כש־א', אישה בת 76 ממוצא אתיופי, הגיעה למשרדי חברת הלוואות חוץ־בנקאיות והתבקשה לחתום על המסמכים שהוגשו לה, היא הייתה בטוחה שמדובר במסמכים הקשורים לענייני ירושה.
אחד מבניה עמד מאחורי הבקשה ללקיחת הלוואה, והאמון שנתנה בו ובנציג החברה עשה את שלו. מה שהיא לא ידעה, משום שאינה דוברת עברית, זה שהיא למעשה חותמת על כך שהיא לוקחת שתי הלוואות בסך כולל של 170 אלף שקלים, ואף מוכנה לשעבד את הבית שבבעלותה במידה שהיא לא תעמוד בהחזרים שנקבעו במעמד החתימה - בריבית שערורייתית של 44% ו־55% לכל הלוואה.
המקרה של א', שהחשש לאבד את ביתה עדיין קיים, מטופל בימים אלו במחוז מרכז של הסיוע המשפטי, שהחלו לייצג את א' ומשפחתה לאחר שאיומי ההוצאה לפועל החלו להגיע לביתם והם נדהמו לגלות את הקטסטרופה הכלכלית שאמם נקלעה אליה.
על רקע הקושי בקבלת אשראי מהבנקים והמצב הקשה של אזרחים רבים שמקור פרנסתם נפגע כתוצאה ממשבר הקורונה, בסיוע המשפטי חוששים ממצבים דומים שבהם אנשים שנקלעו לקשיים כלכליים יפנו לנתיב של הלוואות חוץ־בנקאיות, לרבות מה שמכונה "שוק אפור". בעוד ישנו תחום נרחב של הלוואות חוץ־בנקאיות תחת פיקוח, יש לא מעט חברות וגופים שאכן פועלים ב"שטחים אפורים", שמציעים לאזרחים הלוואות בתנאים קשוחים ובריביות שכמעט אינן ניתנות להחזרה, אם במתכוון ואם לאו.
הפרת חוק אשראי הוגן
א', כאמור, פנתה לסיוע המשפטי לאחר שחברת הלוואות הוציאה נגדה צו הוצאה לפועל בכוונה לממש את השעבוד על הבית שלה, שעליו היא חתמה כחלק מהתחייבויותיה בעת לקיחת ההלוואה. אולם, במהלך בדיקת המקרה של א', התברר על ידי עו"ד דקלה צרפתי־דלג'יו, סגנית מנהלת במחוז מרכז של הסיוע המשפטי, יחד עם עו"ד אסף דרעי מהקליניקה להוצאה לפועל במכללה למינהל, כי האישה כלל אינה דוברת או קוראת עברית, וכלל לא היתה מסוגלת לקרוא או להבין את מסמכי ההלוואה שעליהם היא הוחתמה. עוד התברר כי האישה חתמה ללא הבנתה על שתי ההלוואות, כשברור לחברה המלווה כי לאור משכורתה, כ־2,700 שקלים קצבה מביטוח לאומי, היא לעולם לא הייתה מצליחה להחזיר אותן.
לאחרונה הגיש הסיוע המשפטי בקשה לביטול הליכי ההוצאה לפועל מצד חברת ההשקעות, המפרטת את העוול והפגיעה העצומים שנגרמו לאישה. בין השאר, נטען להפרות חוק אשראי הוגן. "המשיבה ניצלה את מצוקתה של המבקשת ואת מצבה הבעייתי אשר באים לידי ביטוי בהיעדר מוחלט של ידיעת השפה העברית והסתמכותה על בנה. המשיבה אף ניצלה את חוסר ניסיונה של המבקשת בעניינים שכאלה ואת תמימותה... וכל זאת על מנת לקשור עימה חוזה שתנאיו גרועים במידה רבה ובלתי סבירה מהמקובל", נכתב בבקשת הסיוע המשפטי. "המטרה היתה ברורה והיא סומנה מהרגע הראשון: לגזול מן התובעת את בית מגוריה באמצעות הלוואה בריבית נשך בלתי חוקית, שהתובעת לא תוכל לעמוד בתנאיה. כל זאת, אפילו בלי ניסיון לקיים למראית עין את מכלול החובות המוטלות על מלווה חוץ־בנקאי בחוק, בראש ובראשונה להסביר ולגלות לתובעת בשפה שהיא מבינה, על מה היא חותמת ומה הסיכונים הרובצים לפתחה".
"הבנו שהבעיה קשה"
בית המשפט קיבל את בקשת הסיוע המשפטי ופסק על מתן צו ארעי בעניין, ולפני כמה ימים אף הודיע כונס הנכסים שמונה לטפל בנכסי האישה מטעם חברת ההלוואות, כי הוא מקבל את בקשת הסיוע המשפטי להוציא צו מניעה לכל הדרישות של חברת ההלוואות מהאישה. כעת צפויים הצדדים לנסות למצוא פתרון מוסכם, בכפוף להנחיות בית המשפט.
משה, אחד מבניה של א', אמר כי "אמרו לה שיביאו מתורגמן מהעדה, אבל הם לא עשו את זה. כשהתחילו להגיע מכתבים מהוצאה לפועל הבנו שאנחנו בבעיה קשה, וכבר ממש איימו להוציא אותה מהבית. מזל שבתקופת הקורונה הוצאה לפועל לא עבדו".