נחמד מצידו של שר החוץ הגרמני הייקו מאס שבחר בישראל כמדינה הראשונה מחוץ לאירופה שבה הוא מבקר מאז תחילת משבר הקורונה.
הבחירה הזו משקפת, ללא ספק, את קשרי הידידות האמיצים בין גרמניה וישראל, המאפשרים פתיחות רבה, שישראל באופן מצער לא ממש ניצלה עד היום. מאחר שקיום ישראל וביטחונה הם חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני העליון, כפי שהצהירה הקנצלרית אנגלה מרקל, הנה כמה נושאים שגרמניה תוכל לקדמם במסגרת הנשיאות התורנית הקרובה שלה באיחוד האירופי ובמועצת הביטחון.
איראן: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לא הממשל האמריקני ולא ישראל, קבעה בדו"ח האחרון שלה שהתפרסם ביום שישי, שאיראן מפירה באופן משמעותי ביותר את הסכם הגרעין עימה. גרמניה, יחד עם מדינות אירופיות נוספות, הקימה מנגנון שנועד לאפשר לאיראן לעקוף את העיצומים האמריקניים, שמטרתם למנוע באופן מוחלט מאיראן להשיג נשק גרעיני. גרמניה צריכה להפסיק לפלבל בעיניה לנוכח היהירות האיראנית ולהצטרף למדיניות העיצומים האמריקנית עם האיחוד האירופי.
החלת הריבונות: ההתנגדות למהלך ישראלי זה מבוססת על חוק בינלאומי מומצא, שגרמניה והאיחוד האירופי תרמו רבות לגיבושו לרעתה של ישראל ולטובתם של הערבים והפלשתינים. חוק בינלאומי זה נוגד את החוק הבינלאומי התקף המבוסס על הצהרת בלפור, ועידת סאן רמו וכתב המנדט הבריטי, המעניק לישראל ריבונות מוחלטת על השטח. הבעיה: מדובר בהתחייבויות בינלאומיות שגרמניה נאלצה לקבל בתוקף היותה הצד המפסיד במלחמת העולם הראשונה. הגיע הזמן שגרמניה תכיר בתוקפן ולא תנסה להחליף אותן.
נציג האיחוד האירופי ברמאללה, דיפלומט גרמני, חזר בו לאחרונה מהתניית סיוע כספי אירופי לארגונים אזרחיים באי־מעורבות מוחלטת בפעילות טרור. בכך הוא נכנע ללחצים שהפעילו עליו הפלשתינים והעניק לגיטימציה לטרור הפלשתיני. גרמניה צריכה לקבוע מדיניות אירופית חד־משמעית בעניין, שפוסלת כל תמיכה אירופית בטרור פלשתיני או אחר. אין סיבה שהפלשתינים ייהנו מ"טיפול מיוחד".
כיום, גרמניה היא המממנת הראשית של ארגון אונר"א, שעצם קיומו מהווה קריאה לחיסולה של מדינת היהודים, ישראל. גרמניה, אם היא באמת מחויבת לקיומה של ישראל, צריכה להוביל מהלך אירופי ואו"מי לפירוקה של אונר"א (מקרה נוסף של "טיפול מיוחד" לפלשתינים) והפיכתה לסוכנות סעד ורווחה, שתדאג ליישוב צאצאי הפליטים והבורחים הערבים מא"י במקומות מגוריהם העכשוויים.
אז נכון, גרמניה נקטה בשנה האחרונה מספר מהלכים חשובים: החלטת הבונדסטאג המגדירה את ה־BDS כתנועה אנטישמית וקוראת לא לממן פעילות גורמים הקשורים לה, איסור פעילות מוחלט על חיזבאללה ואיסור שריפת דגלי ישראל. ספק רב אם ההחלטות הללו היו עוברות ללא הלחץ הכבד מאוד שהפעיל שגריר ארה"ב בברלין, ריצ'רד גרנל. כעת, לאחר שגרנל החליט לקצר את תקופת שליחותו (כנראה נמאס לו מהצביעות הגרמנית), יש לקוות שישראל תדע לעמוד על שלה באותה יעילות.