שחקני הכדורגל הישראלים שמשחקים בליגות השונות באירופה מוצאים עצמם מחכים בכל ערב לשני עדכונים מרכזיים בנוגע להתפשטות נגיף הקורונה. הראשון כמובן מהארץ, לנוכח העובדה שבני משפחותיהם נמצאים כאן, והשני הוא בנוגע להנחיות והמגבלות המתחדשות במדינה שבה הם שוהים כרגע.
אחד השחקנים האלה הוא אלון תורג'מן, חלוצה של ויסלה קראקוב, שבראיון מיוחד ל"ישראל היום" מספר כיצד נראים חייו בימים אלה בפולין. "אנחנו בסוג של עוצר", הוא אומר, "אתה הולך ברחוב והכל ריק, אין מסעדה אחת פתוחה, אין בנקים, אין קניונים - פשוט כלום. רק המרכולים פתוחים, וגם לא כולם.
"פתאום מצאתי את עצמי מבשל יותר. בחצי השעה שאני נוסע למתחם האימונים כדי לקבל אימון אני רואה על הכביש אולי 20 מכוניות. אנחנו לא ממש יודעים מה עומד לקרות, יש חוסר ודאות מוחלט. כבר שבוע וחצי לא התאמנו. השגרה שלי קצת שונה מכולם, כי אני חוזר מפציעה, אז אני עושה טיפול ואימון פרטני כל יום".
"אנשים לוקחים כאן את ההנחיות כמו שצריך, לא כמו בישראל", מוסיף תורג'מן בכעס, "בימים הראשונים של ההגבלות ממשרד הבריאות ראיתי באינסטגרם אנשים שמסתובבים בים, עושים מנגלים. לא הבנתי, מה נראה לכם שזה יום העצמאות? בפולין אנשים לוקחים את הנושא יותר ברצינות, מבינים את המשמעויות. למרות שעכשיו אמא שלי סיפרה לי שהרבה יותר נשמעים להנחיות. תראה מה קורה באיטליה, ראיתי ש־800 אנשים מתו בלילה אחד – הצטמררתי. בארץ מת רק אדם אחד, זה פשוט נס".
מתי הפסיקו אצלכם את הליגה?
"בשבת שעברה אמור היה להיות לנו משחק חוץ, וביום שישי עוד התאמנו, הכינו אותנו כרגיל למשחק. בערב כבר שלחו לנו הודעה על כך שהליגה נעצרה לשבועיים. ברור שעכשיו הליגה לא תחזור, אבל הרופא שלנו בקבוצה מדבר על חזרה לאימונים במתכונת של שישה שחקנים. אם חלילה יהיו פה עוד מתים, אז בטוח שגם זה לא יקרה".
אתה חושב שהליגות בישראל ובפולין יכולות לחזור במאי?
"אני לא אופטימי בקשר לזה. אני לא רואה בכלל סיכוי שהליגה תחזור. בישראל נגמרה עונת הכדורסל, אז במה זה שונה מהכדורגל? אין שום היגיון שתהיה ליגה".
תורג'מן עם אוהד מקומי. "אנשים לוקחים כאן את ההנחיות כמו שצריך, לא כמו בישראל" // צילום: אלן שיבר
ותודה לביטון ולמליקסון
את העונה הנוכחית התחיל תורג'מן בכלל באוסטריה וינה, שם כבש 10 שערים ב־28 הופעות בעונה וחצי, אבל סבל מהרבה פציעות. לקבוצה הפולנית הוא הגיע כמושאל, ביום האחרון של חלון העברות. הוא חתם על חוזה עד תום העונה, ולוויסלה יש את האופציה לרכוש אותו בקיץ ולהחתימו לשנתיים נוספות. ההתחלה היתה מרשימה, עם שער במשחק הבכורה, אבל אז הגיעה פציעה בכף רגלו שהשביתה אותו לשלושה שבועות, ועכשיו כאמור הקורונה.
"לשחק פה זו חוויה. לצערי הספקתי לשחק רק שני משחקים לפני שנפצעתי", הוא מספר, "המשחק הראשון היה כמו חלום עבורי. מה שקרה לי אחרי משחק אחד בפולין לא קרה לי באוסטריה במשך שנה וחצי. כולם ברחוב זיהו אותי, ביקשו להצטלם ולקבל חתימה. המקום פה זה סטייל בית"ר ירושלים - אוהדים שמכורים לקבוצה ולכדורגל. אני אוהב מאוד את המועדון הזה".
היו לך עוד הצעות בינואר, למה בחרת דווקא בוויסלה?
"היתה התעניינות מלגיה ורשה, שזה גם מועדון גדול, אבל לא היתה הצעה רשמית. היתה לי הצעה מאולימפיאקוס, אבל זה לא קרץ לי. ברגע שוויסלה קראקוב הגיעה, מייד התייעצתי עם דודו ביטון ועם מאור מליקסון ששיחקו פה, הם אמרו לי 'תחתום שם מהר, זו תהיה חוויה מטורפת בשבילך'. הם בכלל לא טעו".
תורג'מן בפעולה. עדיין לא הבטחנו את ההישארות // צילום: אלן שיבר
הצלחתם קצת לברוח מהתחתית.
"כן, היינו מקום אחד לפני האחרון ופתאום הקבוצה נכנסה לרצף של חמישה ניצחונות ועוד כמה משחקים ללא הפסד. מבחינה מתמטית, עדיין לא הבטחנו את ההישארות, אבל אם הליגה תחזור ונמשיך לשחק כמו ששיחקנו - אין שום סיכוי שנרד ליגה".
יש סיכוי שבעונה הבאה תחזור לארץ?
"למען האמת, אני לא רואה את זה קורה, אפילו אם תהיה לי הצעה מקבוצה גדולה. לא הרבה אנשים יודעים, אבל המצב שלי כרגע אוכל אותי מבפנים. פתחתי מעולה באוסטריה, הבקעתי הרבה שערים, ופתאום הגיעה הפציעה. אני יודע שאם אשחק בלי להיפצע – אצליח פה בגדול ואעוף למעלה. אם הייתי מרגיש שזה גדול עליי, מזמן כבר הייתי חוזר לארץ, אבל זה לא, וזה מה שמשגע אותי".
