"מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם". משפט מפתח מפרק תהילים שהוא כנראה הטקסט הנקרא ביותר בימים אלה במדינת ישראל (פרק צ"א). מה שהיה אתמול (שני) בכנסת זה פשיטת שוד פרלמנטרית. תחילתה של מהפכה. איש לא היה מאמין שסיעה לאומנית פלשתינית תשלוט במהלכי הכנסת.
במקביל לממשלת ישראל, מקימים פוליטיקאים מופקרים בדמותם של יאיר לפיד, עפר שלח ואביגדור ליברמן מעין ממשלה בתוך הכנסת. אין לי מספיק דמיון כדי לחשוב על המהלכים שניתן לבצע מתוך ועדות הכנסת כדי לחבל בפעילות הממשלה, ולכפות צעדים ביצועיים בחסות חקיקה מהירה. במשטר נשיאותי כמו בארצות הברית, אפשרי מצב של קונגרס לעומתי, מאחר שהנשיא הוא הזרוע המבצעת ויש לו כוח שלטוני ביצועי רב. לראש הממשלה ולממשלה אין כוח שאינו שאוב מהכנסת. לכן, מה שבוצע החל מאתמול הוא חבלה קשה במשטר הפרלמנטרי, שלמדינת ישראל יהיה קשה להתאושש ממנה. לפני ימים אחדים כתב תומס פרידמן בניו יורק טיימס את המובן מאליו: פוליטיקאים מופקרים מסכנים את הציבור בימי המגיפה. בג"ץ מציב לאותם פוליטיקאים תחרות קשה.
עוד בנושא:
• בליכוד מזהירים: "הדחת אדלשטיין תביא בהכרח לבחירות רביעיות"
• בג"ץ הציב אולטימטום לאדלשטיין; שר המשפטים אוחנה קרא לו להשיב "לא"
• היועמ"ש לבג"ץ: אין מניעה לקיים דיונים בכנסת – למרות הנחיות משרד הבריאות
• בג"ץ פסק: על אדלשטיין לכנס את המליאה עד יום רביעי כדי להצביע על החלפתו
אך הגיבורים האומללים של מהלך הקמת ממשלת הרשימה הערבית המשותפת עם כחול לבן הלעומתית לממשלה, הם חברי הכנסת צביקה האוזר, יועז הנדל, חילי טרופר, אורלי לוי־אבקסיס ואולי עוד כמה אחרים. הם נשבעו לא לתמוך בממשלה כזו; אך כרגע, אם ישתתפו בהצגת ההצבעות של הימים הקרובים, הם עושים בדיוק את מה שהודיעו שלא יעשו. זו ברית עם גוף לאומני פלשתיני בניהול תחומים מכריעים בחיי המדינה.
ואיך הגענו למקום הזה? קבוצה של גנרלים נוסח הקולונל ניקולסון מ"הגשר על הנהר קוואי" השקיעה את כל כולה בבניית גשר נהדר, שברגע האמת של משבר קיומי משרת את האויב הבלתי נראה. פרט מטורף: מנגינת השריקה המפורסמת מהסרט נקראת "המארש של קולונל בוגי". קולונל ניקולסון, שהעסיק את חייליו השבויים בידי היפנים בבניית הגשר, שכח שהגשר משרת את האויב, ויש מטרה גדולה יותר ממורל החיילים בשבי: הניצחון במלחמה על האויב היפני. ממש כמו הגנרל גנץ והקולונל בוגי מבית ספרנו. ניקולסון כל כך מזדהה עם הגשר, שבסוף הספר הוא מזעיק את היפנים כדי לחסל חוליית קומנדו שבאה לפוצץ אותו. בסרט שונה הסוף: ניקולסון מבין את הטעות הנוראה שלו; הוא נופל על ידית ההפעלה והגשר מתפוצץ. המפתח בידיו של בני גנץ, האם הסיום שלו יהיה חבלה במאמץ הלאומי, או הירתמות להנהגה מאוחדת נגד האויבים הנראים, כמו גם נגד המגיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו