כשדיאנג'לו הריסון שוחרר לפני כמה שבועות מלה פורטל הצרפתית וסיכם במכבי ראשל"צ, החלו להתפשט שמועות כי הוא עזב את צרפת בגלל שנכשל בבדיקת סמים. הריסון וסוכניו הכחישו בתוקף והשחקן נחת בעיר היין.
לאחר שהתאקלם בקבוצתו החדשה הוא מדבר לראשונה על הפרשה בראיון ל"ישראל היום". "הגעתי לראשל"צ כי ההזדמנות שלי הגיעה", הוא אומר בפנים רציניות, "עדיין אין תוצאות לבדיקה שלי מצרפת ואני לא מודאג. אני באמת לא יודע למה אנשים מספרים דברים רעים. אף פעם לא עזבתי קבוצה לפני כן באמצע העונה ומי שרוצה לדבר דברים רעים שייהנה. אין לי מה לעשות עם זה".
"בכנות, הייתי נרגש כשראשון שלחו את החוזה ואמרתי לסוכן שאני לא צריך לבדוק כלום כי ראשון קבוצה רצינית שהייתה ביורוקאפ והלכתי על זה. אחרי שבוע כבר הבאתי את המשפחה שלי", הוא מוסיף.
אתה חושש מכל הבלאגן עכשיו סביב הקורונה?
"אני נקי מבחינה היגיינית מאז שנולדתי כך שזה לא משנה לי את ההרגלים כשאומרים לי לשטוף תמיד ידיים. פשוט צריך לקוות לטוב ולהישאר בפוקוס, לא להסתובב ליד זרים ולבוא איתם במגע. זה רציני, אבל לא צריך להיכנס לפאניקה, אנשים מתים מהרבה דברים בכל יום".
לא במקרה הריסון שמח לחזור לישראל. את הקדנציה הקודמת שלו פה הוא זוכר היטב. בעונת 17/18 הציג יכולת נפלאה בגלבוע/גליל ועזר לקבוצה להעפיל לפלייאוף. באותה עונה שיתף פעולה עם ג'ייקובן בראון, והשניים היו כמעט בלתי ניתנים לעצירה. "אני מכיר את ג'ייקובן עוד מטקסס", הוא מספר, "חברות שלנו הן אחיות. אני מכיר אותו מגיל 13, אבל הוא לא הכיר אותי כי אני קטן ממנו, עד שיצא לנו לשחק ביחד בגלבוע/גליל".
כיום יחד עם ג'ארמר גאלי, אחד מחבריו הטובים של בראון, הם מרכיבים שלישייה ובכל זמן פנוי נפגשים עם החברות והנשים, כשגם שחקני הפועל ירושלים טיישון תומאס, סולימאן בריימו וג'יימס פלדין מצטרפים לעיתים.
מי היה מנצח באחד־על־אחד באימונים, אתה או ג'ייקובן?
"תלוי ביום, אם הוא מתחמם כמו נגד מכבי הוא משחק אותה. באופן כללי, חושב שאני יותר טוב ממנו באחד־על־אחד".
אחרי שעזבתם את הגלבוע, כולם בישראל היו בטוחים שהקריירה שלך תמריא למקומות גבוהים, והנה חזרת לפה.
"אחרי גלבוע הלכתי לרוסיה, היה לי טוב אבל אז עברתי לצרפת. שם הרגשתי לצערי שהייתי אנוכי למשפחה שלי כי התרכזתי רק בכסף שאני יכול להרוויח ולא היה לי טוב. זה לימד אותי מה באמת חשוב להמשך החיים. אני מקווה שבעוד שנתיים-שלוש אהיה בקבוצת טופ יורוקאפ או יורוליג או בסגל של קבוצה באן.בי.אי".
דרך ארוכה ומפותלת
להריסון יש 193 קעקועים על הגוף, ולהערכתו עלותם עבור בנאדם רגיל עומדת על כ־30-40 אלף דולר. לו הם עלו רק 5,000 דולר כי המקעקע בטקסס חבר טוב שלו. לדבריו מאחורי כל קעקוע עומדת מחשבה והשקעה רבה. "כל קעקוע מסמל משהו שקרה לי בחיים. למשל יש לי קעקוע שאומר 'בטח באל'. הקעקועים שלי בעיקר מספרים מי אני ואת השינוי הדתי שעשיתי בחיי וכמה שאני מאמין בדרכו של האל".
חתיכת דרך העביר האל את דיאנג'לו. הוא נולד באלסקה ואמו מסרה אותו יחד עם אחיו הגדול דיאנדרה לטיפול אצל הוריה. בגיל 3 הוא עבר לטקסס, שם גדל עד שחזר לאלסקה כדי ללמוד בג'וניור קולג'. "אבא שלי אף פעם לא היה מעורב ולאמא שלי היו הרבה בעיות כי היא ילדה אותי כשהייתה מאוד צעירה. סבא וסבתא שלי השקיעו בנו ועשו עבודה מדהימה, הם דאגו לנו למסגרות ספורטיביות ועשו כל מה שיכלו כדי שיהיה לנו טוב. לא היה קל ואני מאמין שהכל קורה מסיבה מסוימת".
מבין השניים, דווקא דיאנדרה נחשב מוכשר יותר וסומן כפוטנציאל להגיע לאן.בי.אי אך ב־2010 הסתבך כשהיה מעוקב במקרה רצח ובעוד חודשיים אמור להשתחרר מהכלא אחרי עשר שנים ואם הליגה עדיין תתקיים, הוא יגיע לישראל. דיאנג'לו כבר לא יכול לחכות.
"השנים האלה היו קשות מאוד עבורי. הוא החבר הכי טוב שלי והמנטור שלי ולפעמים אני מרגיש שחלק ממני חסר. אנחנו מדברים פעמיים־שלוש ביום ואנחנו מחזיקים אחד את השני כשרע לנו. כשאני מספר לו שאני מבואס ממשהו, הוא מספר לי על הכלא ואומר 'אתה חושב שאתה מבואס? אני לא יכול ללכת לשירותים כשאני רוצה'. אנחנו מעודדים אחד את השני כל הזמן.
המשפחה שלנו תדאג לו כשהוא ישתחרר. אמרתי לו שברגע שהוא יכול הוא מוציא דרכון ובא לבקר אותי ונצא לחופשה ביחד ואסביר לו על העולם כיום. עשר שנים זה המון והוא החמיץ שינויים גדולים. תחשוב שהוא רגיל לפלאפונים כמו בלאקברי, והאייפון האחרון שהיה לו זה 3GS".
"חי את זה בשבילו"
למרות הקשיים, דיאנג'לו בטוח שהסיטואציה הובילה אותו לחיים טובים יותר: "אם אח שלי לא היה נקלע לצרות אין מצב שהייתי הופך לשחקן כדורסל מקצועני. הוא אמר לי שאני יכול להיות אדם רגיל ולהגשים את החלומות שהוא פספס. כשהוא נכנס לכלא התחלתי להשקיע בכדורסל. הסיבה שאני חי את החיים האלה של הכדורסל היא גם בשבילו, הוא תמיד איתי בכל שלב בקריירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו