משרד הביטחון: לוחמה בכל הגזרות - ונגד קיצוצים
לאחר שלושה שרי ביטחון שאינם בוגרי מערכת הביטחון, במשרד הביטחון מצפים לכניסתו לתפקיד של רא"ל (מיל') בני גנץ. על רקע המשבר הכלכלי שהביא איתו נגיף הקורונה, צפוי גנץ להיתקל בסיטואציה דומה לזו שנתקל בה כרמטכ"ל: סדר עדיפויות חברתי־כלכלי שמשבש את התכנון להוציא לפועל תוכנית רב־שנתית.
טרם משבר הקורונה דובר על תוספת 40 מיליארד שקלים למערכת הביטחון, אך כעת מבינים שהסיכויים לכך נמוכים. סביר יותר שמערכת הביטחון אף תידרש לקיצוץ. במערכת הביטחון מוטרדים - אף אחד לא משלה את עצמו שאיראן תפסיק את תוכניתה הגרעינית או תימנע מהמשך ניסיונותיה להתבסס בסוריה.
השלום גם לא פרץ בין ישראל לחמאס, ובוודאי גם לא בין ישראל לחיזבאללה ולסוריה. כרמטכ"ל לשעבר, גנץ "שוחה בחומר" וצפוי להיכנס לתפקידו כשר הביטחון בקלות יחסית. עם זאת, עליו להיזהר שלא להפוך ל"רמטכ"ל על" ולחשוב כיצד להפריד בין תפקידו הקודם ובין תפקידו החדש.
משרד החוץ: מאבק ההסברה מול אירופה
לשר החוץ החדש, גבי אשכנזי, ממתינות מייד עם כניסתו לתפקיד שתי משימות על. האחת, להישכב על הגדר הבינלאומית למען הריבונות. הוא יוצף במברקים שמגנים את כוונת ישראל להחיל את החוק בבקעת הירדן ובהתיישבות ביהודה ושומרון.
עוד בנושא:
ימינה חייבת להיות בממשלה כדי לשמור על נתניהו מימין
המשא ומתן עם הליכוד נכשל: במפלגת ימינה החליטו - "נשרת את הימין מהאופוזיציה"
בדרך לאופוזיציה? גורמים בימינה: "נתניהו בועט אותנו החוצה"
כחול לבן והליכוד הגישו לנשיא 72 חתימות להרכבת ממשלה בהובלת נתניהו וגנץ
משימתו לא תהיה להעביר את מדינות מערב אירופה מהתנגדות לתמיכה, אלא רק לשכך זעם לכדי כעס נשלט; מזעור נזקים. מבחינה זו אולי דווקא טוב שמי שמחזיק בעמדות שמאל ושכיהן כראש המטה הכללי, יהיה המסבירן מספר אחת של המהלך המדיני המשמעותי ביותר שנוקטת ישראל זה עשרות שנים.
המשימה השנייה של אשכנזי תהיה שיקום משרד החוץ: החזרת התקציבים, הסדרת יחסי העבודה, השבת הרלוונטיות. במשרד החשוב הזה אפשר לייצר כותרות על בסיס יומי, אבל את פירות העבודה המהותית קוצרים רק לאחר שנים רבות. לגולנצ'יק לא יהיה קל כנראה להסתגל לשפה הדיפלומטית, אבל אולי דווקא מי ששיקם את צה"ל אחרי מלחמת לבנון, יעביר תהליך דומה את המשרד שמוביל את קשרי ישראל עם מדינות העולם.
משרד החינוך: שדרוג שיטת הלמידה מרחוק
צמצום פערים ושדרוג הלמידה מרחוק: רשימת האתגרים של שר החינוך הבא היא ארוכה. על רקע ההיערכות לגל השני של הקורונה חייב המשרד לדאוג ללמידה מרחוק שתהיה אפקטיבית הרבה יותר.
זה כולל, בין השאר, לספק ציוד קצה דוגמת מחשבים או טאבלטים שלא מצויים בידי כל תלמיד ולקבוע סטנדרט של איכות השיעורים. כמו כן, שר החינוך יצטרך לשקם את היחסים עם המורים, שנראה שבמשבר האחרון צברו בטן מלאה על ההורים, האוצר ומשרד החינוך.
נושא נוסף שרק התחדד במשבר האחרון היה הפערים בין תלמידים חלשים לחזקים. ובכלל, האתגר המרכזי יהיה להכין את התלמידים להיות אזרחים ועובדים שיוכלו להצליח בשוק התעסוקה העתידי ובחיים בכלל. בעולם שבו מקצועות הולכים ונעלמים, תהיה חייבת מערכת החינוך לחולל את השינוי הנדרש ולהוציא בוגרים עצמאיים יותר, שחושבים מחוץ לקופסה. נקודה נוספת שתתגלגל אל פתחו של השר הבא היא קבלת אחריות ממשלתית על גילי לידה עד 3, כדי לדאוג שיהיה רצף חינוכי.
משרד הבריאות: בצל הקורונה - רפורמות תקועות
מערכת הבריאות מתמודדת עם נגיף הקורונה ועם משימות מאתגרות נוספות, למרות מחסור כרוני שקיים בתקציב בסכום שבין 5 מיליארד ל־12.5 מיליארד שקלים. מדובר בתוצאה של שחיקה ארוכת שנים בתקציבים שמוקצים לבריאות, וכל גורם במערכת סובל מחוסר תקצוב.
השר הנכנס יצטרך לחתום על הסכמי ייצוב שיאפשרו את המשך התקצוב של הקופות, שפועלות כרגע לאחר שההסכמים הקודמים הוארכו באופן מלאכותי שאינו תואם את הצרכים. הסכם נוסף הממתין לחתימה קשור להתחשבנות שבין קופות החולים לבתי החולים. כמו כן, יגלה השר הנכנס שיש שורה של בתי חולים לא ממשלתיים שזקוקים לחיזוק. חלקם מצויים בתהליך הבראה וחלקם במצוקה פיננסית.
וכל זאת, עוד לפני שדיברנו על נושאים חיוניים, ובהם הסכם חדש לתקציב סל התרופות, הרפורמה בתחום התפתחות הילד שנתקעה, יישום התוכנית לחיזוק המחלקות הפנימיות והמשך יישום המהלך לסימון המזון במדבקות אדומות.
משרד המשפטים: מינוי פרקליט מדינה קבוע
האתגר הגדול והקשה מכולם עבור שר המשפטים המיועד, אבי ניסנקורן, יהיה הגברת האמון במערכת המשפט, שהגיע לשפל.
יש לכך סיבות רבות, ובהן היעדר השקיפות, הפוליטיקה הפנימית והכניסה לשדה הפוליטי.כמו כן, תרמו לכך הקרבות בין לשכת שר המשפטים הנוכחי ליועמ"ש. אפשר להשיג דבר זה באמצעות הגברת השקיפות. עם זאת, הסיכויים שהדבר ייעשה במשמרתו של ניסנקורן קלושים.
אולם האתגר הראשון שיעמוד בפני השר החדש הוא מינוי פרקליט מדינה קבוע. ההסכם הקואליציוני קובע שהדבר צריך להיעשות בהסכמת הליכוד, אך יש להניח שהפעם יגיעו להסכמות עם היועמ"ש על מינוי שיהיה לרוחו, ואם לא - מנדלבליט ימשיך לכהן בתפקיד הפרקליט. עם החלפת השר יש להניח שייסתם הגולל לגבי שאר המחלוקות באשר לטענות נגד מנדלבליט בהקלטות הרפז.
בעוד כשנה צפוי מינוי לשופט עליון. שני נציגי הליכוד בתגבור ח"כ צבי האוזר יכולים לטרפד מינויים מהצד השמאלי. מנגד, לא ברור אם בג"ץ לא יתערב בהרכב הוועדה.
משרד הרווחה: מתן סיוע מיידי למובטלי הקורונה
עוני, אלימות נגד נשים וקריסת המגזר השלישי: הקורונה הולכת ונעלמת, אך את השפעותיה על מספר המובטלים יראו עוד זמן רב. המשבר ישפיע על נתוני העוני שממילא אינם מעודדים, שהרי כל ישראלי חמישי מוגדר עני. תחום נוסף שהקורונה הביאה אל הקצה הוא האלימות במשפחה, שהרי יש עלייה במספר הדיווחים על אלימות במשפחה. שר הרווחה יהיה חייב לתקצב את התוכניות הקיימות ולטפל בסוגיה.
בד בבד, מצבה של אוכלוסיית הקשישים הורע. רבים מהם כבר ממעטים לצאת מהבית מחשש להידבק בנגיף, ובמשרד הרווחה יצטרכו למצוא פתרונות לאוכלוסייה הזאת, שמלכתחילה מתמודדת עם בדידות גדולה. כמו כן, יש להסדיר את כל הפרצות והכאוס בבתי האבות.
השר החדש יצטרך לשמוע את קולם ולתת מענה לדרישות של הלוחמים בחזית - העובדים הסוציאליים. פרט לכך, יתמודד השר עם המגזר השלישי הקורס, אותם ארגונים שבעזרת תרומות מילאו את החלל שהותירה המדינה, בסיוע בתחומים דוגמת מזון וחינוך.
משרד העלייה והקליטה: הקלת קשיי העולים לארץ
מציאת מקומות עבודה לעולים ומניעת ירידה של אלה שעלו: על רקע משבר הקורונה, ישראל נחשבת לאחד המקומות הבטוחים, ביחס לארצות שמהן הגיעו מרבית העולים בשנים האחרונות - רוסיה, ארה"ב, אנגליה, צרפת.
בשנת 2019 נרשמו כ־30 אלף עולים חדשים. לשם השוואה, בשנת 2009 עלו ארצה רק 17,179 עולים חדשים. לכן עיקר ההשקעה צריך להיות לא רק בעידוד עלייה, אלא גם בתוכניות שיסייעו למי שכבר עלו, להשתלב ולהישאר בישראל. עולים רבים מתמודדים עם קשיי הסתגלות. כך, למשל, נתונים שנאספו על עולים מצרפת מראים כי בקרב הילדים קיימת נשירה סמויה ממסגרות חינוך, חלק ניכר מהמשפחות מוכר לרשויות הרווחה, וכ־10 אחוזים מהן ירדו חזרה לצרפת.
העולים שמגיעים ארצה זכאים לסל קליטה, והמדינה, בשיתוף ארגונים רבים, עוזרת להם למצוא דיור ומקום עבודה. עם זאת, לנוכח אתגר הקורונה המצב יהיה קשה יותר כשישראלים ותיקים יתקשו לחזור למקומות עבודתם. שנית, הצורך בקיצוץ תקציבי, שלבטח יגיע, ישפיע גם על המשרד שהוא משני בחשיבותו ביחס למשרדים אחרים, כגון הביטחון והחינוך.
משרד התיירות: המראת הענף מחדש
ענף התיירות והתעופה עבר בעקבות נגיף הקורונה את המשבר החמור ביותר שלו אי פעם - רגע לאחר שנשבר שיא התיירים שנכנסו לארץ בשנה אחת. האתגר של שר התיירות הבא הוא התמודדות בשתי חזיתות - הראשונה מול השפעות הנגיף. המשמעות היא להצליח לגרום למקבלי ההחלטות לאפשר לתיירים להיכנס לארץ.
החזית השנייה היא מול מדינות אחרות. כבר מחודש מארס החלו מדינות רבות להשקיע מאמצים כדי לשווק את התיירות ליום שאחרי. ישראל תתמודד מול מדינות דוגמת איטליה וספרד, שנחשבות אימפריות בתחום התיירות. כבר עכשיו ישראל נמצאת בפיגור אחריהן.
בגזרת תיירות הפנים, כל העוסקים בענף ספגו מכה קשה והמשימה של השר הבא תהיה להצליח לגרום גם לישראלים לצאת, לטייל ולהשתמש בשירותים ובאטרקציות שמציעים אנשי התיירות במדינת ישראל.
ענף התעופה צפוי גם הוא לעבור שינוי משמעותי, וגם בנושא הזה יצטרך שר התיירות לאזן בין חברות התעופה מחו"ל שידרשו הטבות, לבין שמירה על תעופה כחול לבן. אין ספק שהשר הבא יעמוד מול האתגרים הקשים ביותר שידע בעל תפקיד זה בישראל. עם זאת, לשר יהיו כל האפשרויות לבנות מחדש, ליצור ולמתג את ישראל כמדינה תיירותית ברמה הגבוהה ביותר.
המשרד להגנת הסביבה: חיזוק רמת האכיפה הפלילית והפיכה למוסד "עם שיניים"
המשרד להגנת הסביבה ניצב בפני שורת סוגיות לטיפול - באוויר, בים וביבשה. אתגר משמעותי בסיסי הוא הפיכתו למשרד "עם שיניים"; המשרד אינו יכול להסתפק ברמת האכיפה הפלילית הנמוכה שלו, כפי שציין דו"ח מבקר המדינה ב־2019, או להסתפק באכיפה מנהלית מוגבלת, ועליו ליישם מדיניות סביבתית שתצמצם שורת סיכונים ונזקים בריאותיים. אתגר זה צפוי להתעצם על רקע לחצי המגזר העסקי, ובכלל זה אסדות הגז, ובפרט לאור המשבר הכלכלי הנוכחי.
בכל הנוגע לטיפול במפרץ חיפה, שטח קטן המשמש תעשיות ומתקנים רבים המאחסנים בו חומרים מסוכנים ומשתמשים בו, על המשרד לקבוע - וליישם (בשיתוף גורמים נוספים) - תוכנית פעולה שיהיה אפשר להתבסס עליה כדי למנוע אירועי חומרים מסוכנים ולהעניק להם טיפול הולם בעת הצורך.
כחלק מהתוכניות להשבת אנרגיה מפסולת, יש לקבוע את הסטנדרטים האירופיים הגבוהים הנחשבים בנושא כדי למנוע זיהום אוויר מרובה. כמו כן, משבר הקורונה צריך לשמש זרז לקידום חקיקה והיערכות מקיפים בנושא אתגר שינוי האקלים, שהשלכותיו עלולות להיות מהותיות ביותר, ובפרט באזורנו.
השתתפו בהכנת הידיעה: לילך שובל, אריאל כהנא, נועם (דבול) דביר, מיטל יסעור בית-אור, יאיר אלטמן, שמעון יעיש, דן לביא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו