גנץ | צילום: אלעד מלכא

הנאום של גנץ מעיד יותר מכל על ההתקפלות שלו

משברים הם חלק מכל משא ומתן, אבל האמת היא שלשני הצדדים אין ממש ברירה אלא ללכת לאחדות • פרשנות

משברים הם חלק בלתי נפרד מהמו"מ. השועלים הוותיקים במערכת הפוליטית כבר למדו מזמן שלא כל פיצוץ מלמד על סוף הדרך, כמו גם אווירה טובה והתקדמות שאינן מלמדות בהכרח על חתימה ודאית קרובה.

במשבר הנוכחי נראה כי הצדדים קרובים יותר להסכמות מאשר להתפזרות, ובינתיים אוחזים זה בגרונו של זה כדי לשפר עמדות. בני גנץ, אחרי שפירק את מפלגתו, תלוי לא מעט בנתניהו, ואילו ראש הממשלה יתקשה מאוד ללכת לבחירות כעת, ולכן תלוי לא מעט בגנץ. וכשלשני הצדדים אין אופציות טובות על השולחן, ההערכה הסבירה היא, נכון לכתיבת שורות אלו, כי בסופו של דבר ילכו יחד. 

המשא ומתן, מטבע הדברים, קשוח, וכל צד הולך לוויתורים שלא חלם עליהם, אבל גם מסמן לעצמו קווים אדומים שעליהם לא יוותר, גם במחיר בחירות חדשות. ובמבחן הזה יש לגנץ הרבה יותר מה להפסיד מלנתניהו. הוויתורים שראש הממשלה נדרש לעשות הם מבחינתו ברמה הקיומית. ייהרג ובל יעבור. הוא לא יוותר על סיפוח יישובי יו"ש בהסכמה אמריקנית, וגם לא על הפקרת הוועדה למינוי שופטים לגורמים שיחזירו את המצב שנים לאחור. לרשימה הזאת יש כנראה להוסיף גם את ימינה בראשות בנט, שעליה אסור לו לוותר כחברה בכירה בממשלה החדשה.

עוד בנושא: 

הליכוד: "דיווחי כחול לבן על המו"מ - פייק ספין"

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "תומכת בהעברת המנדט לרה"מ נתניהו" 

גנץ ביקש ארכה למנדט: "קרובים להסכם" 

המשא ומתן לאחדות: גנץ ימסור הצהרה מיוחדת ב-20:30

לגנץ, מנגד, אין הרבה קווים אדומים אמיתיים. על הקביעה שלא יישב תחת נתניהו כבר ויתר, ואילו כל השאר גמיש יותר וקריטי הרבה פחות. גם ההתעקשות על הוועדה למינוי שופטים ושלטון החוק יותר קוסמטית מקרדינלית. מי שלא נטש אותו על הנכונות לשבת עם נתניהו, כבר לא ינטוש אותו אם יצליח להגיע לניסוח מוסכם עם הליכוד על השליטה בוועדה לבחירת שופטים. הרי כבר הוכח לא פעם שהדיבורים הנמלצים והדרמטיים בדבר השמירה על הדמוקרטיה, שומרי הסף, בית המשפט ועוד, אינם אלא קרדום לחפור בו, ולא יותר מכלי ניגוח נגד הימין. די בהצצה חטופה במפלגותיהם נטולות הדמוקרטיה ובמתקפות על שומרי סף שלא מיישרים קו, כדוגמת מבקר המדינה, כדי להגיע למסקנה הברורה מאליה. 

הנאום אתמול של גנץ מעיד יותר מכל על ההתקפלות הצפויה שלו. במקום לאיים על נתניהו, להשתמש ברוב הפרלמנטרי לחקיקת חוקים פרסונליים או לקבוע דדליין ברור לקיום השיחות, גנץ נשמע אתמול יותר כמי שמתחנן על נפשו. גם הוא יודע שהוא נתון לגמרי בידיו של ראש הממשלה ושחלומו להיות אי־פעם ראש ממשלה בעצמו, עשוי להתגשם רק כעת ולא בשום הזדמנות נוספת בעתיד. 

המו"מ בין הצדדים צפוי להתחדש, ונכון לכתיבת שורות אלו, כנראה בעוד זמן קצר תהיה ממשלה. ישראל זקוקה לממשלה, תקציב, ופתרונות למצוקות האמיתיות שהולכות ונערמות מדי יום. צודק גנץ שהגיע רגע האמת. צודק נתניהו שעל המו"מ להימשך עד לחתימה. אם היה אפשר להקים ממשלת ימין צרה - ניחא. אבל בהינתן שאין - צריכים להתקדם עם מה שיש. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...