תהליך החלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, אזור ים המלח, ההתיישבות ביו"ש ואזורי C שליה סיכם אמש (שלישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משמחת חלק מעם ישראל ומקוממת חלק אחר שלו, אך דבר אחד בטוח – ישנם המון שינויים שצריכים להיעשות כנגזרת מן ההחלטה. כך למשל, התושבים יוכלו לרשום את בתיהם בטאבו
השינוי הכי גדול וזה שיוביל להשלכות הגדולות ביותר, הוא מעמד ההתנחלויות ומעברן מ"ממשל צבאי" לשטח ישראלי באופן רשמי. ברגע שהממשלה אכן תחליט להחיל את הריבונות על השטח, יהיו לצעד השלכות בכל תחום אפשרי ולא מעט שינויים שיצטרכו להתבצע על ידי לא מעט גופים.
עוד בנושא:
יום היסטורי: טראמפ ונתניהו הציגו את תוכנית המאה
תוכנית המאה: העולם הערבי נגד הפלשתינים
תוכנית המאה נחשפת: כל מה שצריך לדעת
הסעודים על עסקת המאה: "תומכים בכל מאמץ להביא שלום"
"אחרי הצהרת טראמפ, זה הזמן לבנות ביהודה ושומרון"
מדינת ישראל תהפוך להיות, כאמור, הריבון הרשמי בשטח, וכך למעשה "תחסוך" לתושבי יו"ש התנהלות מול השלטון הצבאי והמנהל האזרחי. כלומר, מעתה הם פשוט יתנהלו, כמו שאר האזרחים, מול משרדי הממשלה, דוגמת תוכניות בנייה שלא יידרשו אישורים של הדרג המדיני.
בהיבט המשפטי, נשאלת השאלה במה שונה מעמדם המשפטי של המתיישבים כיום ממעמד שאר אזרחי המדינה ומה ישתנה בעקבות החלת החוק הישראלי עליהם. כדי להבין את השאלה הזו לעומק פנינו אל עורך הדין מוריס הירש, כדי להבין את כל הסוגיות המשפטיות המורכבות האלו.
עו"ד הירש ראש המחלקה המשפטית ב'מבט לתקשורת הפלשתינית,' סא"ל במיל ובכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית, מסביר כי מדובר למעשה במהפך שלם כיוון שעד היום החוק הישראלי של הכנסת לא חל על הישראלים המתיישבים ביהודה ושומרון.
"כיום חל ביהודה ושומרון החוק הצבאי שהסמכות שלו היא צבאית ואינה כלל סמכות של השלטון הישראלי הריבוני", הוא מסביר". "כלומר, אלוף פיקוד המרכז היה מייצר בכל פעם צו שמחיל את החוק הישראלי ביו"ש עם ההתאמות לשטח. זה יורד לפרטים הכי בסיסיים, פנסיות, זכויות סוציאליות, ימי חופש, חופשות לידה, דיני תעבורה, חוק השקיות, רישום בטאבו, בנייה, ארנונה, כל אלו הותאמו בעבר על ידי צה"ל ואלוף הפיקוד אל המציאות בשטח".
"המצב הזה ישתנה מרגע החלת החוק הישראלי בכל המקומות האלו. מאותו רגע יחולו כל חוקי המדינה לחלוטין. למשל, אזרח ישראלי שיעסיק עובדים ערבים יהיה חייב על פי חוק בכל הזכויות הסוציאליות שלהם, גם אם הם עצמם תושבי הרשות הפלסטינית. למעשה, לא רק שהחוק יחול על אזרחי ישראל המתיישבים אלא גם על כל הערבים שמתגוררים בשטח. הם יצטרכו להחליט האם הם אזרחי המדינה או תושבי המדינה".
מנדלבליט התייחס להחלת הריבונות בזמן בחירות // צילום: משה בן שמחון
הירש ממשיך: "ההבדל הוא רק בזכות הבחירות לכנסת. הדוגמה לכך היא מזרח ירושלים. אחרי סיפוח מזרח העיר ישראל הציע לכל התושבים הערבים בחלק הזה אזרחות ישראלית אך הם העדיפו להיות תושבי המדינה. לכן חלים עליהם כל החוקים והם בוחרים גם לעירייה ורק לכנסת הם לא בוחרים. מעניין לציין שאחרי בניית גדר ההפרדה רבים מהתושבים האלו רצו ישר לבקש אזרחות כי טוב להם כאן. מהבחינה הזו גם בכל האזורים האלו המדינה תצטרך להחליט מה מעמדם של התושבים הערבים"
לא ניתן לבצע הקפאה
פלונטר מעניין שמציין עו"ד הירש קשור להבטחה הישראלית להקפאת הבנייה בשטחים לארבע שנים. "חוקי הבנייה הישראליים הם אחידים ולא מאפשרים למעשה לבצע שום הקפאת בנייה. כלומר אם החוק יוחל על האזורים האלו הרי שיצטרכו חקיקה מיוחדת בכנסת כדי לאפשר הקפאה כי למעשה אחרת לא תהיה לממשלה שום סמכות להקפיא בנייה כי כל ההליכים יפעלו כמו בתוך ישראל עצמה".
עו''ד זאב לב, שותף ומייסד במשרד רוטמן-לב המתמחה בייצוג רשויות מקומיות ודיני מקרקעין ביו''ש, טוען כי בשלב הראשון תהיה השפעה בעיקר בתחום המוניציפאלי, כדוגמאת היטלי השבחה שלא נגבו עד היום ביו"ש, ולעומת זאת ארנונה בגין אדמת בניין שהחוק ביטל בכל ישראל אבל ביו"ש המשיכו לגבות. בנוסף, יהיה צורך להסדיר את סמכויות הצבא ביישובים, ובעיקר בצירים, עליהם יוחל החוק.
"בטווח הארוך יותר", הוא אומר, "החלת חוק המקרקעין הישראלי המודרני על יישובי יו"ש, במקום החוק העות'מאני משנת 1858 החל היום, תכניס לתוקף את 'תקנת השוק' שקובעת שאדם שרכש קרקע בתום לב יוכל לשמור על זכותו בה. המשמעות היא שבתים רבים ביו"ש שכיום בנויים תחת חשש מתביעה פלסטינית, בעקבות שינויים בתצא"ות של הצבא וכדומה, כעת יוכלו לנשום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו