17 שנה חלפו מאז שמוני מושונוב ושלמה בראבא שיחקו יחד במחזה של ניל סיימון "הקומיקאים" בתיאטרון הבימה. כעת חוזרים השניים אל הקומדיה המצוינת הזו בהפקה חדשה שתעלה בתיאטרון חיפה ב־11 במארס בבימויו של אילן רונן.
מושונוב ובראבא מגלמים צמד קומיקאים אמריקנים, לואיס וקלארק, שהיו מלכי הקומדיה והשליטים הבלתי מעורערים של במת הוודוויל במשך 43 שנות קריירה, עד שנפרדו בכעס. אחרי נתק של יותר מעשור, משתכנעים השניים לאחד כוחות לטובת הופעה בטלוויזיה. לצידם משחק בהצגה גם מיכאל מושונוב, בנו של מוני, שמשחק לראשונה עם אביו בהפקת תיאטרון. עוד משחקות בהצגה סיגלית פוקס ונועה טסה.
"אנחנו מאוד אוהבים את המחזה הזה", אומר מושונוב (68), "יש תחושה שלא מיצינו את הגרסה הקודמת. רצנו קרוב ל־400 הצגות, והאולמות עוד היו מלאים, אבל בגלל אילוצים שלנו נאלצו להוריד את זה. התחושה הבסיסית שלי היתה שאני מבין את המחזה הזה לא רק כשחקן שמתחבר לדמות, אלא כמו מישהו שחי את החיים האלה. זה סיפור על צמד ועל תעשיית הבידור - שילוב אופטימלי מבחינתנו. עם הגיל אתה מגיע לתובנות מסוימות, כך שעכשיו אנחנו ממש מתאימים לדמויות האלה. אנחנו כמעט בגיל של הדמויות במחזה".
מיכאל מושונוב עם מוני ובראבא// צילום: קוקו
בראבא (69) מוסיף בחיוך: "מתברר שניל סיימון כתב מחזה ביוגרפי אישי למוני ולבראבא. אני נרגיש שאני משחק במחזה שמישהו כתב על החיים שלנו, כאילו הוא מכיר אותנו. סיפור על בדרנים שהופיעו כל השנים יחד ודרכיהם נפרדו, כל אחד הצליח בנפרד, היו עליות ומורדות, והם שוב נפגשים. זה ממש 'אלה הם חייך' על מוני ובראבא. זה נכון שאצלנו לא היו מריבה ופרידה כמו במחזה, אבל זה ביטוי קיצוני ליצני של סיטואציה אמיתית".
יש תובנות חדשות לגבי הדמויות?
מושונוב: "בוודאי. עם הגיל אתה מבין שדברים שחשבת שתפתור עם השנים - רק מחריפים. השכחה, האגו. הכל עדיין שם. אני רואה אצל אנשים מבוגרים שהקנאה יותר חזקה, שהכעס יותר בולט. המחזה הוא על שני אנשים שנמצאים בתחרות סמויה מי יותר רלוונטי".
בראבא: "התחושה היא שכל מה שקורה במחזה קרוב אלי יותר היום. יכול להיות שבעוד 12 שנה זה יהיה אפילו יותר מדויק (צוחק), אבל ברצינות, עכשיו הכל יותר מדויק, זה פשוט מתאים".
נעשו שינויים במחזה? התאמות לתקופה?
בראבא: "המחזה הוא משל, בעצם, ולא רצינו להפוך את זה לסאטירה עכשווית. רצינו להשאיר את זה כמשל. הדבר החשוב פה זה הכימיה בין שני האנשים. הייחוד שלנו זה שאנחנו גם שחקנים דרמטיים וגם קומיקאים ליצנים ושטותניקים, וזה מסתדר להצגה הזאת".
מושונוב: "מה שהשתנה זה הפוליטיקלי קורקט. היום יש דברים שאסור לעשות על במה. למשל, יש בדיחות סקסיסטיות במחזה, יש מערכון שצוחקים על הבלונדינית המטומטמת והחתיכה - וזה רוסן. היה ברור שזה לא עובר. מבחינתי השינוי המהותי זה שמיכאל פה, וזו פעם ראשונה שלנו יחד על הבמה".
אז איך זה באמת לשחק לראשונה לצד הבן שלך על במת התיאטרון?
"תשמעי, הוא אלוף. לשבת מהצד ולראות אותו, איך הוא מתפקד, איזו שליטה והבנה יש לו. הוא פשוט מעולה. הוא מגלם את האחיין של בראבא, ואני כל הזמן מסתכל עליו מהצד ומלא הערצה. הוא יודע את הטקסטים של כולם. בגלל האיכות המשחקית שלו ובגלל הקרבה שלו אלינו - הוא מביא להצגה ממד של אמת. הוא מד האמת שלנו. ברגע שאתה מתמכר יותר מדי להצחקה - קל מאוד לעזוב את המציאות של הדמויות, אבל מיכאל מאזן אותנו".
בראבא: "כשהילדים היו קטנים היינו נוסעים לטיולים יחד, ממש כמו משפחה. פגשתי את מיכאל לפני שנה כשנסעתי להצטלם איתו לסדרה בפראג ("המתופפת הקטנה", מ"כ), ואני פתאום יושב איתו בערב בבר אחרי הצילומים ורואה גבר מולי. זה היה נורא מרגש. העובדה שהוא משחק איתנו בהצגה מכניסה ממד משפחתי. הוא משדרג לנו את הכל, זו ממש גרסה משודרגת של מה שהיה אז".