בצל התפרצות וירוס הקורונה, אחד הסרטים הפופולריים ביותר בנטפליקס ובאייטונס בשבועות האחרונים הוא "התפשטות" מ־2011, שנראה כעת כמי שניבא את המצב המטריד וחסר התקדים שאליו נקלענו.
סרטו המלחיץ של סטיבן סודרברג עוקב אחר התפשטותו המהירה של וירוס מסתורי ברחבי העולם (שהשפעתו קטלנית בהרבה מווירוס הקורונה), ומתעכב על האופנים הקיצוניים שבהם מצב החירום הגלובלי משפיע על השגרה והופך את החיים להתקף חרדה קולקטיבי. בתוך כך, מה שהופך אותו למפחיד יותר מרוב סרטי האימה שבנמצא הוא הריאליזם הבלתי מתפשר שלו, והתחושה שמה שמוצג בו באמת עשוי לקרות ביום מן הימים.
בזמן אמת, הסרט - שבו מככבים מאט דיימון, מריון קוטיאר, ג'וד לאו, גוונית' פאלטרו, בריאן קרנסטון ועוד - לא היה ללהיט, אך הוא בהחלט שרד את מבחן הזמן. התסריט הפרוצדורלי ומלא הפרטים של סקוט זי. ברנס (שנכתב תוך כדי התייעצות עם מדענים מובילים) מתדלק בימים אלה את סיוטיהם של רבים, ו"התפשטות" זכה לפתע לחיים חדשים ולא צפויים.
אולפני האחים וורנר דיווחו בסוף השבוע כי "התפשטות" זינק מהמקום ה־270 למקום השני ברשימת הסרטים המבוקשים לצפייה בסטרימינג ברחבי העולם. בראיון ל"ניו יורק טיימס" סיפר הבמאי זוכה האוסקר בארי ג'נקינס ("אור ירח") כי שילם 12.99 דולרים כדי לצפות ב"התפשטות". "זה משהו שבחיים לא עשיתי", הודה, "אבל הייתי סקרן לראות איך זה בהשוואה למה שקורה עכשיו, וזה היה מפעים".
התסריטאי של "התפשטות", ברנס, אמר למגזין Fortune כי "הדמיון בין הווירוס שלנו לבין וירוס הקורונה הוא מקרי ולא באמת חשוב. מה שחשוב יותר הוא האופן שבו החברה מגיבה והאופן שבו הפחד מתפשט. במובן הזה, הסרט שלנו מתברר כמדויק ביותר".
סרט נוסף שעוסק בווירוס קטלני שמנסים להשתלט עליו הוא "התפרצות", מותחן הוליוודי קלישאתי ולא מאוד משכנע מ־1995, שנעשה בהשראת נגיף האבולה. דסטין הופמן, רנה רוסו, מורגן פרימן וקווין ספייסי מככבים בתור מדענים צבאיים שדולקים אחר קוף אפריקאי חמוד שמפיץ את הנגיף. בניגוד לסרטו של סודרברג, צפייה ב"התפרצות" כיום בעיקר תגרום לכם לצחוק.
מלבד סרטים אלה, מרבית התרחישים הוויראליים/אפוקליפטיים שאנו מוצאים בקולנוע ובטלוויזיה בעשורים האחרונים משתייכים לז'אנר האימה או המדע בדיוני וכוללים זומבים מסוג זה או אחר.
"התפרצות" (1995)
"מלחמת העולם Z", למשל, בכיכובו של בראד פיט, הוא מותחן פעולה אדיר ממדים שמציג עולם שנאבק במגיפת זומבים שיצאה משליטה. "28 ימים אחרי" של הבמאי דני בויל ו"אני האגדה" עם וויל סמית' עושים דברים דומים, רק בקנה מידה קטן בהרבה.
דוגמאות נוספות (ונטולות זומבים) לסרטים קודרים ומעוררי מחשבה על קצה האפשרי של האנושות כוללות את "זרע אנדרומדה", "הילדים של מחר", "הדרך" ו"12 קופים".
בטלוויזיה, המיני־סדרה "העמדה", שמבוססת על ספרו עב הכרס של סטיבן קינג (ושתזכה בקרוב לגירסה חדשה), מציגה מצב שבו 99 אחוז מאוכלוסיית העולם מתה ממגפה שפעתית; "המתים המהלכים", שמשודרת בהצלחה רבה כבר עשר עונות, עוסקת גם היא בשורדים של מגפת זומבים; והדרמה הדתית "הנותרים" עוסקת בניסיונה של האנושות להתמודד עם העובדה ששני אחוזים מהאוכלוסייה פשוט נעלמה לפתע, ללא כל הסבר.
מגיפת זומבים. "מלחמת העולם Z"
אולם נראה שהסדרה התיעודית החדשה "וירוס ללא גבולות", שעלתה לפני כמה שבועות בנטפליקס, היא ככל הנראה האופציה המצמררת מכולם. בדומה ל"התפשטות", גם סדרה מדעית זו מקפצת ברחבי העולם תוך כדי שהיא מציגה תמונת מצב מקיפה שמגובה בעובדות ובנתונים, והתזה שלה: זה רק עניין של זמן עד שווירוס קטלני יכה את האנושות, ואנו כלל לא ערוכים להתמודדות עם מצב כזה - תזה שצפויה להדיר שינה מעיניכם. במקרה הזה מותר לקוות לסוף הוליוודי.