יהדות טורקיה היא אחת מהקהילות העתיקות והמפוארות ביותר בעולם. כבר 17 שנים שהיהודים במדינה מתמודדים עם שליטתו של רג'פ טאייפ ארדואן, ואם עד עתה החשש התמקד בנושא הביטחוני – אזי בחודשים האחרונים התווסף אתגר בריאותי קשה מאוד – נגיף הקורונה.
בתחילת המאה שעברה מנתה יהדות טורקיה כ-300 אלף אנשים והיא הלכה והצטמצמה לכ-17 אלף בלבד השנה - כשההערכה היא שבשנים הקרובות מספרם ימשיך לרדת. רובם מתגוררים בערים הגדולות, איסטנבול ואיזמיר, ואילו מקצתם בערים אחרות דוגמת אנטקיה, שסמוכה לסוריה, וכן בורסה. "שיעור התמותה בקהילה היהודית מקורונה הוא גבוה ביחס להיקף היהודים באוכלוסיית טורקיה", מספרת ל"ישראל היום" קארל ולנסי, פרשנית פוליטית באתר T24 ובעיתון היהודי "שלום", "איבדנו חברים יקרים בקהילה שלנו".
עוד בנושא:
מרכז אסלאמי טורקי נוסף - הפעם ליד הכותל
הר הבית במוקד: ישראל, סעודיה והמו"מ הסודי לבלימת הנשיא ארדואן
"לא ניתן שיחלקו את אדמות פלשתין"
לפי הנתונים הרשמיים בטורקיה כולה מתו מקורונה 4,825 ואילו מהקהילה היהודית בלבד נפטרו מהנגיף כ-15 – כולל חזן בית כנסת. כלומר, 0.32% מהמתים מקורונה בטורקיה הם יהודים, כאשר שיעורם באוכלוסייה הכללית עומד על 0.02% בלבד - פי 16. בינתיים, היהודים נהנו מאחת הקלות הסגר שעליה החליט הממשל - ובשבת האחרונה נפתחו בתי הכנסת מחדש.
אדרבא, מדובר בקהילה חסרת ייצוג בפרלמנט, ועל כן קשה לדאוג לאינטרסים שלה. חבר הפרלמנט היהודי האחרון היה ג'פי קמחי שכיהן בין השנים 1999-1995 – וגם אז, בהצבעות חשובות, הוא נמנע בגלל החשש מאנטישמיות.
"היהודים מפחדים מהממשל כמו כל אזרחי טורקיה", מסביר ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובאוניברסיטת תל אביב. הוא מוסיף כי "אם מדברים נגד הממשל – הם עלולים לסגור חשבון. כל האזרחים נמצאים על הכוונת". התקווה בטורקיה כולה היא שהמפנה הפוליטי שהתחולל אשתקד, עם תבוסת מפלגת "הצדק והפיתוח" (AK) בבחירות המקומיות, ימשיך לצבור תאוצה עד לבחירות הכלליות הקרובות בעוד שלוש שנים. "היינו מופתעים", מודה ולנסי. התוצאות בבחירות המקומיות, לדבריה, "הראו שכוחותיו וסמכויותיו של הנשיא ארדואן הם אינם בלתי נגמרים".
"נגיף הקורונה השפיע לחיוב על יחסי ישראל-טורקיה באופן ישיר ועקיף", אומר ד"ר אומוט קולדאש, מייסד מכון המזרח הקרוב באוניברסיטת המזרח הקרוב שבניקוסיה הצפונית - בירת קפריסין הטורקית. הנגיף, לדבריו, "סיפק הוכחה מוחשית ליכולתן של המדינות לשתף פעולה דרך נחיתת מטוס אלעל באיסטנבול והצהרות דיפלומטיות. בפאן העקיף, הוא יצר אפשרויות לתוואי הובלת גז חלופי בין ישראל לבין טורקיה - אפילו דרך קפריסין הטורקית".
נשיא טורקיה ארדואן וראש הלשכה המדינית של חמאס הנייה // צילום: אי.פי
"יש אינדיקציות להפשרה אפשרית בין יחסי טורקיה וישראל, אך זה לא בהכרח נובע מהקורונה", מספר גוניי אילדיז, פרשן ברשת BBC ודוקטורנט באוניברסיטת קמברידג'. הסיבה העיקרית לכך, לדבריו, "היא שיחסים עם ישראל סוקרו בנימה חיובית בכל אמצעי התקשורת הטורקיים, כולל מאז פרוץ המגפה".
אילדיז מוסיף כי יש שמועות שאמנם לא אומתו, אך גם לא הוכחשו - ולפיהן בכירים טורקים וישראלים ניהלו מו"מ כדי להגיע לעסקה בנוגע לגבולות הימיים של שתי המדינות. "טורקיה מתאמצת למצוא נפט וגז באזור כלכליים שנויים במחלוקת", מסביר פרשן ה-BBC בנוגע לפעולות של ממשל ארדואן במים הטריטוריאליים של קפריסין, "אם אנקרה תצליח לגרום לישראל לא להיות עוינת לתוכניות שלה, אז זה יהיה ניצחון גדול לדיפלומטיה הטורקית".
ניקוסיה הצפונית, בירת קפריסין הטורקית // צילום: אי.אף.פי
מה שבלתי נגמר בטורקיה הוא האנטישמיות. בדו"ח שחיבר ד"ר כהן ינרוג'ק עבור קרן קונרד אדנאואר בישראל, הוא מראה כי אזרחי טורקיה סימנו את הסינים והסורים כמפיצי הנגיף, אך על היהודים הצביעו בתור "הבעלים העשירים של חברות תרופות שמחפשים לצבור הון מהקורונה".
בכל הקשור למערכת היחסים עם ישראל, אילדיז חושב שדעת הקהל הטורקית מושפעת משני דברים: בראש ובראשונה עמדת הממשלה, ושנית כל, "תיאוריות הקונספירציה והדעות הקדומות על היהדות והעם היהודי בגלל ההשקפה הדתית הטורקית". לדעתו, "שינוי נימת השיח בממשלה עשוי להועיל רבות. בהקשר זה, ממשל ארדואן לא מקל על העם היהודי. גם אם תהיה התקרבות בין ארדואן לישראל, הנשיא לא ירצה שהיא תושמע בפומבי".
המצע: ניאו-עות'מאניזם
במטרה להבין את ארדואן ככלל ואת היחס שלו ליהודי טורקיה מוטב להבין את הבסיס למצע שלו – ה"ניאו-עות'מאניזם", שמטרתו להחזיר את טורקיה למעמדה כמעצמה אזורית. כחלק מכך מתבצעות גם הפעולות שלו בירושלים, שעליהן נחשף ב"ישראל היום". אחד הישראלים שמכירים את נשיא טורקיה כיום באופן הטוב ביותר הוא השגריר במדינה בין השנים 2007-2003 והמשנה למנכ"ל משרד החוץ לשעבר פיני אביבי.
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן // צילום: אי.פי
"השלטון באנקרה עושה את ההפרדה בהתנהלותו בין זה עם יהודי טורקיה לבין זה עם ישראל. עם זאת, אני חושב שהקהילה לא מרגישה זאת", אומר השגריר לשעבר שמציין כי "הם פוחדים מאוד לדבר ולהראות בגלוי את הסימפטיה לישראל. בכל התקופה שהייתי שם ראיתי יהודים שאפילו מסייעים כספית לארדואן כדי להבטיח את היחס שלו אליהם".
במסגרת יחסיו עם ארדואן הוא שמע מנשיא טורקיה ישירות כי "חשוב לו מאוד הקשר עם יהדות העולם. הוא גאה בעובדה שהאימפריה העות'מאנית פתחה את שעריה למגורשי ספרד. צריך לזכור שארדואן מתנגד לישראל כגוף פוליטי, הוא רואה בניאו־עות'מאניזם נר לרגליו כדי להחזיר את האימפריה העות'מאנית למקומה. הוא לא שונא יהודים, הוא שונא שנאת מוות את ישראל - למהות שיש מדינה יהודית בלב המקומות הקדושים ביותר לעולם המוסלמי".
פרשן ה-BBC אילדיז מוסיף כי "האנטישמיות לא מאפיינת רק את הדתיים בטורקיה, אלא גם את החילונים". האנטישמיות החילונית בטורקיה, לדבריו "מאופיינת בדעות קדומות, וכן מעורבת ברגשות נגד ישראל שהן למעשה כיסוי לאותה האנטישמיות".
"ארדואן מנסה לא להיתפס כאנטישמי"
בהקשר זה, ד"ר כהן ינרוג'ק מספר כי "ארדואן מנסה לא להיתפס כאנטישמי". בשנת תקרית המרמרה 2010, לדוגמה, החל שיפוץ בית הכנסת הגדול בעיר אדירנה, שהוא הגדול ביותר בבלקן והשלישי בגודלו באירופה. שיפוץ רחב היקף, בעלות כוללת של 1.7 מיליון דולר, שהסתיים רק ב-2015, למרות שהקהילה היהודית בעיר חדלה מלהתקיים.
מנגד, לדברי החוקר הבכיר, "ב-2017 כשהיתה מתיחות על רקע המגנומטרים בהר הבית, ארדואן אמר: 'אנחנו עלולים לעשות צעדים דומים', והפנה את תשומת הלב לבתי הכנסת בטורקיה. כמו כן, יצא שאמר: 'אסור לנו להתנהג כמו היהודים בישראל כי הם נותנים בעיטות לאלו ששוכבים על הרצפה – אנחנו לא כאלה'".
נקודה שמאחדת את דעת הקהל הטורקי היא הצבא והתמיכה בו, בפרט במבצע "מעיין השלום" בחודשים האחרונים בצפון סוריה מול הכורדים. יהודים אמנם משרתים בצבא הטורקי, אך ככל הנראה הם לא משתתפים במבצע בצפון סוריה משום שפועלים שם יחידות מיוחדות שהם אינם משתלבים בהן.
כוחות ארטילריה טורקיים בצפון סוריה // צילום: אי.אף.פי
"סוריה מהווה גורם מאיים הן לישראל והן לטורקיה", מציין ד"ר קולדאש, "עם הממשלה החדשה בישראל ומדיניות החוץ שונה כלפי טורקיה בישראל וכן שינוי שיח מדיניות החוץ בטורקיה כלפי ישראל, אני מניח שהקשרים הדיפלומטיים יוגברו במהירות והשגרירויות יחזרו לפעילות מלאה לפני סוף השנה".
סוגיה אחרת שמשפיעה על היהודים – כחלק מהחברה הטורקית כולה – היא הכלכלה שנמצאת בשפל. "הקורונה החזירה את המדינה למשבר הכלכלי החמור שהיה לפני שנתיים", מציין ד"ר כהן ינרוג'ק, "הלירה הטורקית הגיעה ל-7.2 עבור דולר בודד". מנגד, השגריר לשעבר אביבי רואה בנגיף הקורונה הזדמנות עבור ישראל.
"כבר בתקופה שהייתי שגריר הבהרנו לטורקים שאנחנו רוצים שחייהם של הפלשתינים יהיו טובים, וכך גם עכשיו", מסביר אביבי, "בתקופה ההיא, למרות הבעיות שהיו, היו גם שיתופי פעולה מצוינים כולל עם ארדואן ואנשיו באופן ספציפי. מייד איך שהוא עלה לשלטון הבנו ששיתוף הפעולה הביטחוני עם טורקיה לא יימשך, הפנינו את תשומת הלב לשיפור היחסים הכלכליים, והקשר הכלכלי זינק ממיליארד דולר ל-5.5 מיליארד דולר".
התקווה: עלי בבאג'ן
בתוך כך, יהודי טורקיה אמנם לא יגידו זאת בריש גלי, אך התקווה שלהם לשינוי מגיעה מסגן ראש הממשלה ושר החוץ הטורקי לשעבר עלי בבאג'ן. הפוליטיקאי הבכיר עזב את מפלגת "הצדק והפיתוח" אשתקד, ובניגוד לראש הממשלה לשעבר אחמט דבוטואולו שדוגל ב"ניאו-עות'מאניזם" נטול ארדואן, הוא מאמין שטורקיה חייבת לחזור להיות מדינה פרו-מערבית. עבור מטרה זו הוא הקים במארס האחרון את מפלגת "הצדק והקידמה" (DEVA). "מנהיגי הקהילה מעדיפים שהקהילה היהודית תישאר בלתי נראית", מסביר פרשן ה-BBC אילדיז. עם זאת, הוא מוסיף כי "יהודי טורקיה מעדיפים מדיניות חילונית במקום המדיניות של שלטון מפלגת הצדק והפיתוח".
במסגרת המגבלות על הדמוקרטיה, ארדואן מקשה על חשיפתו בתקשורת המקומית. לכן, בבאג'ן פנה לשידורים ביוטיוב שלכל אחד מהם יש מיליוני צפיות. באחד מסרטי התעמולה שלו, שבו הוא מציג את יחסיו המצויינים עם דמויות במפתח במערב, מופיע אף שמעון פרס ז"ל. "חוץ מהמטרה לחזור למערב, בבאג'ן גם קורא לשחרור האסירים שנמצאים בכלא בגלל הפגיעה בחופש הביטוי", מציין ד"ר כהן ינרוג'ק.
עלי בבאג'ן // צילום: רויטרס
המכה הסופית לשלטון ארדואן עשויה להיות התאחדות של בבאג'ן עם מפלגת העם הרפובליקנית (CHP). לשגריר אביבי יש ביקורת קשה לא רק כלפי נשיא טורקיה, אלא גם כלפי האופוזיציה. "אמנם אחוז החסימה הגבוה גורם לכך שמפלגה שמשיגה 9.9% מהקולות לא נכנסת לפרלמנט", הוא מסביר, "אך גם הפילוג באופוזיציה, שהכוח הכולל שלה גדול מזה של ארדואן - גורם לך שהיא תמיד מפסידה. זאת משום שאין לה מנהיג מוסכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו