הרמטכ"ל אביב כוכבי שיגר בשבוע שעבר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון נפתלי בנט, ובו ביקש להעביר לידי לצה"ל את האחריות להתמודדות עם משבר הקורונה.
מכתבו של הרמטכ"ל נשלח בתפוצה מינימלית, ותוכנו היה ידוע רק למספר מצומצם מאוד של אנשים. זאת, בין היתר, משום שכוכבי מבקש להימנע מלהיתפס כמי שמתערב בעימות הפוליטי בין נתניהו ובנט, ובוויכוח על העברת ניהול המשבר ממשרד הבריאות למשרד הביטחון.
כוכבי מונה במכתבו 8 נושאים שבהם, לדעתו, יש צורך להעביר מיידית את האחריות המלאה לצה"ל. בין היתר, הוא כותב, צריך צה"ל להיות אחראי לביצוע הבדיקות במטרה להגיע להיקף בדיקות גדול בהרבה מכפי שמתבצע כיום. הרמטכ"ל סבור עוד כי צה"ל צריך להסתייע ביכולותיו כדי לרכז את כל סוגיית המידע שנצבר בנושא הקורונה, כדי לאפשר את מיצויו המיטבי. כאמור, הרמטכ"ל מונה סוגיות נוספות שבהן יש לצה"ל יתרון מובהק שאמור להעניק לו את ההובלה.
את מכתבו חותם הרמטכ"ל בכך שצה"ל מוכן מיידית לקבל עליו את האחריות המלאה לטיפול במגפה. בצה"ל נערכים לאפשרות הזאת מאז פרוץ המשבר, ובצמרת הצבא יש תמימות דעים כי מדובר במהלך מתבקש, שאמור היה להתבצע כבר לפני כמה שבועות. עם זאת, הרמטכ"ל נמנע עד כה מהבעת דעה נחרצת בנושא כדי שלא להיקלע לשדה הקרב הפוליטי, ותחת זאת התרכז צה"ל במילוי המשימות שהוטלו עליו ובהצעות תכופות לקבל על עצמו משימות נוספות בשלל תחומים.
אפשר להניח שהמהלך של כוכבי - אדם שקול וממלכתי - מבטא את מורת הרוח בצה"ל מהדרך שבה מנוהל המשבר. אין בכך בהכרח הזדהות עם השר הממונה, אלא תמרור אזהרה בוהק ומטריד. כדרכו של צה"ל, מנוסחים הדברים בדרך של הירתמות למאמץ הלאומי ונכונות ליטול על כתפיו את המעמסה, אבל בין השורות אי אפשר לטעות במה שחושבים המומחים הגדולים ביותר בישראל למשברים לאומיים, על האופן שבו מנוהל המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה.
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל מקיים שיח שוטף עם הדרג המדיני לאורך המשבר, מתוך תפיסה של אחריות מרחיבה, ככל הניתן. לא נתייחס לתוכן הנושאים בשיח הנ"ל".
דברים דומים נשמעים בימים האחרונים מכמעט כל מי שמעורב במשבר הקורונה. מדובר בשורה ארוכה של גורמים - מטובי האנשים בישראל - שהתנדבו, איש־איש בתחומו, לסייע בהתמודדות עם המגפה - בהם אנשי אקדמיה, רופאים, בכירים בהיי־טק ובתעשייה, גנרלים ומומחי תקשורת, כולם קליברים בקנה מידה ישראלי וחלקם גם בקנה מידה עולמי.
לכולם ברור כי המשבר ענק על כתפיו של משרד הבריאות. דוגמאות לכך יש בשפע. הסוגיה המטרידה ביותר היא מיעוט הבדיקות, אבל גם כל נושא אחר - מלוגיסטיקה ורכש, דרך הטיפול בבתי האבות ובחוזרים מחו"ל, ועד למחקרים ומעבדות - נתקל בקשיים שעורם משרד הבריאות, ומהווה עדות נוספת לחוסר יכולתו להתמודד עם האתגר. המקטרגים טוענים שזה נובע משיקולי אגו של ראשי משרד הבריאות, המסנגרים עונים שהסיבה היא שגם אנשים מוכשרים לא יכולים לנהל משבר כל כך גדול, כשמאחוריהם משרד חלש ודל יכולות ואמצעים.
השורה התחתונה זהה: משרד הבריאות מתקשה לתת מענה. לא בכדי מפקדים על ערים שבמשבר גנרלים לשעבר, ולא מומחי בריאות. תחילה אלוף (מיל') רוני נומה בבני ברק, אחר כך תא"ל (מיל') גל הירש באלעד, אלוף (מיל') יוסי בכר בביתר עילית, ובכיר שב"כ לשעבר אריק ברבינג בבית שמש.
ראשי הערים (בגיבוי מלא של שר הפנים אריה דרעי) הבינו שמשבר מורכב כזה דורש יכולת ניהול של מערכות סבוכות במלחמה, והיחידים שמסוגלים לעשות זאת הם אלו שהתנסו בכך בפועל.
סביר שמהלך דומה יינקט בימים הקרובים בערים נוספות, ואפשר שגם בכמה יישובים ערביים ובדואיים, שעל פי כל ההערכות צפויים לטפס לצמרת מוקדי התחלואה בימים הקרובים.
אבל האסימון שנפל ברמה המוניציפלית לא נופל עדיין ברמה הלאומית. המשבר מנוהל מהמרכז לניהול משברים לאומיים (מנ"ל) במשרד רה"מ, שנפתח באיחור ניכר ומתקשה להתמודד עם האתגר - בין היתר משום שהוא כפוף, למעשה, למשרד הבריאות.
כל המומחים סבורים כי נדרש פתרון משולש ומיידי: מינוי "קבינט קורונה", שיכלול את השרים הרלוונטיים (רה"מ, ביטחון, בריאות, אוצר, כלכלה, רווחה וביטחון הפנים) שיתכנס מדי יום; מינוי פרויקטור בכיר במשרד רה"מ שירכז את הטיפול במשבר ויהיה כפוף ישירות לנתניהו; והעברת האחריות לפיקוד העורף ולרשות החירום הלאומית במשרד הביטחון. כך יובטח ששני התהליכים הקריטיים ביותר יקרו במהירות וביעילות המרביים - הצלה מקסימלית של חיי אדם, וניהול המשבר בדרך שתאפשר למשק לשוב לפעילות wבהקדם האפשרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו