אחת הדמויות שעל פי המנהג מבקרת אותנו בליל הסדר היא אליהו הנביא, שלכבודו פותחים בכל הבתים אל הדלת במהלך הפיוט 'שפוך חמתך', הנאמר אחרי הארוחה. זאת למרות שבעת יציאת מצרים אליהו הנביא בכלל לא נולד ולא היה קיים אלא רק כמעט אלף שנים אחרי. ממילא עולה השאלה מהיכן הגיע אליהו הנביא אל ליל הסדר שלנו?
התשובה לשאלה הזו קשורה לרצון הלאומי של עורכי הסדר ושל עם ישראל בגלות לקשר את יציאת מצרים לגאולה העתידית, קרי לשאיפה לחזור שוב לארץ ישראל. למעשה אחרי חורבן בית שני ציון חגיגת יציאת מצרים היה עלול להיראות אבסורדי לאנשים רבים שהרי העם היהודי יצא שוב לגלות ולכן מה בכלל רלוונטי לחגוג שוב את שהיה בעבר.
לשם כך נוצר חלק שלם בהגדה. החלק המסיים שלה כולל חלק מהשירים בסוף, שבצורה מכוונת לא עוסק ביציאת מצרים אלא בגאולה העתידית ובחזרה שוב לארץ ישראל. תכליתו של החלק הזה היא לעודד את המסובים ולחזק בהם את האמונה בכך שכמו שעם ישראל נגאל ממצרים כך הוא ייגאל שוב ויחזור לארץ ישראל. מי שמסמל ביותר את השיבה הזו הוא אליהו הנביא כיון שעל פי נבואות אחרית הימים מי שיבשר לעם ישראל את בשורת הגאולה מחדש הוא אליהו הנביא. כמו שנאמר בספר מלאכי: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
עוד במדור יהדות
"שולחים מצות באופן ממוגן": כך בתי חב"ד בעולם מתמודדים עם הקורונה
עושים סדר: מתי מפסיקים לאכול חמץ ומתי נכנס החג?
מדריך ענק: כל מה שצריך לדעת על הלכות החג
"מגפת שנאה": "מבול" של תלונות על הסתה כלפי המגזר החרדי
זה גם אחד הטעמים לכך שפותחים את הדלת ומראים שלא מפחדים ממה שיש בחוץ, קרי העולם הנכרי והזר שברוב השנה מאיים על היהודים. גם בקטע הזה עומדים ומסמלים בכך את המוכנות ללכת יחד עם אליהו הנביא לארץ ישראל.
כמובן ישנם עוד טעמים רבים להכנסת הנביא מימי אמצע הבית הראשון אל ליל הסדר, אך אחד החשובים שנוסף לעצם הבעת האמונה בגאולה העתידית הוא שהציפייה לנביא המסתורי שיגיע, מותירה את הילדים ערים אל תוך שעות הלילה מרוב התרגשות. כך מבחינה מתודית המסר של יציאת מצרים והציפייה לגאולה נחקק גם בדור הצעיר בצורה רגשית וממשית ולא רק כמעשה קריאת טקסט עברי עתיק, ארוך ורציף. גם את הרווח הזה כיוונו מייצרי המנהג להשיג.