברשימה, מעבר לזה שאם "קפרה" אכן שיבצו את ליטל במקום סביר איכשהו רק כדי שתשתוק קצת - הרי שמדובר בהחלטה אסטרטגית גאונית ומשעשעת כאחת. ב"אנטינג אנטינג", לעומת זאת, מבאס לראות את אלינה במקום האחרון, אבל יש לנו תחושה שהיא עוד לא אמרה את המילה האחרונה. טוב נו, משאלת לב. ברצינות, הבחורה פשוט אדירה.

ואפרופו נשים חזקות - את הפינאלה המפתיעה של הפרק סיפקה ליטל עם סיפור הכניסה הלא מתוכננת שלה להיריון והפיכתה לאם חד הורית. הדיבור המקובל בנוגע לליטל הוא לראות בה אתנחתא קומית במקרה הטוב, ובחורה מעצבנת שלא סותמת את הפה במקרה הרע, אבל הפעם היא הראתה צד אחר – לא שלילי, לא מצחיק, פשוט אנושי. המפתיע הוא שדווקא כשירדן, שאיתה היא התעמתה לא פעם, עודדה את החוזק שלה ואת האופן שבו התמודדה עם המצב, ליטל הודיעה בדמעות שהיא ממש לא רואה בעצמה אדם חזק. דווקא דרך הסיפור הזה, הניטרלי לכאורה, חוסר הביטחון של ליטל יצא החוצה לאוורור. אחרי שניסתה להילחם בכל העולם ואשתו כדי שיישמעו אותה, היא קיבלה את ההזדמנות הזאת בדרך לא צפויה. איכשהו יש לנו תחושה שזה לא יספיק כדי להשאיר אותה על האי, אבל יותר משמחנו להיות עדים לרגע הפשוט, החזק והמרגש הזה.

• ממשיכים לדבר על "הישרדות" בבלוג הריאליטי "בטטת כורסה"

הם באמת אמרו את זה:

"אתה הופך אותנו בחזרה לפאקינג מאנקיז" (סמיון, מתברר ש"אבא ש'ך קופיקו" זה יותר מסתם שיר)

"לא אכפת לי לקבוע עובדה - 'חבר'ה, אני הולכת לבקתה וזה לא נתון פה בכלל לוויכוח וביי'" (עדי, חשה את עצמה)

"אני הבאתי ב'האח הגדול' 8 מיליון הצבעות, הייתי קונצנזוס ואני אמשיך להיות קונצנזוס" (ישראל, הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו)

"בני כאילו בקלילות בנונשאנליות" (ליטל, ממשיכה להפתיע בנונשלאן)

"יאללה ביי מאמי" (אלה, מגלגלת את ליטל למים, אבל לא שוכחת להיפרד יפה)

"אתה חייב, קוז'י, אני מתחנן אליך, את האבוקדו. אמנם אין לימון ומלח, אבל זה כבר גרידיות" (בני, נאבק על זכותו של קוז'י להיאבק בשבילו)