כעת, משנבחר הרכב השופטים במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש לעשות סדר במטרה להבין מה הלו"ז המשפטי, מתי המשפט יחל וכמה זמן הוא יערוך. אלו כל הפרטים הידועים עד עתה.
עם הגשת כתב האישום לפני כחודש, הפרקליטות ביקשה ארכה של 45 יום על מנת להסדיר "תעודת חיסיון" שתאפשר להם שלא להעביר חומרים סודיים ומודיעיניים אחרים להגנה של ראש הממשלה ושאר החשודים.
התביעה מחויבת להעביר את כל חומר הראיות שבידיה עם הגשת כתב האישום. במקרה של בקשה להוצאת "תעודת חיסיון" בתיקים פליליים הדבר מובא לפתחו של הממונה על החסיונות במשרד לביטחון פנים (במקרים ביטחוניים לידי שר הביטחון).
במקרים בהם מוצאת תעודת חיסיון ההגנה יכולה לעתור כנגד כך לבית המשפט והוא שצריך להכריע. יש להניח שכך יתרחש במקרה הזה לכן המשפט לא יפתח לפני הבחירות.
עוד בנושא:
אל תשוו בין משפט אולמרט לנתניהו
פורסם הרכב השופטים במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו
נתניהו ביקש מצוקברג: "פעל באופן שיוויוני"
נשיא בית המשפט, השופט אהרון פרקש, הוא שקבע את הרכב השופטים, על פי חוק. לו"ז לפתיחת המשפט ולדיונים עדיין אין, אך לאחר בחירת ההרכב יצטרך הנשיא לקבוע דיון ראשון בו יוקרא כתב האישום לנתניהו. בדיון זה יהיה על נתניהו להגיע ולשבת בספסל הנאשמים.
בדרך כלל על הנאשמים להיות נוכחים באולם בית המשפט לאורך כל המשפט, אך במקרה של נתניהו, ככל שישאר ראש ממשלה, הוא עשוי לבקש להיעדר מדיוני ההוכחות הארוכים, פרט לעדויות שיצטרך לתת. בכל מקרה, בדיון הקראת כתב האישום, שהוא למעשה פתיחת המשפט וכן בדיון הכרעת הדין וגזר הדין הוא יצטרך לנכוח.
במערכת המשפטית מכוונים על משפט שיערוך כשנתיים לפחות, עקב היקף החומרים, אך מדובר בהערכה בלבד. זמן זה לא כולל את הערעור שיוגש בכל מקרה לבית המשפט העליון. בדיונים בהם יצטרכו נוכחותו של נתניהו, אם לשם עדות, חקירה נגדית או דיונים אחרים, הוא יוכל למשוך את הזמן או לעכב את הדיונים משום תפקידו או אילוצי לו"ז, וזאת כל עוד יהיה ראש ממשלה.
במקרה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט למשל, עברו כמעט שלוש שנים מרגע הגשת כתב האישום (30.8.2009) עד לפתיחת המשפט (1.7.2012). עם זאת, כאן הערכה היא שמדובר יהיה בזמן קצר הרבה יותר.
רה"מ לשעבר אהוד אולמרט במהלך משפט // צילום: נעם מוסקוביץ
משפטו של אולמרט התנהל במשך ארבעה ימים בשבוע, כ-12 שעות בכל יום ולמרות ההיקף המרתוני של הדיונים ערך המשפט כמעט שנתיים עד שהשופט דוד רוזן, היום נציב הביקורת על הפרקליטות, גזר את דינו לשש שנות מאסר בפועל (13.5.2014).
חודשיים לאחר מכן (30.7.2014) ערער אולמרט על גזר דינו לבית המשפט העליון ועברה עוד שנה וחצי מרגע הערעור עד אשר העליון קיבל חלקית את ערעורו וקיצר את עונשו משש לשנים לשנה וחצי (בסופו של דבר הוחלט כי ירצה 27 חודשי מאסר בפועל והוא שוחרר לאחר 16 חודשים בעקבות שחרור מוקדם). רק אז הפך גזר הדין לסופי וחלוט (29.12.2015).
עם זאת יש לציין כי אולמרט קיים את המשפט כשהוא אינו ראש ממשלה ובמקרה של נתניהו, הדברים עשויים לערוך זמן רב יותר. גם משום היקף החומר, מורכבות התיקים וריבוי העדים.