רוב תושבי מדינת ישראל צפויים לחגוג השנה, כמו בכל שנה, פורים במשך יום אחד- בי"ד באדר או בט"ו באדר. אך יש אנשים שחוגגים פעמיים, במשך שני הימים, בערים כדוגמת טבריה, לוד וקריית ארבע. למה הם עושים את זה לעצמם? – יצאנו לברר עם האנשים והנשים שאצלם פורים חל פעמיים בשבוע איך עוברים את זה ומה עדיף, פורים רגיל או פורים כפול?
"לחגוג את פורים במשך יומיים זו פשוט חוויה כיפית", אומרת חנה נקי, תושבת קריית ארבע, "למרות שאני מודה שבפעם הראשונה שהבנתי שזה מה שצפוי לנו כתושבי קריית ארבע, נבהלתי ותהיתי איך נעבור את זה עם כל הילדים הקטנים, התחפושות וקריאת המגילה, כי כידוע יום פורים זה יום עמוס מאוד. אבל כבר אחרי הפעם הראשונה החלטתי לא לוותר על האפשרות לחגוג פעמיים, גם אם מבחינה הלכתית אנחנו לא מוכרחים להתחייב".
"כמובן שזה דורש טיפה יותר הכנה מראש – גם של משלוחי מנות וגם של הסעודה – מה גם שבשנים האחרונות יצא שהפורים השני נחגג ביום שישי, כלומר מיד לאחריו הכנסנו את השבת, כך שזה היה טירוף, אבל גם מצחיק וכיפי. הייתה אווירה מיוחדת מאוד של שמחה, של משהו קדוש שמתרחש מעל הטבע, וגם השבת הייתה אחרת – מלאה בשמחה של פורים. אפשר לומר שזה חלק ממה שפורים בא ללמד אותנו: לשחרר, להתחפש, ודווקא בשיא הלחץ להבין שמותר לי לא להיות האישה הלחוצה שאני תמיד, לא להיות האימא שחייבת שהכול יהיה מושלם, אלא לתת לקדוש ברוך הוא לנהל מלמעלה את הכול. זו חוויה וכל הבית מרגיש את זה ואלו דברים בנפש שרק פורים מאפשר".
מוקפות או לא מוקפות, זאת השאלה
אז למה בכלל יש מקומות שחוגגים פורים יום אחד ואחרים שחוגגים פעמיים? – הכול מתחיל לפני אלפי שנים, בשושן, העיר שבה ניתן ליהודים יום נוסף של נקמה באויביהם, דבר שהביא לכך שבזמן ששאר יהודי העולם חגגו את יום הניצחון על האויב בי"ד באדר, הם היו עסוקים בלחימה והתפנו לחגוג רק בט"ו באדר, יום למחרת. בשנים שלאחר מכן נקבעו ימי הניצחון כימי משתה ושמחה, ונקבע שערים שאינן מוקפות חומה יחגגו ויקראו מגילה בי"ד באדר, ואילו ערים מוקפות חומה כשושן יחגגו ויקראו מגילה בט"ו; כדי לחלוק "כבוד לארץ ישראל" שהייתה הרוסה בזמן אירועי המגילה, נקבע שהחומות צריכות להיות מימי יהושע בן נון, ימים שבהם הארץ פרחה, ולא מימי אחשוורוש שבהם אירע נס הפורים.
תמונת המחשה (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: יוסי זליגר
אלא שהשאלה האם עיר מסוימת הייתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון או לא אינה שאלה שקל לפתור, וישנן ערים עתיקות רבות – כמו טבריה, צפת, חברון ויפו – שיש ספק בשאלה האם הייתה להן חומה בימי יהושע. כתוצאה חוגגים יושבי ערים אלו פעמיים פורים: גם בי"ד וגם בט"ו; חוגגים בי"ד וקוראים מגילה בי"ד וגם בט"ו. טבריה, אגב, היא מקרה מיוחד של ספק מכיוון שהשאלה אינה האם הייתה לה חומה בימי יהושע או לא, אלא האם הכנרת הגועשת נחשבת כחומתה של העיר. בשל הספק יש בישראל כיום כשלושים ערים שחוגגות יומיים וביניהן באר שבע, בית שאן, חיפה, לוד, בני ברק, בית שמש, בית אל ושילה; הספק לא נעצר בגבולות הארץ: גם בבגדד, דמשק, חלב, מוצול, באקו, איזמיר, איסטנבול ואפילו פראג ולובלין היה נהוג לקרוא את המגילה בשני ימי הפורים, לפחות כל עוד גרו שם יהודים.
רפאל מיוחס, חתן חידון התנ"ך למבוגרים לשעבר המתגורר בלוד, מספר על האתגרים של פורים הכפול: "אני בעל קורא וזה ממש לא קל, כי אני קורא בבית הכנסת שלנו ארבע פעמים בסך הכול, פעמיים בי"ד ופעמיים בט"ו, כך שביום השני לרוב כבר 'אין לי גרון' בשביל לקרוא. למעשה עושים אצלנו הכול פעמיים: קריאת מגילה פעמיים, סעודת פורים פעמיים, משלוח מנות פעמיים וגם מתנות לאביונים פעמיים. אני גם לוקח יומיים חופש מהעבודה, כמובן".
לוד, בה גר מיוחס, נזכרת בגמרא במפורש כעיר מוקפת חומה, אז מדוע חוגגים בה פעמיים? מיוחס מסביר: "לוד היא אחת מהערים העתיקות בעולם שיש בה רצף התיישבות, ואין ספק שלוד של היום נמצאת פחות או יותר באותה נקודה של לוד העתיקה שבה התגוררו התנאים רבי אליעזר ורבי עקיבא, ובכל זאת, בעבר קראו בעיר רק בי"ד, כמו בערים שלא מוקפות חומה, ואף אחד לא חשב לשנות את זה. לפני כ-30 שנה אחד הרבנים פסק שאנחנו עיר מוקפת חומה שצריכה לקרוא בט"ו, ובגלל שלא רצו לבטל את המנהג הקודם, נוצר מצב שבו אנחנו חוגגים יומיים...".
מחלקים בשני הימים משלוחי מנות? (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
"היום הראשון של פורים הוא תמיד היום המבולגן והעמוס יותר", מודה נקי, "כל הציפיות, ההשקעות וההגזמות... מתנקזות אליו. אנחנו כמעט תמיד נמצאים בבוקר בקריית ארבע ואז נוסעים לסעודה אצל ההורים שגרים ביישוב ליד ירושלים. מאוחר בערב, כשענני השכרות מתאדים, אנחנו חוזרים הביתה ולרגע לא מאמינים ששוב עשינו את זה לעצמנו. איך נקרא עכשיו מגילה?! איך נעשה מחר שוב פורים?! אבל בעלי יושב וקורא לנו מגילה באמצע הלילה, ולמחרת החגיגות חוזרות על עצמן. היום השני של פורים כמו שאני חווה אותו, הוא עם הרבה יותר יישוב הדעת. דווקא מכיוון שיש שני ימים, זה נותן נופך אחר לפורים. כולם כבר 'היו שם', התחפשו, השתכרו, אכלו מיליון ממתקים. עכשיו אפשר ליהנות בלי המתח של 'להספיק', ואפשר להתבונן בקדושה של היום עצמו. כמובן שזה גם פותר לילדים את כל ההתלבטויות, כי ביום השני של פורים אפשר להתחפש לדבר השני שמאוד רצינו... וללכת לעוד חברים להעניק משלוחי מנות, גם אם אתמול לא הספקנו. הילדים מאושרים מזה ואחרי שש שנים שאנחנו גרים בקריית ארבע זה כבר ברור להם שפורים הוא בכלל יומיים".
יש פורים שנחקק בזיכרונך יותר מאחרים?
"כן. לפני שנתיים הבת הקטנה שלי עברה השתלת מח עצם בעיצומו של חג הפורים, כך שבעלי ואני חגגנו איתה את פורים בחדר הבידוד של בית החולים שניידר, בתחושות מעורבות של שמחה, כאב, הודאה והרבה תפילה", מספרת נקי. "אני מודה שעד אותה שנה אמנם נהניתי מפורים, אבל גם הסתכלתי עליו בתור מעמסה, עוד וי שצריך לסמן, עוד תחנה במרוץ עם הילדים, אבל אחרי שחוגגים פורים כזה, וברוך ה' יוצאים ממנו עם ילדה בריאה, מחייכת ומחופשת ככל הילדים, מבינים שכדאי פשוט ליהנות מכל הרגעים הצבעוניים האלה, ולומדים להסתכל על הרגע ולשמוח ממנו, יחד עם הילדים, יחד עם כל ההשתטות והשובבות והבלגן שפורים מאפשר לנו"
מיוחס מספר כי הילדים נהנים מפורים שבא פעמיים בשבוע, אך לטעמו צריך לחתוך ולקבוע יום אחד. "מבחינתם זו חגיגה, וגם אנחנו כמשפחה נהנים להיות ביחד יומיים. אני לא מתלונן על זה שיש עוד יום חג, אבל אני חושב שבכל זאת בערים העתיקות צריך לקרוא רק בט"ו, ולכן אני ומשפחתי שומרים את החגיגה הגדולה של פורים לשושן פורים. למעשה אנחנו חוגגים פורים יומיים רק בגלל שלרבנים היום אין כתפיים רחבות, ובגדול אני מתנגד ברוב המקרים לפתרונות הלכתיים שנועדו לכסות את כל האפשרויות כמו 'תברך 'המוציא' על לחם ותכוון על הג'חנון', או 'תברך 'שהחיינו' על בגד חדש ותכוון גם על הבית החדש'. צריך שיבוא מישהו עם אומץ ויקבע שבלוד חוגגים פורים בט"ו וזהו. אין סיבה לעשות יומיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו