יש לא מעט מדינות שסופרות את מתיהן בעקבות מגיפת הקורונה; אצלנו, לשמחתנו, אנחנו סופרים בעיקר כסף, הרבה מאוד כסף שהפסדנו ועודנו מפסידים בעקבות המשבר הזה. רק בשנה שעברה התפארנו בהישגי ישראל מתיירות - 4.6 מיליוני תיירים הכניסו לקופת המדינה לא פחות מ־22 מיליארדי שקלים בשנה - דוגמה אחת להפסד הכנסות צורם שמאחוריו עובדים מחוסרי עבודה, עסקים קורסים ועסקים בקשיים. ענפי האירוח, המסעדנות, התרבות, הפנאי, המלונאות ועוד - כולם במצב דומה.
על הרקע הזה הוקמה ממשלה שמכונה "ממשלת חירום", למרות שבפועל היא ממשלת הצלה. הצלה מבחירות נוספות, מאובדן דרך, מאי יציבות שהיתה מדליקה בימים אלה אור אדום בקרב אותן חברות דירוג אשראי שזיכו אותנו בקרדיט חיובי מאוד. החוב הגואה של ישראל הופך אותנו לתלויים יותר בצעדים הנכונים שנעשה, באופק שנשדר לעצמנו ולעולם. מדינת ישראל משלמת ריבית על עשרות מיליארדי שקלים, כך שכל שינוי באחוז אחד בגובה הריבית מתבטא במיליארד שקלים ויותר.
עם צאת הממשלה החדשה לדרך בחנו את האתגרים העומדים בפני המשרדים המשפיעים יותר מכל על הכסף שלנו ועל יוקר המחיה. האתגרים כעת מחודדים יותר מתמיד והממשלה הזו מאתגרת במיוחד במנעד שבין שר האוצר ישראל כץ ושר האנרגיה יובל שטייניץ, המצהירים על עצמם וידועים כליברלים של ממש, לבין שר הכלכלה עמיר פרץ ושר החקלאות אלון שוסטר, המצהירים על עצמם כבעלי עמדות מנוגדות.
משרד הכלכלה - סחר בינ"ל: לפתוח או לסגור?
>> המשך מגמת השיפור של ישראל במדד התחרותיות
>> שמירה על התחרותיות במלט, לצורך הוזלת התשתיות והדיור
>> הוזלת יוקר המחיה ע"י הגדלת הפטורים על יבוא אישי
>> הגדלת שיעור המועסקים בהייטק ל־12% (כיום 9%)
>> קידום מו"פ בפריפריה
ישראל הולכת וסוגרת את שעריה הכלכליים, כך עולה מטקסי חילופי השרים שנערכו אתמול במשרדי הכלכלה והחקלאות - שניים מהמשרדים בעלי ההשפעה הישירה הגדולה ביותר על יוקר המחיה של אזרחי ישראל. "כוחם של הגורמים שהחזיקו בעמדות כלכליות קיצוניות שהובילו לקפיטליזם חזירי בממשלות הקודמות קטן יותר בקואליציה הנוכחית", הטעים שר הכלכלה הנכנס עמיר פרץ והוסיף: "זה נותן לנו סיכוי גדול יותר לקדם את תפיסת הכלכלה האנושית".
דקות ספורות לפני שהשמיץ את "הקפיטליזם החזירי", פרץ אמר לשר היוצא אלי כהן כי "ניהלת את המשרד בתקופות שבהן הצמיחה היתה בשיאה, בימים של אבטלה נמוכה". השר הנכנס יכול היה לציין גם את הצלחת קודמו לחתום על שישה הסכמי סחר בינלאומיים, לבטל את מונופול מכון התקנים, לאשר תקינה בינלאומית כמוכרת בישראל, לבטל שורה של מכסים, לאשר יבוא מקביל, להעניק פטור ממכס על יבוא אישי, להזניק את היצוא הישראלי לשיאים חדשים - 114 מיליארד דולר בשנה ועוד שורה של הישגים, שבעבורו הם לא יותר מ"קפיטליזם חזירי".
פרץ לא יישב את הסתירה בין השגשוג הכלכלי, לדבריו, בתקופת הממשלה הקודמת, לבין סלידתו ממדיניות אותה ממשלה - והדגיש כי הדרך להשגת היעד של "כלכלה אנושית" היא ניצול משבר הקורונה לצורך "תיקון עיוותים של שנים רבות", לרבות מתן דמי אבטלה לעצמאים "וחיזוק השקעה במפעלים ובתוצרת הארץ". כפי שפרסמנו, פרץ הודיע טרם כניסתו לתפקיד כי "אבחן את הסכמי היבוא של ישראל, ואעשה הכל כדי שתוצרת מקומית תתועדף". אמירותיו של שר הכלכלה הנכנס ויו"ר ההסתדרות לשעבר סותרות את המלצות גורמי המקצוע וארגון ה־OECD.
אמירותיו של פרץ זכו לביקורת חריפה גם מצד ח"כים, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד. ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) הזהיר את פרץ כי "בקואליציה הזו יש מספיק אנשים שיעצרו את היוזמות שלך".
משרד החקלאות - סלט על טהרת ירקות ארצנו
>> מציאת מנגנון להבטחת אספקת מזון שוטפת (ביצים, חמאה, פלפלים...)
>> תמיכה ישירה בחקלאים, במקום חסימת השוק
>> הוזלת יוקר התוצרת החקלאית והשלמת רפורמת הלולים
>> חתירה לעמידה ביעדי ה־OECD לפתיחת שוק המזון הישראלי
בעוד פרץ מעוניין להכשיל יבוא בענף הקמעונאות, שר החקלאות אלון שוסטר (כחול לבן) דוגל ב"אוטרקיזציה (ייצור עצמי) של תחום המזון בישראל". שוסטר, שהביע נכונות לפני כ־3 שנים, עת כיהן כראש מועצת שער הנגב, למסור את שטח המועצה לידי חמאס "תמורת שלום אמת", אמר אתמול במעמד טקס חילופי השרים כי הוא מייחל לכך שבעזרת משרד החקלאות "נשכיל לקיים התיישבות כפרית איתנה בגבולות הארץ".
בכל הנוגע לתחום המזון, ציין שוסטר כי "אנו רוצים לייצר מצב שאנחנו מגדלים את האוכל בארץ ומייבאים רק ברגעי מחסור. לא נהרוס את הסיכוי לייצור מקומי". עמדותיו של השר הממונה נוגדות באופן מובהק את המלצות משרד האוצר וה־OECD, שהציב את ישראל בצמרת הדירוג המפוקפק של מדינות המנהלות "משטר תמיכות מעוותות" בתחומי ייצור וסחר.
הארגון הבינלאומי ביקר בחריפות שורה של פעולות נוגדות־תחרות בענף החקלאות הישראלי, ובהן סבסוד תשומות, מחיר מובטח, משטר מכסות ייצור ובמיוחד רמת מכסי מגן גבוהה. כל אלה מצטברים למחירי מזון גבוהים ולהיעדר תחרות מספקת בשוק חיוני זה. מנתונים שפורסמו על ידי הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי במונחי כוח קנייה, רמת מחירי המזון בישראל גבוהה ב־25% בהשוואה לממוצע במדינות ה־OECD. כפי שחשפנו לאחרונה, באוצר תומכים באופן גורף בפתיחת שוק הביצים לתחרות מחו"ל, בעוד ראש השירות הווטרינרי במשרד החקלאות הזהיר מפני הגדלת מכסות ייצור הביצים ב"לולי הזבל".
מנכ"ל משרד החקלאות היוצא, שלמה בן אליהו, חשף לאחרונה במכתב חריף כי אם ישראל תרצה לגדל בעצמה בקר, חיטה או מספוא להזנת חיות משק, "יהיה צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים, המטעים והשדות" לשם כך. תמר ארבץ, ראש תחום מזון בתנועת ישראל 2050, קוראת לשר החקלאות הנכנס "לשים את האזרחים בראש מעייניו, ולפרק את מועצות הייצור שפוגעות בחקלאים ובנו".
משרד האנרגיה - להפסיק לייצר מפחם
>> הגדלת כושר ייצור החשמל בהתאם לגידול הצפוי בביקושים (כ־4% בשנה)
>> מימוש הרפורמה בחשמל
>> הגדלת חלקם של היצרנים הפרטיים, בהתאם למתווה הרפורמה
>> קידום מיזמי יצוא הגז הטבעי לאירופה ושיתופי פעולה אזוריים
>> תמיכה בהשקעות בחיפושי גז טבעי ונפט בישראל
שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, הוא בכלל פילוסוף; אבל הוא הצליח מאוד כשר אוצר והבריק כשר אנרגיה. הפעם הוא הגיע למשרד הזה בדקה ה־90, אחרי שדחה, בצדק, הצעה להיות שר לענייני השכלה גבוהה. הוא הזדמן לתפקיד הזה בתקופה הקריטית ביותר למשרד הזה מאז קום המדינה - בתקופה שבה היה צריך להסדיר את הפקת הגז הטבעי הישראלי. הוא עשה זאת בהצלחה רבה והיה שם גם כשהמאגר הגדול, לוויתן, החל להפיק גז טבעי.
משבר הקורונה הביא למשבר אנרגיה עולמי ומאתגר את מפעילות המאגר, כמו גם את מיזמי הענק שהוביל שטייניץ ובראשם צינור הגז הטבעי מישראל לאיטליה, דרך קפריסין ויוון. המשבר האחרון שחוותה המדינה עורר שוב את בעייתיות התחזיות בתחום, את רמת הפגיעות של הענף - הן ככזה הקשור בצמיחה העולמית וברמת החיים והן כתחום שבו צפויות פריצות דרך טכנולוגיות שימשיכו לחולל בו מהפכות.
ההבטחות הגדולות שתלו באנרגיות המתחדשות רחוקות מלהתממש. המחירים הצונחים של האנרגיה מעכבים את התפתחותן ונכון לעכשיו הן לא כלכליות בעליל. אלא שהאתגר המיידי הוא הפסקת ייצור החשמל מפחם - חומר התבערה המזהם ביותר מבין הדלקים שבשימוש (מזוט גז טבעי). האתגר הגדול של המדינה היה ועודנו לעמוד בקצב גידול הביקוש לחשמל ולמים - כשהביקוש למים הוא למעשה ביקוש לחשמל, מקור האנרגיה להתפלה.
עוד בנושא:
הדילמה של כץ: לקצץ או להטיל מסים
כל מה שרציתם לדעת על חברי הממשלה החדשה
לאחר יותר מ-500 ימים של משבר פוליטי: הממשלה ה-35 הושבעה בכנסת
רשת ההולכה זקוקה לשיפורים רבים, מכיוון ששיעור התקלות בארץ עדיין גבוה יחסית למקובל בשאר מדינות בעולם.
אתגר חשוב נוסף שמגיע לפתח דלתו של השר ואיתו הוא נאלץ להתמודד, הוא מימוש ההחלטה שקובעת שצריך להכניס לכבישי הארץ את הרכבים החשמליים. מדובר באתגר שמתחיל בפריסת עמדות הטעינה בכל רחבי הארץ.
משרד האוצר - דווקא כאן יש מקום לשר נוסף
>> בניית צוות מקצועי ומגובש במשרד האוצר
>> ביטול החל"ת; החזרת מרב העובדים למעגל העבודה
>> העברת תקציב מעודד צמיחה
>> צמצום המנגנון הציבורי והביורוקרטיה והחזרת המשק למסלול צמיחה
זה לא משנה אם זו מגיפה או מלחמה, אם זה משבר באחד ממשרדי הממשלה, או כל פעילות ממשלתית נדרשת - הכל מתנקז בסוף למשרד האוצר. אדם סביר יקבל סחרחורת מהניסיון לקרוא את תרשים הארגון של המשרד הזה, על מנהליו הבכירים ושלוחותיו. הוא כל כך מורכב והמשימות בו כה רבות ודחופות, שכנראה שגם שר האוצר הנכנס, ישראל כץ, יעדיף לטפל בבעיות הדחופות שעל שולחנו מאשר במבנה הארגוני של המשרד הזה. וחבל.
באופן אידילי אפשר היה לחשוב על שר נוסף במשרד הזה, אם כבר הממשלה כל כך גדולה. בהחלט אפשר היה להרוויח משר שיעבוד מתחת לשר העל, בשיתוף פעולה מלא איתו, ויקדיש מזמנו ליצור מבנה הגיוני יותר, שניתן לשליטה, אחרי עשורים שבהם נבנה משרד על הצרכים המתפתחים של המדינה הצומחת, ממש כמו שהתפתחו ערים לא מתוכננות בארץ.
השר כץ הצהיר לא פעם על משנתו הכלכלית, הקרובה מאוד למשנתו של ראש הממשלה. כץ היה אורח כבוד בכנסים של "התנועה הליברלית" ו"הליברלים בליכוד" - קבוצות הפועלות לצמצום מעורבות הממשלה בשוק. עכשיו ממש עומדות הצהרותיו למבחן. זהו זמן ההכרעה בין החלופות שפקידי האוצר הכינו לו, להתמודדות עם הגירעון העצום הצפוי לנו השנה: העלאת המע"מ ל־20% ויותר, ביטול פטורים על מכסים, העלאת מס ההכנסה, או מנגד -המהלכים הקשים יותר פוליטית: צמצום התקנים במגזר הציבורי והסכמי שכר ופנסיה חדשים.
במילים אחרות: למי להגיש את החשבון על השבתת המשק – לממשלה, או לאזרחים. ההכרעות הללו יתבצעו תוך כדי הכנת תקציב המדינה, שחייב להיות מוכן עד אמצע אוגוסט, אלא אם כן הממשלה תבקש הצבעה במליאת הכנסת על דחייה נוספת בחיקוקו. תהיה זו טבילת האש הראשונה של השר מול הממשלה כולה ומול דעת הקהל. הוא יצטרך להסביר לציבור את צעדיו ולהראות שהוא עשה את המרב, לפני שהוא תובע מהאזרחים דרישות נוספות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו