"צמצום יחס החוב שלנו הוא נכס אסטרטגי" 

"לנגיד בנק ישראל יש תפקיד ייחודי שאין לנגידים אחרים בעולם – הוא גם משמש באופן רשמי כיועץ הכלכלי לממשלה, למרות שמאז שנכנסתי לתפקיד לא הייתה ממשלה רגילה לייעץ לה", כך אומר פרופ' אמיר ירון בריאיון מיוחד, שנה אחרי כניסתו לתפקיד נגיד בנק ישראל. 

לא היה קל לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון לאתר את פרופ' ירון. נראה שעל העיקרון הם היו תמימי דעים – צריך דמות שכלכלנים בעולם יעריכו, מישהו שחף מאינטרסים ולא לכלך ידיו בפוליטיקה ועסקנות. נראה שהייתה עדיפות ברורה לאיש העולם הגדול, מישהו שגאים לשלוח לייצג את ישראל בוועידות נגידים. 

פרופ' ירון הוא כזה: הוא מוכר בקהילת הכלכלנים ומוערך מאוד. הוא נולד ב-1964, גדל בארץ, למד תואר ראשון ושני בתל אביב, אחרי ששירת כקצין ומשם המשיך לדוקטורט בשיקגו ולקריירה אקדמית כפרופסור למימון ובנקאות באוניברסיטאות מובילות. הוא זכה בפרס רוס היוקרתי והוזמן לטקס הנובל, מה שמרמז על מועמדות אפשרית בזכייה בפרס על כמה מעבודותיו החשובות. 

"עם כניסתי לתפקיד חשבתי שצריך מיד להתחיל להתאים את הבנק לכלכלת המחר. זה מצריך בחינה ארוכת טווח, אתגור של המוסכמות מהמדיניות המוניטרית ועד לשינוי מבנה הבנק", הוא אומר. "בחנתי תכנית אסטרטגית ואנחנו בשלב של מעבר ליישום ובחודשים הקרובים נפרסם אותה גם לציבור הרחב - האבחון וההתנעה של סגירת פערים במערכות התשלומים ובשוק ההון. 

"בסופו של דבר זה ישפיע לטובה על כל משקי הבית והעסקים. עוד בקדנציה שלי, מי שירצה לשלם בתשלומים דיגיטליים ולא להשתמש במזומן – יוכל. גם בנושאי אשראי ומימון", אומר פרופ' ירון ובכך הוא משיב לתסכול של רבים המבינים את הפער האדיר בין העובדה שישראל נחשבת למעצמת פינטק לעובדה שהיישום לא קורה כאן. אנחנו מסתובבים עם טלפונים ושעונים חכמים וטכנית יש לנו את היכולת לשלם באוטובוס, ברכבת ובמרכולים באמצעותם, אבל כאמור, זה עדין לא קורה. 

לנגיד חשוב מאוד לתת מענה גם לעסקים זעירים וקטנים והתכנית שהוא מדבר עליה תסייע גם להם להתחרות טוב יותר על לקוחות. במהלך הריאיון הוא מדגיש מספר פעמים את החשיבות של הקשר של הבנק המרכזי עם האזרח. "חיוני שהבנק יהיה גוף מוביל ברמה של הבנקים המרכזיים בעולם. אנחנו צריכים להיות בקדמה של המחקר כדי לתת את העצות הטובות ביותר לממשלה. מאידך, אסור שנהיה רק מגדלור – אלא שנהיה נגישים לציבור ולהסביר את עצמנו טוב יותר – לא רק לרגולטורים והנבחרים, גם לציבור הרחב צריך להעביר את התובנות הפיננסיות לטובתו". 

לא בטווח: למרות הפספוס, היעד חשוב

האם ייתכן שההאטה באינפלציה כבר לא מבטאת, כמו בעבר, האטה בפעילות בשוק אלא חלק מהכלכלה החדשה – שוק הרבה יותר משוכלל, תחרות גלובלית גם על מוצרי צריכה?

"יעד האינפלציה שירת את כלכלות העולם בצורה טובה בשלושת העשורים האחרונים. המצפן הזה חשוב למעסיקים, לעובדים ולשכירים. לכן צריך להבין, גם אם פספסנו לתקופה מסוימת זה לכשעצמו לא מצדיק את שינוי יעדי האינפלציה. מעבר לכך, אני מדבר עם כל הנגידים – זו לא תופעה שמאפיינת את ישראל. לנו יש יעד גמיש יותר וזה נובע מכך שהירידה באינפלציה לא בהכרח מבטאת האטה, אלא דווקא תחרות ושכלול השוק, כפי שאמרת. הורדת יוקר המחייה זה דבר מבורך ואנחנו רואים בזה דבר טוב.

"מצד אחד עליית השכר תומכת בעליית האינפלציה ומצד שני יש תחרות גלובלית שבשנים האחרונות תורמת לבלימתה. אנחנו בהחלט בוחנים את יעדי האינפלציה. יש לנו תהליך מובנה וזה יימשך לתוך 2021. 

לכן אני רוצה להדגיש שכל עוד לא שינינו את היעד, אנחנו נחושים לחזור לתחתית הטווח לכיוון אמצע טווח היעד. בד בבד, נמשיך לבחון את התפיסות האלה לאורך הזמן". 

בינתיים סביבת הריבית בעולם ובארץ מאוד נמוכה ומתמשכת. הבנקים משיגים כסף כמעט בחינם ומוכרים אותו לציבור ולעסקים בפער של מאות וגם אלפי אחוזים. האם בנק ישראל מתכוון להתערב בעניין?

"ברגע שהתחרות תגדל בבנקאות ובגופים החוץ בנקאיים אנחנו נראה ירידה במרווחים של משקי בית והעסקים. מאגר נתוני האשראי הרחיב את האפשרויות, אם כי אנחנו עדין לא יודעים לומר בבירור כמה הוא תרם לירידה בפערים. בינתיים מתרחשים תהליכים רבים שישכללו את הבנקאות. מבחינת המדיניות המוניטרית, אנחנו תומכים מאוד בקידום טכנולגיות תשלומים וסליקה שמביאים להגדלת התחרות ולצמצום הפערים – גם למשקי בית ועסקים וגם בשוקי ההון".

מה דעתך על ההתנהלות הכלכלית של הממשלה, מאז נכנסת לתפקיד?

"בשנה האחרונה אנחנו בממשלת מעבר ויש מגבלות על הממשלה ולכן לא הייתי שופט את פעולות הממשלה בתחום בשנה זו. אנחנו בבחירות שלישיות והעלות הישירה של שלוש מערכות הבחירות היא כחצי מיליארד שקל, בלי ימי השבתון. אבל העלות המרכזית היא ההמתנה – יש מיזמים כמו מטרו, השקעה בהון אנושי, צמצום הרגולציה בסקטור הציבורי – אלה כרוכים בתכנון ותקציבים וזה הולך ונדחה, למרות שאנחנו בתוך מחזור עסקים טוב וזו תקופה טובה לסגור את הפערים האלה – כל זה יושב וממתין". 

מה זה אומר על מצבה של כלכלת ישראל?

"אנחנו בתקופה של אי ודאות פוליטית ולמרות זאת אנחנו רואים אינדיקטורים טובים – עלייה בשכר, והשוק הישראלי המשיך לצמוח יפה בשנה האחרונה. אנחנו רואים שהשווקים בוטחים בנו וזה חלק מהנכס שיצרנו לנו - הצלחנו להוריד את יחס החוב מ-100 ל-60 אחוז – זה נכס אסטרטגי למדינת ישראל. חשוב לשמר את הנכס הזה ולכן כשתקום ממשלה היא תצטרך להתמודד עם הפער התקציבי, כדי לשמור על הנכס הזה". 

להתמודד עם הגירעון זה אומר להעלות מיסים?

"הממשלה הבאה תצטרך לטפל בגירעון המבני. איך לטפל בו זה כבר עניין של העדפות הממשלה. יחד עם זה אנחנו רואים שההוצאה האזרחית כשיעור מהתל"ג היא לא כל כך גבוהה. אבל קודם צריך למצות תהליכי התייעלות. לדוגמה בחינוך, לפני שמגדילים השקעות נדרשים שינויים מבניים.  צריך לתמרץ מורים צעירים, להשקיע במורים יעילים יותר לפי פרמטרים מדידים. לתמרץ מקצועות שיש עליהם "תגמול" – כמו מתמטיקה ואנגלית. תקציב החינוך נמצא כיום ברמה של שנת 2000 אבל בתקציב למשק הוא לא חריג בעולם. למרות שהוא עלה הוא הביא עליה תואמת בתוצאות, אז עוד תקציב זו לא בהכרח התשובה. אחרי הכל, אם יצטרכו בכל זאת אז גם להעלות מיסים – גם זו אופציה". 

האם עלייה במיסים לא תאיים על תנאי התחרות הגלובלית של ישראל?

"אנחנו רוצים לשמר את התחרותיות במשק מכל האספקטים שלה, זה בהחלט אחד השיקולים שצריכים להילקח בחשבון אבל צריך לסגור את החלק המבני של הפירעון. גם אם זה יגיע לחלק המיסוי נצטרף לקחת בחשבון את השמירה על תחרותיות".

עמימות קונסטרוקטיבית

"בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח בהיקפים של מיליארדי דולרים בשנה, בשוק בו המסחר של השקל במט"ח עומד על כ-1.8 טריליון דולר בשנה. זה באמת משפיע על משהו? מה התכלית?

"המדיניות לא השתנתה מאז נכנסתי לבנק ישראל. יש לנו העדפה לתת לשוק להתנהל בעצמו, בלי התערבות שלנו. התכלית היא תמיכה ביעדי האינפלציה והפעילות הנאותה. אנחנו רואים בהתערבות כלי נכון וישיר לעומת כלי רוחבי כמו ריבית. מבחינתי החלון הזה דינאמי – מה שקורה בעולם ובכלכלה משפיע עלינו. את ההתערבות שלי הגדרתי פעם כ"עמימות קונסטרוקטיבית" – יש לנו את הידע לתכלל את הפרמטרים ולהשפיע לא באמצעות נפח המסחר. הדרך שאנחנו מתערבים כן משפיעה והיא חשובה. העובדה היא שהשקל התחזק בשנה שעברה יותר מכל המטבעות אחרי הרובל. מצד שני צריך לזכור שהתחזקות השקל היא גם עניין חיובי לכלכלה ומורה על חוזקה של כלכלת ישראל". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו